"אני מאבני היסוד של הפועל ירושלים"
לא מתרגש מהביקורות ("היום אני רגוע יותר"), מבין את ההחלטה של פיאניג'אני ללכת עם הזרים ("השיר 'אל אל ישראל' פחות רלוונטי עבורו") ונהנה מכל רגע לצד סטודמאייר ("מבחינתו לשחק במיאמי וכאן זה אותו דבר"). יותם הלפרין לא רוצה לסיים את העונה האירופית כבר הערב בוולנסיה: "אנחנו רק שלושה משחקים מזכייה ביורוקאפ"
"על כל שחקן יוצאות סטיגמות. לא משנה מה אני אעשה, תמיד לאנשים יהיה מה להגיד עליי. אם יסתכלו אחורה, תמיד הייתי שם בשביל הקבוצה, אבל כשאני נותן משחק אחד לא טוב – שוכחים הכל".
על הכישרון של יותם הלפרין אין עוררין, אבל לאורך רוב הקריירה ספג הרכז ביקורת על כך שהוא נעלם ברגעים המכריעים, שהוא לא השחקן לתת לו את הכדור האחרון. גם במהלך התקופה בהפועל ירושלים הטענה הזו נשמעה לא מעט, ומבחינת מספרים מדובר באחת העונות האירופיות החלשות שלו. אלא שבסדרות האחרונות - מול גראן קנאריה וכעת נגד ולנסיה - נדמה שהתדמית נסדקה מעט. הלפרין נראה בטוח בעצמו, מפעיל היטב את החברים ואפילו תופר שלשות במאני־טיים.
אם בשלב הראשון הממוצעים שלו עמדו על 2.9 נקודות ו־3.3 אסיסטים, בטופ־8 הוא כבר קלע באזור ה־9 נקודות למשחק וחילק שלושה אסיסטים. השיא הגיע במשחק האחרון בארנה, בו סיים עם 11 נקודות, 3 אסיסטים ו־3 ריבאונדים. לא מדובר אמנם בתפוקה יוצאת דופן, אבל כשמוסיפים את חוכמת המשחק של יותם - ההשפעה שלו על הקבוצה גדולה בהרבה. השאלה אם הפועל ירושלים תנצח הערב (21.30, שידור ישיר בערוץ 20) בספרד את ולנסיה ותעלה לגמר תלויה לא מעט ביותם.
בגיל 33, אחרי שכבר היה במעמדים דומים, הקפטן האדום עדיין מתרגש, בטח כשתואר אירופי מונח על השולחן. רגע לפני שהוא עולה לאחד המשחקים החשובים בקריירה שלו מדבר הלפרין בראיון ל"ידיעות אחרונות" על הסיכויים הערב, על מעמד השחקן הישראלי, על העתיד בירושלים, ואיך לא - על מכבי ת"א.
מה הסיכויים שלכם הערב?
"קשה להגיד, אנחנו אחרי ארבעה משחקים מול ולנסיה, כולל בשלב הראשון, כך שאין הרבה הפתעות. אנחנו בסיטואציה טובה בסדרה, אבל לדעתי הם פייבוריטים. צריך לזכור שזו קבוצה שרשמה הפסד ביתי אחד בסך הכל העונה ביורוקאפ. מצד שני, הוכחנו שאנחנו יכולים להתמודד מולם".
הלחץ עליהם?
"הלחץ הוא גם עלינו, יתרון הביתיות מאוד משמעותי. ולנסיה היא גם קבוצה עם מסורת ביורוקאפ, אבל יהיה קשה מאוד".
בגמר הגביע לא עמדתם בלחץ. הפעם זה יהיה שונה?
"היו לנו המון משחקים עם לחץ ותיפקדנו בהם יפה. כשיש משחק חשוב, בטח באירופה, אנחנו מצליחים להביא את האנרגיות. מתחילת העונה דיברנו רק על אירופה, והנה אנחנו רחוקים שלושה ניצחונות מלקחת את היורוקאפ, אף אחד לא האמין שנגיע למעמד הזה".
כבר היית במעמדים גדולים יותר. זה עדיין מרגש אותך?
"מאוד. ספורטאי שעובד ומתאמץ - מגיע לכל מיני פיקים בעונה. צריך לדעת לאהוב את הרגעים האלה, כי בסופו של יום, כשאתה מסיים את הקריירה, מה שנשאר הם הזיכרונות".
העונה מעמד הישראלים בקבוצה הגיע לשפל.
"יש לנו כמות זרים מאוד גדולה. עם כל החילופים הגענו לעשרה זרים, שזה דבר חריג עבור הפועל ירושלים. הגיע מאמן זר שמבחינתו 'אל אל ישראל' פחות רלוונטי. הוא רוצה ניצחונות ותארים, ואני מבין אותו".
אי אפשר לקחת תארים עם ישראלים?
"עשינו את זה כבר בעבר, אבל כרגע אנחנו בסיטואציה של מיעוט. אם נהיה טובים - נשחק. כנראה עד היום לא הוכחנו שאנחנו מספיק טובים ויציבים. חלק יגידו שהישראלים לא קיבלו מספיק צ'אנסים, שזה גם בסדר".
בשלב כל כך מתקדם בקריירה, ליאור אליהו ואתה עדיין צריכים להוכיח שאתם טובים?
"העבר פחות רלוונטי, מה שהיה היה. זה לא אומר שאם אני לא טוב אז אני צריך לשחק".
יכול להיות שפיאניג'אני לא נתן לכם מספיק ביטחון מתחילת העונה?
"אני לא יכול להגיד שסימונה בא מהיום הראשון והחליט מי לא ישחק. היו סיטואציות כמו פציעות ועוד הרבה דברים. הכי חשוב מבחינתנו לשמור על רמת יציבות, ולתת למאמן סיבות להאמין בנו".
בליגה אתם עם עשרה הפסדים, ובאירופה במרחק נגיעה מתואר. איך אתה מסביר את זה?
"הקבוצה הזאת בנויה יותר לאירופה. השיטה מאוד ברורה. ברגע שאתה מבין שהמשחקים בליגה הם פחות קריטיים כרגע, זה לא סוף העולם אם תפסיד. לספורטאי אסור להגיד את המשפט הזה, אבל לצערי זאת המציאות. יכול להיות שפסיכולוגית יש ירידת מתח, אבל אני מאמין שבסופו של דבר נשיג את המטרות גם בזירה המקומית".
איך זה לשחק עם שחקן בסדר גודל של אמארה סטודמאייר?
"אמארה לא השתנה מהיום שבו הוא הגיע. אנחנו עדיין מחכים ליום שזה יקרה, כי זה לא הגיוני. ברגע שהוא חתם כולם פחדו מההתנהגות שלו ולא ידעו אם באמת יהיה אכפת לו. מי שחי איתו 3־4 שעות ביום מבין למה בנאדם כזה יכול לשחק גם בהפועל ירושלים. מבחינתו לשחק בניו־יורק, במיאמי, או כאן זה אותו הדבר. בירושלים הוא אפילו מרגיש אקסטרה".
אתם מתבססים יותר מדי על יכולת אישית.
"מה הבעיה? אנחנו במרחק נגיעה מלקחת יורוקאפ. זה שונה, יכול להצליח ויכול להתרסק. בינתיים אנחנו מצליחים ככה".
משהו השתנה בך בשנים האחרונות. אתה פחות מתרגש מביקורות?
"אני משחק יותר משוחרר. הניסיון, הגיל והמעמדים שכבר הייתי בהם עשו משהו. היכולת לדעת לנתק את עצמי מכל מיני דברים שאומרים עליי. אני יודע מה אני שווה".
מתי אתה רואה עצמך פורש?
"כשהגוף יחליט. יש לי חוזה לעוד עונה, ואם הגוף יאפשר לי והקבוצה תרצה - אני אמשיך. אני מאוד אוהב את הדבר הזה שנקרא כדורסל. קיבלתי מתנה גדולה מאוד".
איך העונה הזאת תסתיים?
"בצד האירופי, לא משנה מה יקרה הערב, אני חושב שעשינו עונה טובה מאוד. בליגה, האליפות מוכרעת על משחק אחד. הליגה מאוד שוויונית, כי מכבי ת"א כבר לא מה שהייתה".
מוזר לך לראות את מכבי במצב הזה?
"כן. מוזר לי לראות את הקבוצה ככה לאורך זמן. חשבתי שתהיה פאשלה של עונה אחת, לא יותר. אני בטוח שהם ייצאו מזה. אני לא שמח שהם נכשלים, אני שמח שאנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו נמצאים".
לדעתך, ההצלחה של ירושלים מגיעה גם בעקבות הכישלון של מכבי?
"הפועל ירושלים הצליחה לקחת את הישראלים הבכירים וזה עשה את ההבדל. יש דברים שקורים במכבי שלא היו בעבר. המון גורמים שם מפריעים להצלחה, אבל אני לא שם, אז קשה לי להצביע בדיוק מה הבעיה. הביאו שחקנים ב־30 מיליון דולר, אז כנראה באמת משהו שם לא מתנהל נכון. מכבי תמיד תהיה חשובה לכדורסל הישראלי ותמשיך להיות דומיננטית ופייבוריטית, אבל ההצלחה שלנו הכניסה תחרותיות מאוד יפה".
מה המטרות שלך בירושלים?
"אני מאבני היסוד שהונחו בהפועל ירושלים מאז שאורי אלון הגיע. אם הקבוצה תמשיך בדרך הזו, זאת תהיה ההצלחה הכי גדולה שלי".
לפנייה לכתב/ת 
