מחכה לישראלים: וייטנאם בתחילת הפריצה הגדולה
לא במקרה נשיא המדינה הגיע לביקור רשמי בוייטנאם דווקא עכשיו. המדינה בדרום-מזרח אסיה נמצאת בתחילת הזינוק הכלכלי הגדול שלה, כפי שהיתה סין לפני 20 שנה. אז מה אנחנו הישראלים יכולים למכור לה?
נשיא המדינה ראובן ריבלין לא היה יכול לבחור זמן טוב יותר להגיע לביקור רשמי בוייטנאם: המדינה האסיאתית, שרוב הישראלים מכירים בעיקר בהקשר של מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 ה-70, נפתחה למערב רק בשני העשורים האחרונים ועדיין לא נראים בה הרבה סממנים מערביים. למעשה, וייטנאם נמצאת היום איפה שסין היתה לפני 20 שנה: בתחילת הפריצה הגדולה שלה.
גם עשרות היצואנים הישראלים שהצטרפו לביקור הנשיא יודעים את זה. בדומה לאפריקה, שבשנים האחרונות מסתובבים בה הרבה יותר ישראלים מאי פעם במטרה לעשות עסקים, גם וייטנאם צפויה להפוך בשנים הקרובות ליעד מבוקש לחדירה של אנשי עסקים מישראל.
וייטנאם, בשונה מהרבה מדינות מתפתחות אחרות, נהנית משלטון יציב מאוד של המפלגה הקומוניסטית. במדינה לא נערכות בחירות בעלות השלכות משמעותיות. הכלכלה המקומית צומחת בקצב של כ-6% בשנה (שצפוי לגדול לכ-6.6% ב-2017), מה שהופך אותה לאחת מ-20 הכלכלות הצומחות בעולם. המדינה נסמכת באופן בולט על ענף השירותים, שתופס כ-44% מהתמ"ג. ענף התעשייה מהווה כ-39% מהתמ"ג וענף החקלאות כ-17%. כוח העבודה גדול מאוד - 50 מיליון מתוך 92 מיליון הוייטנאמים עובדים, השכר הממוצע נמוך והוייטנאמים משוועים לטכנולוגיות שישפרו את הפריון.
בשנים האחרונות התאפיינה וייטנאם בצמיחה איתנה תוך שמירה על יציבות מאקרו-כלכלית המתבטאת באינפלציה נמוכה. הישגים אלו מיוחסים לביצועי סחר חוץ חזקים, ביקוש מקומי גבוה והשקעות ישירות זרות ניכרות, שהתאפשרו הודות למדיניות הפתוחה שהונהגה במדינה.
כך אנחנו הישראלים יכולים להשתלב
וייטנאם מתמודדת עם אתגרים רבים, בהם עתודות מט"ח נמוכות, מערכת בנקאית חלשה ובעייתית, מתיחות עם סין בעקבות סכסוך טריטוריאלי באזור ים סין הדרומי, החברות המקומיות והממשלתיות לוקות בחוסר יעילות ורמת הייצור נמוכה, שליטה וצנזור של אמצעי התקשורת והאינטרנט, הגבלת חופש הדת ושחיתות גבוהה - וייטנאם מדורגת במקום 112 (מתוך 167) בעולם במדד השחיתות של ארגון TI.
אז איפה אנחנו הישראלים יכולים להשתלב? נכון להיום, הייצוא לוייטנאם הסתכם בכ-1.2 מיליארד דולר בשנת 2016, עלייה משמעותית לעומת השנים 2014 ו-2013 (אז הסתכם בפחות מ-700 מיליון דולר) אולם פחות מהשיא שנרשם ב-2015 (כ-1.8 מיליון דולר). ישראל מייצאת לוייטנאם בעיקר מכונות וציוד אלקטרוני, אולם זה עומד להשתנות.
עתיד הייצוא לוייטנאם נמצא קודם כל בחקלאות. כ-48% מכוח העבודה במדינה עובדים בחקלאות אך היא מהווה רק כ-17% מהתמ"ג וצומחת בקצב נמוך של כ-1.5% בשנה. המגזר החקלאי בוייטנאם צמא לידע ולשיטות הטכנולוגיות של החקלאות בישראל, ולא פלא שחלק משמעותי מאנשי העסקים שהצטרפו לביקור הנשיא בויטנאם מגיעים מתחום החקלאות והטכנולוגיות החקלאיות.
הוייטנאמים, כך עולה בפגישות שאנו מקיימים כאן, מתעניינים מאוד גם בטכנולוגיות לטיפול במים. מקורות המים שלהם אינם באיכות טובה וגם זה תחום שבו ישראל מצטיינת ויש לה הרבה מה להציע.
תחום נוסף שישראל מובילה בו ומעניין מאוד את הוייטנאמים הוא הסייבר. גם תחום הביטחון מעניין אותם. יש גם פוטנציאל לייצוא ישראלי בתחומי הבריאות והאנרגיה המתחדשת. לא מעט כפרים בוייטנאם אינם מחוברים לרשת החשמל לכן יש דרישה לפאנלים סולאריים ולהגדלת כושר הייצור של חשמל, מה שמתבטא בהקמת 40 תחנות כוח חדשות ב-2016.
הכותב הוא מנכ"ל אשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, ומבקר בימים אלה בוייטנאם יחד עם נשיא המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
