ריב ירושה: רק אח אחד קיבל את הבית והקרקע
עוד בחייה העבירה תושבת נצרת את ביתה לאחד מ-3 ילדיה. לאחר מותה ניסו שני אחיו לקבל את חלקם, אבל בית המשפט לא האמין לגרסתם
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה לאחרונה
שני אחים תושבי העיר, שתבעו לקבל שני שליש מביתה של אמם המנוחה, אף שעוד בחייה העבירה אותו לאח אחר שלהם. השופט אסף זגורי קבע שהעברת הנכס לאותו אח שיקפה את רצונה האמיתי של האם.
לטענתם, אחיהם ניצל את תלותה של אמם בו והשפיע עליה לנשל אותם מהקרקע. הם התעקשו שלא ייתכן שזה היה רצונה, בין השאר משום שאחד מהם מתגורר שם זה כ-25 שנה.
באוגוסט 2010 חתמה האם על ייפוי הכוח להעברת זכויותיה בביתה ובקרקע הצמודה לו לאחד מבניה. שלוש שנים לאחר מכן היא הלכה לעולמה, וכשנודע לשני האחים האחרים על ייפוי הכוח הם עתרו לבית המשפט בבקשה לבטלו ולהכניס את הקרקע לצו הירושה שהורה לחלק את כל רכושה של האם בין שלושתם.
תביעה
מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו
עו"ד שי גולדנברג
גבר ואמו חתמו על ירושות הדדיות שבמסגרתן הורישו זה לזה את רכושם. אחרי ששניהם מתו פרץ סכסוך בין בנותיו לבין דודותיהן. מה קבע ביהמ"ש?
הם הוסיפו שאין תוקף לייפוי הכוח שהציג אחיהם הנתבע, שכן האם לא חתמה על "חוזה מתנה" או כל מסמך אחר המלמד על כוונתה להעניק לו את ביתה, ובהיעדר מסמך כזה לא מתמלאת דרישת החוק כי עסקה במקרקעין תעשה "בכתב". האחים אף ציינו שהנתבע הסתיר מפניהם את קיומו של ייפוי הכוח ולא עשה בו שימוש אלא כשנה לאחר מות אמם, והתנהלות זו מעוררת תהיות לגבי נכונותו.
הנתבע טען מנגד שייפוי הכוח משקף את כוונתה ורצונה של אמו, שהחליטה לחתום עליו לאחר שנודע לה כי אחד התובעים ניסה לקחת ממנה במרמה קרקע אחרת ולצורך כך זייף את חתימתה. הוא הפנה להליך המשפטי שהתנהל בהקשר זה ולעדותה של האם.
בנוסף טען האח הנתבע שהאם העניקה לו את הקרקע עוד בחייה, ולכן לא מדובר בנכס שהיה שייך לה בעת מותה. לפיכך, אין לכלול אותו בירושה.
השופט אסף זגורי החליט לדחות את התביעה של האחים וקבע שלאחר ששמע את העדים הגיע למסקנה כי זו ההחלטה הנכונה גם ברמה המשפטית וגם מבחינת הצדק.
השופט, שמצא את עדויות האחים התובעים כלא אמינות, השתכנע שייפוי הכוח אכן שיקף את רצונה האמיתי של האם וביטא את חוסר האמון שרחשה כלפיהם. באשר לדרישת הכתב נקבע כי ייפוי הכח במקרה זה ממלא אחריה גם בהיעדר מסמך נפרד, בהיותו מפורט ומעניק הרשאה נרחבת לנתבע לעשות בנכס כרצונו.
מכל מקום, ציין השופט זגורי, כשבנסיבות שנפרשו בפניו נשמעת "זעקת ההגינות בשם המנוחה", ומאחר שמדובר בעסקה בתוך המשפחה – יש מקום לרכך את דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ניר ויינרמן עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים