בין המעמקים למוצב הפיקוד: הצצה למבצע חשאי של חיל הים
כתב ynet קיבל הצצה נדירה למרכז העצבים התת קרקעי בחיל הים, השולט על עשרות מבצעים חשאיים לסיכול התעצמות חיזבאללה וחמאס. עם תוכנת הודעות חרישית, 30 מסכים ותאורה אפילה, מלווים הקצינים את הכוחות שבלב ים. "זו מערכת מתוחכמת, בלי חוקיות, עם קרב מוחות מול האויב"
כ-30 מסכים דקים, הגדול שבהם בגודל 50 אינץ' והקטנים שבהם בגודל של סמארטפון, מכסים כמעט את כל שטח הראייה במוצב הפיקוד הזירתי (מופ"ז) של חיל הים בחיפה. על המסך הגדול, בקדמת החדר, מרצד חלון שיחת הודעות של התקשורת המסווגת. הפונטים גנריים להחריד, אימוג'ים או סמיילים לא קיימים, וקשה למצוא סלנג של שיחות וואטסאפ. כך מתנהלת התקשורת הרגישה ביותר בין הכוח שבלב ים למפקדים במופ"ז לאורך הפעילות המסווגת. ההודעות קופצות מעת לעת על המסך. במכשירי הקשר כמעט ולא נוגעים.
למרות השקט היחסי והתאורה המינימלית שמעניקה תחושה אפלה, האווירה נינוחה בחדר התת-קרקעי. עשרות קילומטרים צפונה משם, בערב צונן של ים שטוח, יותר מ-100 לוחמים ישראלים על גבי שתי ספינות טילים של חיל הים שטים חרש במים הבינלאומיים. מסוק העטלף המריא מסיפון אחת הספינות להשלים את חלקו. מל"ט השובל רחב הכנפיים מסייר מעל, מעביר תמונות חיות לכוחות בספינה ולמופ"ז. עוד מבצע נכנס עמוק אל תוך הלילה.
בימים האחרונים צה"ל נאלץ להודות לראשונה כי ביצע מבצע מב"ם (המערכה שבין מלחמות), כאשר מטוסי קרב תקפו בלילה שבין חמישי לשישי מוצב סורי שהכיל ככל הנראה משלוח של נשק אסטרטגי שיועד לחיזבאללה. בתחילת השבוע דווח כי צה"ל פעל שוב במבצע דומה בסוריה, הפעם כאשר כלי טיס חיסל פעיל המזוהה עם אסד, שכנראה לקח חלק מרכזי בהקמת תשתית טרור נגד ישראל בגולן. בתווך: גורמי דאעש בסיני טענו בשבוע האחרון על תקיפות ישראליות מהאוויר נגד מטרות בחצי האי. ישראל חזרה לחיקה של העמימות, אך הנתונים מלמדים: מאות רבות של מבצעים חשאיים התקיימו בשנים האחרונות.
כתב ynet קיבל בשבועות האחרונים הזדמנות יוצאת דופן לחשוף טפח ממבצע סודי שמקוטלג בצה"ל תחת המב"ם – המערכה בין המלחמות. מדובר במבצעים רבים של צה"ל, בעיקר בים ובאוויר ועמוק מתחת לרדאר, לעיתים קילומטרים רבים מהגבול. עיקר המב"ם: סיכול התעצמות אויבים מרכזיים של ישראל כמו חיזבאללה וחמאס בנשק מתקדם, כדי להחליש אותם במלחמה הבאה, בצפון או בדרום.
רובם המכריע של המבצעים הללו נותרו עלומים. רמזים למב"ם אפשר למצוא במבצע שכן הותר לפרסום, מבצע "חשיפה מלאה" לפני כשלוש שנים, עם גילוי אוניית הנשק לחמאס, KLOS C, כ-1,500 ק"מ דרומית לאילת. אזכורים אפשריים דומים למב"ם אפשר למצוא בפרסומים זרים על תקיפות המיוחסות לישראל, כגון הפצצות בסיסי ומשלוחי טילים בעבר בסודן, בדמשק או בדרכים מסוריה ללבנון, סיכול משלוח נשק מתקדם בתיווך דאעש מסיני לרצועת עזה וחיסול בכירים בחמאס ובחיזבאללה דוגמת סמיר קונטאר, מהנדס המל"טים של חמאס מוחמד א-זווארי, בכיר חמאס מחמוד אל מבחוח ועוד.
מבלי לפתוח פה לשטן, איך זה שיש כל כל הרבה מבצעים כאלה ואנחנו לא שומעים על הסתבכויות, גילויים של הכוח?
קצין בכיר בחיל הים, ממקום מושבו במופ"ז, משיב: "שלושה דברים מרכזיים מובילים אותנו בכל מבצע, ואנו מקפידים עליהם היטב – מודיעין, לפני, תוך כדי ואחרי; אמצעים לכוחות שמותאמים לכל משימה ושיטת פעולה ייעודית לכל מבצע. אלה כלים שמאפשרים לכוחות לצאת ממצבים מפתיעים. אין מקרים ותגובות שאנחנו לא בוחנים ומתרגלים קודם. יש צוותים אדומים (שנכנסים לראש של האויב ומדמים אותו, י"ז) שתמיד בוחנים אותנו". הוא הוסיף כי "מבצעים מהסוג הזה הם לרוב בשיתוף פעולה בתוך החיל, כגון כוח משולב של שייטת 13, שייטת הסטי"לים ושייטת הצוללות, או בין זרועי עם חיל האוויר או יחידות יבשה למשל".
אז גם האגו משחק לפעמים תפקיד בין יחידות וגופים במב"ם?
"יש שיתוף פעולה בלתי רגיל. אני לא רואה אגו, אבל כן יש תחרות בריאה ורצון גדול לבצע את המבצעים האלה. אני מעודד אסרטיביות כזו". הקצין הבכיר, כמו מפקד חיל הים אלוף אלי שרביט וקודמו רם רוטברג, יכולים למצוא את עצמם בחזית של מבצע מב"ם, עם הכוח בלב ים, או מלווים אותו: "אנחנו כמעט ולא מתערבים לכוחות במבצעים האלה תוך כדי הפעולה. יש לכוחות שבמבצע הגדרות מדיניות ברורות כיצד לפעול, איך להתנהג, לא ימינה ולא שמאלה. למפקד הספינה או למפקד השייטת בשטח יש עצמאות והמטרה שלנו שלא נייצר להם צוואר בקבוק. לא עצרנו מבצע מהמופ"ז, אבל כן היו מצבים ששינינו או התאמנו תוך כדי".
את המבצעים האלה מאשרים ברמות הגבוהות ביותר - מפקד חיל הים, הרמטכ"ל או סגנו, ולפעמים שר הביטחון או ראש הממשלה. ישנם מבצעים שנמשכים פרק זמן ארוך וההכנות אליהם ימשכו חצי שנה ויותר, ויש מבצעי אד הוק – בעקבות מודיעין בהול שהגיע או צורך מבצעי דחוף, יוצאים ללב ים או לחוף מדינת אויב בהתראה של שעות, תוך הכנה מינימלית. חלק מהמבצעים הם לאיסוף מודיעין, אחרים לשיבוש בצורות שונות ומגוונות, וחלקם גם מבצעי תקיפה.
"הפעילות במב"ם היא כיד הדמיון", אומר הקצין הבכיר. בחיל הים מספרים על מבצעי יעד, כלומר סדרת מבצעים אחרי יעד או מטרה מסוימת, איסוף חלקי פאזל, השלמה של התמונה עד לנעיצה. יש מבצעים שבהם הכוחות נשלחים לאסוף מודיעין וראיות לקראת פעולה גדולה יותר. המורכבות כה גדולה, שכן ברגע נתון יכולים להיות סביב הכוח הישראלי בלב ים 100 כלי שיט אחרים, צבאיים או אזרחיים זרים, ידידותיים יותר או ידידותיים פחות. "האנשים פה בזמן נתון נמצאים במבצע או נערכים למבצע", הסבירו בחיל הים. "חיזבאללה שינה את המדיניות שלו בשנים האחרונות ועבר ממגננה למהלומה ולכן שינינו את השיטות שלנו. זה אתגר גדול להקדים את חיזבאללה".
לדברי הקצין הבכיר "לא תמצא חוקיות במבצעים הללו. זו מערכה מתוחכמת, תחבולנית, עם קרב מוחות מול האויב. אני חושב שגם האויב מנסה לעשות מבצעי מב"ם נגדנו, הוא לא פסיבי, אבל הוא יותר בווקטור של אימונים והכנות". אם יש ענף תומך לחימה בחיל הים שמועסק יותר מכל בגלל המב"ם הוא ענף הלוחמה הזעירה בשייטת 13: מדי חודש מהנדסי וחיילי הענף מפתחים לפחות אמצעי לחימה מתקדם אחד, גאדג'ט צבאי, עבור לוחמי הקומנדו, בתפירה אישית של אמל"ח לכל מבצע ומבצע.
חזרה למבצע. שני קצינים אחראיים מלווים את המבצע מהמופ"ז. סא"ל נדב, מפקד פלגת השליטה בבסיס חיפה, ורס"ן ש', שמפקדת על מוצב השליטה הזירתי, מוודאים כל העת שהכל רץ, מתוקתק, לפי תכנית, בין בקריות השליטה לגורמי המודיעין ועד ללוחמים שבחוף או בשטח. "עכשיו זה נראה שליו, אבל בקלות זה יכול להגיע לרמות אדרנלין גבוהות", אומר סא"ל נדב. "ככל שהמרחק גדול יותר מישראל, כך המתח עולה, כי אם דברים מסתבכים ייקח יותר שעות לחילוץ להגיע. היו מצבים שבהם עמדנו במשימה שלנו בצורה טובה, כשמי שעמד מולנו ניסה להכריע או לשבש את הפעילות שלנו, אבל כשהצלחנו לעמוד במשימה הרגשנו טוב עם זה וזה ריגש מאוד". רס"ן ש' מוסיפה: "לפעמים אנחנו נתקלים בדילמות מהשטח שבהם צריך לעצור ולהחליט על מצבים מסוכנים כאלה או אחרים. חדר הפיקוד מהווה את הגב של הכוח בשטח".
לפנייה לכתב/ת 
