זה החיסכון שיכול להשפיע על כל המשפחה
במציאות הישראלית, בה אי השוויון מועבר מדור לדור כמעגל שאינו נגמר, תוכנית "חיסכון לכל ילד" יכולה להיות הזדמנות להכניס את השיח הכלכלי לחיק המשפחה ולשפר את הידע הפיננסי. דעה
תוכנית החסכון הלאומית של משרד האוצר, "חיסכון לכל ילד", החלה בינואר 2017 והיא מיועדת כחיסכון לטווח ארוך לילדים עד גיל 18. כפי שפורסם לאחרונה ב- ynet, נתוני האוצר מצביעים על כך ש-60% מההורים טרם פתחו תוכנית חיסכון לילדיהם, וזו עוד הוכחה לחוסר הידע ולאיטיות המאפיינת את האוכלוסייה לגבי חיסכון ארוך טווח.
במציאות הישראלית, בה אי השוויון מועבר מדור לדור כמעגל שאינו נגמר, התוכנית יכולה להוות לא רק תוכנית חיסכון לילדים, אלא כמסגרת חינוך פיננסי גם להורים. תקופת חיסכון יכולה להפיק לא רק את העתיד הכלכלי המיטבי עבור הילדים, אלא להפיח רוח חיים בידיעת עולם הפיננסיים המסובך להורים בהווה. מעבר לחיסכון לילדים, התוכנית מספקת להורים את היכולת לנתב כספים בצורה הטובה ביותר ולארוז עבור ילדיהם את המסלול הנכון לעתידם.
מסקרים שונים בנושא מצב הפנסיות ומודעות הציבור, עולה כי 77% מהציבור אינו יודע מהי התשואה השנתית של קרן הפנסיה שלהם. תוכנית הדגל של משרד האוצר אולי לא התכוונה לעשות כך, אך היא התשובה המשמעותית ביותר עבור הורים שרוצים להיות בקיאים יותר במסלולים של קרנות הפנסיה, קופות הגמל והתוכניות השונות המציעות את עצמן לחיסכון לילדים. לא פעם הן יהיו זהות למסלולים בהם שוכבים כספי הפנסיה וקרנות הגמל של ההורים עצמם.
השיח הכלכלי נכנס לתוך כותלי הבית
כבר שנים שהמודעות לחינוך הפיננסי לוקה בחסר. כ-50% מהאזרחים העידו על עצמם שהם נמצאים או נמצאו במינוס בחשבון הבנק שלהם.
על פי בנק ישראל, נכון להיום קיימים במערכת הבנקאית 480 אלף חשבונות בנק ופיקדונות רדומים, שסך הכספים בהם עומד על 9 מיליארד שקל המתורגמים לעשרות אלפי שקלים בממוצע בכל חשבון.
המספרים האסטרונומים מראים כל פעם מחדש את חוסר הידע הבסיסי של האזרח הממוצע לגביי הכספים השייכים לו, ואת הכסף שנשכח באפיקים השונים.
הפוטנציאל האדיר של תוכנית "חיסכון לכל ילד" לא צריכה להסתיים רק בקופת חיסכון, אלא צריכה להכניס את השיח הכלכלי לתוך כותלי הבית.
התדיינות ההורים על אפיקי ההשקעה לילדים, התוכניות לעתיד להשקעת הכסף והחשיבה לטווח ארוך, יכולים לייצר מעטפת של חינוך פיננסי בכל בית בישראל.
מעבר לכך, ילד המגיע לגילאי העשרה יוכל להשתלב בקלות בדיוני ההורים על מה ואיך ירצה להשקיע את הכספים שנחסכו עבורו - דבר שייצור שיח על חשיבותו של החיסכון והאחריות האישית לכסף.
כמו כל תהליך, גם הזדמנות זו יכולה להיות צעד ראשון בדרך למודעות פיננסית גבוהה, שתוביל להתנהלות נכונה והגיונית בקרב כלל הציבור.
על מנת להשלים את המהלך, המדינה תהיה חייבת לדחוף עוד יותר את נושא החינוך הפיננסי ולתת חיזוק משמעותי לציבור הצמא לידע. הגדלת תקציבים, העברת קורסים וסדנאות לעובדים ברחבי הארץ, קמפיינים המעודדים ניהול פיננסי נכון ונגישות בהירה ומסודרת לתלושי הפנסיה וקופות הגמל בתיבות הדואר.
תמונה כוללת לתוכנית "חיסכון לכל ילד" יהיה ניתן לקבל רק בחודש יוני, כאשר גם המדינה תבצע הפקדה רטרואקטיבית מתחילת 2017 עבור אלו שלא בחרו היכן לחסוך את הכסף.
עם התנהלות נכונה ומחושבת של המדינה, התוכנית שהציעה לחסוך 50 שקל לילד בחודש יכולה בסופו של דבר לייצר משהו הרבה יותר משמעותי - ידע . וברגע שזה ייכנס לתוך התא המשפחתי, יבינו כולם שידע זה לא רק כוח, זה גם כסף. המון כסף.
הכותב הוא מנכ"ל העמותות לקידום מקצועי חברתי מבית הסתדרות המעו"ף
עוד על חסכונות ודמי ניהול:
לפנייה לכתב/ת 
