אחוות המזרחים: למה הסינים מעריצים את היהודים
הם מעריצים את אלברט אינשטיין וקרל מרקס, מעריכים את ההצלחה הישראלית - ואין בהם טיפת אנטישמיות: איך הפכה האומה הסינית שמזלזלת במערב זלזול עמוק, לגרופית של היהודים - ומה קשורה לכך הנצרות
"כשסינים שומעים שאתה יהודי או ממדינת ישראל, התגובה הספונטנית שלהם היא ליחס לך חוכמה גדולה". את הדברים אומר ד"ר יורם עברון, מרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, החוקר את את החברה הסינית זה כבר חצי יובל שנים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"העובדה שהסינים מייחסים ליהודים וישראלים חוכמה רבה, גם יוצרת מקרים משעשעים. במהלך הביקורים שלי בסין, ראיתי למשל אדם אינטליגנטי שהביע דעה במהלך דיון, ובני שיחו הסינים מיהרו לשאול אותו האם הוא יהודי או ישראלי". ד"ר עברון מספר כי המחזה חזר על עצמו גם כאשר היה מדובר באנשים ללא שום רקע במדעי הגפילטע-פיש.
עוד כתבות בפרויקט "הסינים באים":
- 欢迎! התיירות הסינית כובשת את ישראל הסמארטפונים מסין משתלטים על העולם
- מכונית בעיצוב מקורי? הסינים מעתיקים בלי בושה
- המוזיקאים והתוכניות שהסינים הכי אוהבים
- הסלבס הסינים הכי מפורסמים בעולם
- 12 מסעדות סיניות שכדאי להכיר
- ללמוד מהסינים: מורים מומחים, תלמידים לא מבריזים
ההערצה הסינית כלפי העם היהודי היא הישג לא מבוטל, לאור העובדה שהסינים דווקא נוהגים לזלזל במערב. "התרבות הסינית רואה עצמה כתרבות עליונה", מסביר ד"ר עברון, "הן בגלל הגודל והחשיבות שלהם באסיה, והן בשל ההיסטוריה העתיקה שלהם. העובדה שעמים ומדינות רבות באסיה חיקו אותם והכירו בעליונות שלהם, העצימה את הרגשות הללו.
"ולמרות זאת, יש אצל הסינים הערכה רבה גם כלפי היהודים וגם כלפי ישראל - וחשוב לדעת את ההבדל, כי ישראלים רבים מתבלבלים ומערבבים בין יהדות לישראליות. ההערצה ליהודים נובעת מכך שליהודים, כמו לסינים, יש היסטוריה ותרבות עתיקה.
"ההערכה כלפי מדינת ישראל, נובעת מהיכולת של ישראל להתמודד לאורך שנים עם הרבה מדינות אויב. מאחר וגם סין סבלה מכיבוש, היכולת של ישראל להתמודד עם האויבים, זוכה להערכה נוספת ומיוחדת".
העם הנבחר זה אנחנו - והם
עברון מסביר כי אחד הרשמים החזקים של העם הסיני, הוא מגזרת זוכי פרס הנובל: "מבין מקבלי פרסי נובל יש יהודים רבים, דבר שמעיד מבחינת הסינים על חוכמה, כמו למשל במקרה של אלברט אינשטיין".
אבל לא רק אינשטיין: יהודי שזוכה להערצה אצל הסינים, למשל, הוא קרל מרקס, מהוגי הדעות הקומוניסטים החשובים ביותר, מי שחיבר את המניפסט הקומוניסטי בשנת 1848. סין כידוע היא מדינה קומוניסטית, ויש לכך משמעות רבה בעיניהם.
"העמים באסיה ובמיוחד הסינים, ראו את עצמם כעליונים, ועמים אחרים נמדדו לפי רמת התרבותיות והקירבה שלהם לסין. אנשים מערביים, לעומתם, נחשבו בעלי רמה תרבותית נמוכה, ונתפסו כ'ברברים'.
"היהודים לעומת זאת, לא נכללים בקבוצה הזו, כי גם הם נרדפו על יד המערביים. הסינים רואים עצמם כמי שהיו נתונים לסמי-קולוניאליזם מערבי, וכמותם - היהודים הצליחו לגבור על הקולוניאליזם המערבי, ולהקים מדינה".
בלי אנטישמיות
למעט הקהילה הקטנה של יהודי קאיפנג שבסין
, שהחלה לפני יותר מאלף שנים, ועם השנים התבוללה - יהודים לא חיו בסין, למעט מקרים בודדים. ד"ר עברון משוכנע שמיעוט היהודים גרם לכך שבאסיה בכלל ובסין בפרט, לא הייתה אנטישמיות."בכל אסיה היה המגע עם היהודים מוגבל, ולא הייתה היכרות עם דתות מונותיאיסטיות. אבל האמת שמה שבאמת מנע את האנטישמיות, הוא היעדר הנצרות. בניגוד לאירופה שם טיפחה הנצרות את שנאת היהודים, בסין הנצרות לא רווחה, ולכן גם לא התפתחה אנטישמיות".
ובכל זאת, כמה מילים על הקהילה היהודית העתיקה של סין, שצאצאיה מתחילים לשוב לשורשים: בתחילת המאה ה-12 הייתה קאיפנג בירתה של שושלת סונג הצפונית. מיקומה וחשיבותה משכו אליה סוחרים יהודים שהשתקעו ואף הקימו בה קהילה מפוארת.
קהילת קאיפנג הצטיינה ברצף הקיום היהודי כ-800 שנים בקירוב, והייתה היחידה בסין שהותירה תיעוד של תולדותיה, בעיקר על ארבע כתובות חקוקות באבן שהוצבו בבית הכנסת ובמקומות אחרים.
הרב חנוך אביצדק, מנהל מחלקת אסיה בארגון "שבי ישראל", המלווה את המתגיירים - סיפר ב-ynet כי בכתובת על מצבת אבן משנת 1489 מצוין כי בית הכנסת "היכל האמת הטהורה" הוקם בשנת 1163. המבנה נחרב ושוקם מספר פעמים, עד לחורבנו הסופי בשנת 1860, עת עלה הנהר הצהוב על גדותיו והרס אותו כליל. חורבן בית הכנסת היווה עדות מוחשית לחורבנה הרוחני והתבוללותה של הקהילה באותה עת.
מצילי היהודים בשנחאי
הקהילה היהודית בסין נוצרה למעשה בשלושה גלי הגירה: הראשון ב-1840, של יהודים ממוצא ספרדי בעלי אזרחות בריטית, שעסקו במסחר בהונג-קונג ובשנחאי. הגל השני היה של יהודים אשכנזים ממזרח-אירופה, בעיקר מרוסיה, שנאלצו לברוח בעקבות פרעות והתגוררו בעיקר באזור חרבין.
הגל השלישי של היהודים שהגיעו לסין, גורם לסינים גאווה רבה: בשנים 1933-1941 הגיעו לשנחאי יותר מ-30 אלף יהודים שברחו מאירופה בגלל הכיבוש הנאצי. למעשה, בשנחאי נקלטו יותר פליטים יהודים ממה שקלטו קנדה, אוסטרליה, הודו, דרום-אפריקה וניו-זילנד גם יחד. כך לדוגמה, ד"ר חא פנגשאן, שכיהן כקונסול כללי מטעם סין בווינה, בירת אוסטריה, הנפיק ויזות לסין ליותר מ-3,000 יהודים, שניצלו ממוות בטוח.
"השלטון הסיני משתמש בכך, כדי ליצוק תוכן ערכי ומוסרי ביחסי המדינות, וכדי ליצור תחושה שהיחסים הם לא רק אינטרסנטיים ותועלתניים", מסביר ד"ר עברון, ומסייג: "האמת שבמידה מסוימת זה קצת מלאכותי. כלומר, היו יהודים שמצאו מקלט בסין במלחמת העולם השנייה, אבל מי שנתן את המקלט לא היה השלטון הקומוניסטי, כי הוא עדיין לא היה קיים".
היעדר אנטישמיות והערצת החוכמה היהודית עדיין אינם ערובה ליחסים תקינים לאורך זמן: "חשוב שהיחסים בין המדינות יהיו מושתתים על אינטרסים", מבהיר עברון. "אם אין אינטרסים, אזי כל העבר ההיסטורי לא ישמש תחליף לאינטרסים. אבל טוב לעבות את זה גם בשורשים היסטוריים משותפים, ואם אין שורשים - תמיד אפשר למצוא בהיסטוריה נקודות השקה ולעבות אותן", הוא אומר בחיוך.
