פריסה על פני 700 ק"מ: אכיפה מוגברת בכבישים האדומים
מניין ההרוגים אשתקד היה הקטלני ביותר בחמש השנים האחרונות והמשטרה ספגה ביקורת על היעדר אכיפה. לידי ynet הגיעה מפה של 27 קטעי כביש שהמשטרה מגבירה בהם את האכיפה בין היתר בכביש 1, כביש 31 וכביש 25, שבו נהרגו 42 בני אדם מאז 2014. המכשול האפשרי לתוכנית: מחסור חמור של ניידות
מניין ההרוגים בתאונות הדרכים נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות והגיע בשנת 2016 לשיא של חמש שנים עם 377 הרוגים. המשטרה ספגה ביקורת רבה על היעדר אכיפה משמעותית וצמצום ניידות התנועה הפזורות ברחבי הארץ. היום (ג') תוצג תוכנית חדשה שאמורה להתמודד עם הקטל בדרכים. ynet העביר שידור חי מהכנס.
לידי ynet הגיעה רשימה של 27 קטעי כבישים אדומים הכוללים 700 קילוטרים, שבהם המשטרה מגבירה את האכיפה. התוכנית והנתונים יוצגו הבוקר בפאנל מיוחד שיעסוק בנושא האכיפה המשטרתית בכנס השנתי של עמותת אור ירוק ומידע כנסים בהשתתפות ראש אגף התנועה, ניצב דורון ידיד, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן.
שר התחבורה ישראל כץ לא הגיע לאירוע ותקף את עמותת אור ירוק שארגנה את הכנס. "העמותה הפכה לגוף פוליטי, שכל תפקידו לנגח את הממשלה ואת משרד התחבורה בפרט. הודעתי כי לא אשתתף בכנס בשל השתתפו בכנס לקידום ופיתוח הגליל", אמר כץ והודיע כי אין בכוונתו לקיים בעתיד כל קשר עם העמותה. עמותת אור ירוק מסרה בתגובה: "אנו מצרים על כך שהשר הממונה על הבטיחות בדרכים בחר שלא להגיע לכנס השנתי ולא להסביר כיצד מדינת ישראל רושמת חמש שנים ברציפות של עלייה במספר ההרוגים".
מניתוח הנתונים שביצעו בעמותת אור ירוק עולה כי כביש 4 ממחלף גן רווה סמוך לראשון לציון ועד למחלף הדרים סמוך לנתניה הוא הקטלני ביותר מקטעי הכביש שהמשטרה מגבירה בו את האכיפה. הכביש גבה את חייהם של 15 בני אדם בשלוש השנים האחרונות והיו בו 174 תאונות דרכים.
בכביש 1 מלטרון למוצא מגבירה המשטרה גם כן את האכיפה לאחר שבקטע זה נהרגו 15 בני אדם ואירעו בו 114 תאונות דרכים. גם בקטע כביש 31 בדרום הארץ בין מולדה-נבטים במערב ועד לצומת ערד תוגבר האכיפה לאחר ש-14 בני אדם קיפחו את חייהם ב-66 תאונות בשלוש השנים האחרונות.
כביש 25 בערבה גבה את חייהם של 13 בני אדם וגם בו תוגבר האכיפה וכן בכביש 431 שגבה את חייהם של 12 בני אדם בשנים אלו ב-111 תאונות דרכים תוגבר האכיפה לכל אורכו מראשון לציון ועד למודיעין מכבים-רעות.
מלבד כבישים אלו שנחשבים לקטלניים ביותר ברשימה, תגביר המשטרה את האכיפה גם בכבישים הבאים (במפות שלפניכם):
במשטרה מדגישים שבמהלך החודשים האחרונים גובשה מדיניות חדשה במשטרה שעניינה אכיפה ממוקדת ומחמירה בעבירות בריונות כביש ועבירות מסכנות חיים תוך התמקדות בכבישים מועדים שנותחו עפ"י מחקר. "כפועל יוצא חלה עלייה משמעותית באכיפה ובמעצר של עברייני תנועה המסכנים בנהיגתם את משתמשי הדרך. מתחילת השנה חלה עלייה של כ-60% באכיפה אפקטיבית כנגד נהגים בגין עבירות שונות המסכנות חיים ובריונות כביש לעומת התקופה המקבילה אשתקד", אמרו במשטרה.
מנתוני המשטרה עולה כי מתחילת השנה נרשמו 6,100 דו"חות בגין עבירה של חציית צומת באור אדום, עלייה של 96% במתן דו"חות על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה (10,100 דו"חות לעומת 5,500 בתקופה המקבילה אשתקד).
יש מספיק ניידות?
עם זאת, לא הכול ורוד בתוכנית. בנובמבר 2016 הזהיר מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מפני הבעיות במשטרה. בין היתר הוא ציין בדו"ח שפרסם כי יש רישום שונה משל בתי החולים של מספר הפצועים בתאונות דרכים, המשטרה לא החלה לאכוף תקנות לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי הרגל, במרוצת השנים פחתו בצורה ניכרת ניידות המשטרה בכבישים הבינעירוניים עד כדי כך שבשנת 2015 נספרו 113 ניידות תנועה בלבד ומצבת הניידות והשוטרים אפשרה להפעיל 75 ניידות בלבד בשתי משמרות בשעות היום ו-37 ניידות בשעות הלילה. הדו"ח גם ביקר את המשטרה על כך שטרם הוקמה יחידת אכיפה מיוחדת לטיפול בכלי רכב כבדים בכביש.
במרס 2016 הבטיח השר ארדן שכמות הניידות בכבישים הבינעירוניים תוכפל בתוך שנה, אך בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ איתן כבל שנערכה שנה לאחר ההבטחה, הודה ראש אגף התנועה ניצב דורון ידיד שכמות הניידות עומדת על 228 בלבד, מתוכן 70 שמופעלות על-ידי מתנדבים. במחסור כה חמור של ניידות, לא ברור כיצד יצליחו לעמוד במשטרה ביעד השאפתני להגברת האכיפה המשטרתית בקטעי דרך כה רבים.
השר ארדן התייחס בכנס להגדלת מצבת הניידות: "עד סוף השנה הזו יפעלו רק בכבישים הבינעירוניים בכל משמרת 150 ניידות במקום 75 בשנה שעברה. זאת בנוסף לניידות רבות במרחב העירוני, כ-150, ועוד 100 קטנועים".
על היחידה לאכיפת עבירות נגד כלי רכב כבדים ציין ארדן כי היא תתחיל לפעול בעוד חודש וחצי עם 22 תקנים. "כבר היום, בלשים על אזרחים עולים על אוטובוסים ומתעדים נהגים לא אחראים. הנהגים האלה לא יוכלו להמשיך בעבודה שלהם", אמר ארדן.
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חלה עלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בכבישים הבינעירוניים מ-221 הרוגים בכבישים אלו בשנת 2015 ל-247 הרוגים בשנת 2016. בדרך העירונית חלה ירידה קלה מ-135 הרוגים ל-130.
לפי עיבוד הנתונים של עמותת אור ירוק לנתוני הלמ"ס, 180 בני אדם נהרגו בשלוש שנים בתאונות דרכים בכבישים המסוכנים שבהם משטרת ישראל מגבירה את האכיפה, 60 בממוצע בכל שנה. במהלך שנים אלו קרוב ל-3,000 תאונות דרכים התרחשו (ממוצע של 1,000 תאונות בשנה) ובהן נפצעו מעל 8,000 (560 מהם קשה).
"אין תחליף לאכיפה משטרתית בכביש ולהימצאות הניידות באופן יומיומי", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "במשך שנים הממשלה מפקירה את האזרחים שלה ושולחת אותם לנסוע בכבישים מסוכנים עם נוכחות משטרתית מועטה ולא מספקת. אנשים יוצאים בבוקר מהבית ולא יודעים אם יחזרו בערב מהעבודה. תאונות דרכים הן לא גורל אלא מחדל מתמשך וכישלון שכולנו משלמים עליו את המחיר, יום יום שעה שעה. באותם מקומות שבהם יש אכיפה מוגברת מצליחים במשטרה לצמצם את תאונות הדרכים באופן משמעותי וזה מוכיח לנו שאפשר להציל חיים. כמה עוד אנשים צריכים למות עד שיתנו למשטרת התנועה 300 ניידות ויגייסו 300 שוטרים? חייבים לשנות את סדרי העדיפויות ולשים בראש את הצלת החיים".
לפנייה לכתב/ת 
