נדחתה עתירת ערד נגד כרייה בשדה בריר

בית המשפט העליון דחה היום (ג') על הסף את העתירה שהגישה עיריית ערד נגד כריית הפוספטים בשדה בריר. בית המשפט קבע, כי מדובר בעתירה מוקדמת, וטרם מוצו כל הליכי ההתנגדות למהלך.

"ככלל - מקום בו טרם מוצו הליכי ההתנגדות הקבועים בדין, לא יידרש בית משפט לביקורת שיפוטית על שלבי ביניים על הליך התכנון שטרם מוצה", פסק בית המשפט והזכיר כי ההחלטה בנושא עדיין עומדת להכרעתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. "העתירה נדחית בהיותה עתירה מוקדמת. בצד האמור, למותר לציין כי כל טענות העותרים שמורות להם, וכי מקומה של הביקורת השיפוטית יגיע עם סיומם של הליכי התכנון, ככל שתהיה עילה לכך".  

הפגנה נגד הכריה - ארכיון(צילום: טובה בן צבי מרק)

ראש העיר ערד, ניסן בן חמו, אמר בתגובה כי לפעמים גם הפסד הוא ניצחון: "אנו שמחים שבית המשפט שמר לנו את הזכות לעתור בעתיד - כאשר ההליך התכנוני יסתיים, נגד ההחלטה הבלתי סבירה לאשר מכרה פוספטים בסמוך לערד".

ד"ר שרית עוקד, פעילה סביבתית מערד, אמרה כי "כל מי שעיניו בראשו ומכיר את נתוני האמת יודע כי בסופו של תהליך המכרה בערד לא יקום".

העתירה הוגשה בתחילת 2016 בבקשה לבטל את החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה, שאישרה כריית הפוספטים בשדה בריר. העתירה הוגשה נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ממשלת ישראל, משרד הבריאות והגנת הסביבה וחברת רותם אמפרט.

את הגשת הבג"ץ יזמה הנהלת העיר ערד בראשותו של עו"ד ניסן בן חמו. אל העתירה הצטרפה המועצה המקומית כסייפה וכן קרוב ל-2,000 תושבי ערד שהצטרפו כעותרים אישיים.

בכתב העתירה נטען כי המועצה הארצית שגתה בהעדפת כרייה בשדה בריר על פני מקומות אחרים בגלל ערכי שמירה על הסביבה, החי והצומח. זאת כאשר ברור כי ערך חיי אדם גובר על ערך הסביבה. לטענתם, פרשנות המועצה הארצית ל"חוק אויר נקי", אינה תואמת לכוונת המחוקק שמטרתו להגן על חיי בני אדם מפני זיהום צפוי.

המדינה בתגובה: השלכות הכרייה ייבדקו בתסקיר סביבה

הנתבעים, המיוצגים באמצעות פרקליטות המדינה, ביקשו בתגובה לדחות את העתירה. "העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בעת הזו", כתבו בתשובתם לבית המשפט. הם ציינו כי העתירה הוגשה טרם זמנה ודינה להידחות על הסף, מהסיבה שכרייה וחציבה תתאפשר רק אם תוגש תוכנית מפורטת, אשר תידרש לעבור את כל שלבי ההליך התכנוני.

"המועצה בהחלט נתנה דעתה לחששות שהועלו מפני פגיעה בבריאות ובסביבה, והיא השתכנעה שיש מקום לכלול את אתר זוהר דרום בתמ"א. החלטה זו נעשתה לאחר שמכלול השיקולים הובאו ונדונו בפניה. ולפיכך, לא נפל בהחלטה פגם המקים עילת התערבות".

בפרקליטות מסבירים כי הבחינה של כלל ההשלכות הכרוכות בכרייה באתר תיעשה באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה. "בהתאם לממצאיו ניתן יהיה לקבוע את גבולות התכנית, לבחון חלופות לשלביות כרייה, חלופות שינוע וכן להטמיע הוראות שונות בנושאי הסביבה והצעדים לצמצום ההשפעות ככל שישנן, כגון: ניטור קפדני ועוד".

בפרקליטות מציינים כי משרדי הממשלה סיכמו על הכנת תסקיר חדש על ידי המדינה, שייערך על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבריאות.  

מחלוקת בין משרדי הבריאות והגנת הסביבה

בדיונים בנושא הכרייה באזור נתגלעה מחלוקת בין נציגי משרד הבריאות לבין נציגי המשרד הגנת הסביבה באשר לתוספת זיהום האוויר הצפוי אם תאושר כרייה באתר. סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הבהיר כי המשרד מתנגד לכרייה בשדה בריר. המשרד הביע חשש כי קיימת תוספת סיכון ותחלואה לתושבי ערד ולאוכלוסייה הבדואית באזור.

המשרד התבסס, בין היתר, על חוות דעת מקצועית ממרס 2014 של פרופ' סאמט, מומחה בינלאומי בתחום.

מנגד, במשרד להגנת הסביבה טענו כי תוספת הזיהום מפעילות הכרייה לא תעלה על "ערכי הסביבה", שחריגה מהם אסורה לפי חוק אוויר נקי.