"טוביה הרופא": היהודי שהקדים את הרפואה המודרנית
הוא היה הסטודנט היהודי הראשון באירופה, ואף שהאוניברסיטה סירבה להעניק לו תואר בשל יהדותו - הפך טוביה כץ לרופא היהודי הגדול ביותר של המאה ה-17, שחיבר את האנציקלופדיה הרפואית העברית הראשונה. הספר השתמר עד ימינו, והוא חושף את האיש שעודד היגיינה, הפריד בין סוגי רפואה - והתנגד נחרצות לשבתי צבי ולקמעות
הרופא היהודי, סוג של סמל סטטוס בינלאומי, לא היה תמיד בשטח - וכמותו גם האינטלקט היהודי שהפך לשם דבר. במאות ה-17-18, למשל, נתפסו היהודים כשקועים בבערות ובפאגניות שאפיינו את הרובד הנמוך ביותר בחברה האירופית.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
עידן ההשכלה שהחל מתפתח באירופה פסח, כך האמינו אומות העולם, על העם הנבחר. אל מול התפיסה הכללית והאנטישמית הזו, קם רופא יהודי - אולי הגדול ביותר באירופה של המאה ה-17. קראו לו טוביה הכהן כץ, והוא שחיבר את האנציקלופדיה הרפואית המקיפה הראשונה בעברית, שהייתה לרב-מכר היסטרי כבר באותם ימים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- אורי מחייך מלמעלה: יש ארגון לאמנים הדתיים
- "רבותיי, אפשר להיות יהודי מאמין בתל אביב"
- היהודים שלא מקבלים את הגמרא: "אנחנו חלק מעם ישראל"
"מעשה טוביה", האנציקלופדיה הנושאת את שמו, מוצעת בימים אלה למכירה בבית המכירות "ווינרס" במהדורתה הראשונה, במחיר התחלתי של 3,500 דולרים. אבל המחיר, סבור יוסף ויכלדר, מומחה לכתבי יד עתיקים, ככל הנראה רק יעלה.
הסטודנט היהודי הראשון באירופה
סיפורו של טוביה כץ, שכונה בשם "טוביה הרופא" על שם הדמות התלמודית ממסכת ראש השנה, משקף את מצבם של יהודי אירופה בראשית תקופת ההשכלה, בשלהי המאה ה-17 וראשית המאה ה-18. הם לא הורשו ללמוד באוניברסיטאות, ושערי ההשכלה היו סגורים בפניהם.
בפרנקפורט השתלם טוביה כץ במקצוע הרפואה, אך שני מוטיבים מרכזיים איפיינו את לימודיו שם: חבריו הגויים לא חדלו מלהתווכח עמו בענייני דת; הם הביעו זלזול עמוק בעם היהודי. המכשול השני: את תואר הד"ר הוא לא יכול היה לקבל באוניברסיטה הזו.
כץ היגר לאיטליה, ושם בעיר פדובה הוכתר לד"ר. עד מהרה הפך לאחד הרופאים המוכרים בעולם בתקופתו: הוא שלט ב-9 שפות על בוריין, ושימש כרופאם האישי של חמישה סולטנים וביניהם סולטן טורקיה ומנהיג האימפריה העותמאנית.
כל הדרך לירושלים
את הספר הפנומינלי שלו חיבר, כאמור, כדי להוכיח כי למרות שעם ישראל שקוע בגלות, "לא (לגויים) לבדם ניתנו אלה החוכמות". חרף פרסומו והמעמד הבלתי שגרתי שאליו הגיע, שמר הרופא היהודי על המצוות - קלה כבחמורה. בשלב מסויים בחייו הגיע למסקנה כי את הקריירה הרפואית האירופית שלו מיצה, והחליט לעלות לירושלים, לסייע ליהודיה, ולסיים את חייו בעיר הקודש. הוא נפטר בירושלים בשנת 1829, כשהוא בן 77 שנים.
ספרו של כץ היה לאחד מספרי הרפואה המוכרים ביותר באירופה באותן השנים. הוא תורגם לשפות שונות, והודפס במהדורה אחר מהדורה. ספרים ומאמרים רבים חוברו סביבו. אחד מהם הוא "טוביה הרופא" שחובר על ידי ד"ר לוינסון, רופא יהודי ברלינאי משנת 1924, ומתאר את המהדורה הראשונה, זו שמוצעת כעת למכירה: "רק אכסמפלרים מספר מן המהדורה הראשונה נשתמרו עד עתה".
"הספר כולל את כל הציורים והשרטוטים המדהימים של המחבר", מספר ויכלדר. "ספר בן 300 שנים עם ציורים כה מפורטים – הוא דבר נדיר כבר אז. היו קונים רבים שהיו תולשים את הציורים מתוך הספר, ותולים אותם על כתלי הבית".
סלד מקמיעות ומתרופות אליל
מה כללו הציורים? טוביה שהיה רופא אך גם מדען רב-תחומי, חילק את הספר לשלושה: שני חלקים העוסקים ברפואה, ואחד המוקדש לאסטרונומיה, גיאוגרפיה בוטניקה ותורת הנפש. החלק הראשון כולל שרטוטים של הגלגלים המניעים את העולם, ויסודות של החומרים המרכיבים את הטבע - אך החלק המרכזי שבו הוא החלק הרפואי.
"לא הכל מקובל כמובן היום, אבל צריך לזכור שכץ היה אחד הראשונים שהפיץ בספרו את חשיבותה של ההיגינה כמונעת מחלות", אומר ויכלדר. גם הביוגרף הגרמני משנת 1924 מזהה: "הבין טוביה את ערך הניקיון בנוגע למחלות, דבר שלא ידעו רבים מבני דורו".
הרופא היהודי שהיה כאמור שומר מצוות, סלד גם מתרופות האליל שהיו כל כך נפוצות בזמנו גם בקרב אחיו היהודים. על ההיצמדות לקמיעות שפשו בכל פינה, הוא כותב "ה' ישמרני מהם", ולסגולות על טבעיות הוא פשוט מתנגד בכל התוקף.
גם האבחנה הכל כך טריוויאלית היום בין מחלקות הרפואה השונות הייתה בבחינת חידוש גדול בראשית המאה ה-18, וויכלדר אומר כי בספרו פותח כץ, אולי לראשונה, את מחלקת הילדים ומחלקת הנשים בשדה הרפואה: "יש פרק בספר על רפואת ילדים, על נשים ועל היריון כקטגוריות שונות. אנשים לא הכירו את השיח 'המוזר' הזה אז".
תעלומת שבתי צבי
הספר האנציקלופדי של כץ כולל את הצנזורה האיטלקית המתבקשת - הסכמות מגדולי הרבנים באותם ימים, וכמיטב המסורת גם שירים ופרוזה יפהפיים שהודפסו בפתחו, מאת טוביה עצמו ומחברים נוספים. באופן פחות מקובל, מופיעה מאחורי השער תמונת פרוטרט של המחבר בהיותו בן 48, ובזכותה נשתמרה לנו דמותו.
ההפתעה הבלתי רפואית המעניינת הטמונה בספר, היא פרשת שבתי צבי וחקירת נתן העזתי על ידי רבני ונציה. טוביה מספר את מעשה שבתי ונתן כפי ששמע לפי עדותו "מפי מגידי אמת", ולראייה הוא מביא את "טופס פתשגן הכתב" של רבני ונציה כי מה שהתנבא צבי – אין בו ממש.
במחקר ההיסטוריוגרפי של המאה ה-21, שבתי צבי כמו גם נבואתו השקרית והמחלה הנפשית שממנה סבל, כבר ידועים לכל, אלא שאז היהה לעדות של רופא כה חשוב בספר מונומנטלי, ערך היסטורי עצום. "המאמר על משיחי השקר ב'מעשה טוביה' הוא אחד הדוקומנטים הכי חשובים במקצוע זה", כותב ד"ר לוינסון בשנת 1924, שכן הוא "עדות נאמנה של בן הדור המוסר לנו דברים כהווייתם ממאורע גדול בהיסטוריה שלנו". אין פלא שהוא מכנה את הספר "אחת הפנינים היקרות בספרותינו העברית".
