הפער שבין תכנון לביצוע: בניית משכן כניהול תקציב נכון
פרשות ויקהל ופקודי, הנקראות יחד, מספרות כיצד תכנון בניית תהליך משכן הקודש בא לידי ביצוע בצורה מלאה בזכות סדר הנחיות נכון. ניתן לראות זאת כמשל לדרך שבה ניהול תקציב משפחתי יביא לאחריות כלכלית נכונה ושמירה על יתרות חיוביות ולא שליליות
פרשות ויקהל ופקודי, אותן אנו קוראים במחובר השנה, מסכמות את ספר שמות בכל הנוגע לתכנון וביצוע הקמת המשכן, ומכינות אותנו לקראת ספר ויקרא העוסק בעיקר בעבודה בתוך המשכן.
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
פרשת ויקהל מתחילה ממעמד הקהל, בו כל עם ישראל נוכח, ומודיעים על מצוות השבת - זמן שלא עוסקים במלאכת המשכן. למעש כל פרשת ויקהל עוסקת בסיכום ההנחיות שניתנו לתכנון ובניה, הן של הכלים במשכן והן של המשכן עצמו. וכפי שהמפרשים כותבים, ההנחיות ניתנו לפי סדר החשיבות. כלומר, קודם נצטוו על הכלים ואח"כ על בניית המשכן, למרות שבפועל בנו קודם את המשכן ואח"כ את הכלים כדי שיהיה מקום לשים אותם.
לאחריה, פרשת פקודי מהווה כספירת מלאי של כל הפעולות שנעשו. על אף שתמיד יש שינויים, עדכונים ואילוצים, דווקא במקרה של בניית המשכן והכלים הכל נעשה בדיוק כפי שתוכנן.
ייתכן ופרשות אלו יכולות להצביע על צורת ההתנהלות הנכונה כאשר מדובר בכסף שלנו. לא מעט מדברים על הצורך בבניית תקציב משפחתי, כזה שיתאים לצרכי המשפחה ויהיה תואם להכנסותיה. הרבה מדובר כמה חשוב הצורך ברישום חודשי של ההוצאות בפועל, הסתכלות על מה וכמה הוצאנו, האם חרגנו או חסכנו. אך יש נושא אחד שהוא פחות מדובר והוא היחס בין הרישום לתקציב - היחס בין התכנון לביצוע.
כאשר אנו באים לבנות תקציב, ישנם כלים רבים שניתן להיעזר בהם, אך העיקרון בסיסי אחד מוביל את כולם - עבודה לפי "סלים" כמו הוצאות קבועות והוצאות משתנות. ניתן לחלק את ההוצאות הקבועות לשניים, אלה שמופיעות בכל חודש עם אותו הסכום (שכר דירה, משכנתא, הוראות קבע, מנויים וכו'), ואה שמשתנות בסכומן (חשמל, מים, ארנונה ועוד). היתרות שנשארות בכל "סל" יכולות להיות מועברות לחודש הבא לטובת שימוש ל"סל" זה בלבד. כאן משולב ההיבט התקציבי.
לדוגמה, אם רשום בתקציב המשפחה 500 שקלים לחודש בסעיף החשמל, מתוך הסתכלות על כלל ההוצאות של החשמל במהלך שנה שלמה והיחס בין העונות, ובחודש אחד שולמו 600 שקלים כי היה צורך גדול (אולי בחימום יתר למשל), הרי שחודש אחרי ישולמו 400 שקלים, וכך אמנם יש חריגה בחודש אחד בתזרים השוטף, אך יש עמידה בתקציב שנקבע.
החלטה ומשם לביצוע
בחינת התזרים מול התקציב שנקבע מאפשרת התנהלות באחריות כלכלית לאורך תקופה. וכך אפשר פעם בשנה לבצע "ספירת מלאי" - בחינת התקציב השנתי מול כלל ההוצאות בכל סעיף בשנה הקודמת, ולראות האם המשפחה עמדה בתקציב שקבעה או שחרגה, ואם חרגה - האם יש יתרות חיוביות או שליליות.
ביכולת כל משפחה לנהל תקציב אחראי ולבחון את עצמה אחת לתקופה. הבחינה השוטפת הינה בתזרים - כמה בפועל המשפחה מוציאה. אם יש חריגה בתזרים, ייתכן ועדיין אפשר לאזן במסגרת התקציב ולעשות את התיקונים הנדרשים כדי לשמור על תקציב מאוזן.
עבודה נכונה תוביל כל משפחה, שמעוניינת לקחת אחריות על מצבה הכלכלי, להשתפר, ולראות פירות בתוך כמה חודשים ספורים. זה בעיקר עניין של החלטה ומשם לביצוע.
הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים
לפנייה לכתב/ת 
