קם מהספסל: ברק יצחקי חוזר לעצמו
הוא רצה לעזוב לבית"ר, ארבלדזה לא ספר אותו, והקריירה שלו נראתה גמורה. אלא שאחרי פיטוריו של הגיאורגי, קרויף נתן לו צ'אנס - ומכבי ת"א קיבלה את ברק יצחקי הישן והטוב. בשבת הוא יכול להיות האקס־פקטור מול הפועל באר-שבע
בספטמבר האחרון כבר הוכנה לברק יצחקי חולצה בחדר ההלבשה בבית וגן, ואוהדי בית"ר ירושלים החלו לפנטז על חזרה של הכוכב לטדי אחרי שנות גלות במכבי ת"א, כולל תקופה קצרה בקפריסין.
החלוץ, שעבר פציעות קשות, התקשה למצוא מקום ברוטציה של שוטה ארבלדזה, שלא ספר אותו, והגעגועים לדשא הביאו אותו להחלטה לעזוב. בית"ר, הקבוצה שבה הפך לכוכב בתחילת הקריירה, הייתה האופציה הראשונה והבחירה הטבעית לחזור לעצמו.
רגע לפני סיום מועד ההעברות נפגשיצחקי עם ראשי בית"ר והבהיר להם כי הוא מוכן להגיע מיידית. רן בן-שמעון העדיףאמנם את גילי ורמוט, אבל אלי טביב רצה את יצחקי בעיקר בגלל שהוא אהוד מאוד על הקהל, ומתוך הנחה שהחתמתו תסגור לו את הפינה אחרי העזיבה של עומר אצילי.
בית"ר קיבלה אור ירוק מהחלוץ לפנות למכבי ת"א, אבל אז הגיע הווטו ממיץ' גולדהאר, שלא הסכים כמדיניות לשחרר שחקן תחת חוזה ללא תמורה. "כמו כל שחקן, אני שואף לשחק, וברגע שראיתי פחות דקות חשבתי לעבור קבוצה. אני חושב שזה נורמלי", הסביר אז יצחקי. "כשקיבלתי את התשובה 'לא' מכל הגורמים – המנהל המקצועי והמאמן – עשיתי סיבוב בראש והשלמתי עם זה שאני נשאר פה. זה לא שסבלתי. גם ברגעים שהיה לי פחות טוב ידעתי לקחת את הרגעים הטובים. כל-כולי פה, אין שאלה בכלל", הוסיף באותה מסיבת עיתונאים.
ג'ורדי קרויף הוסיף: "מהרגע שבית"ר מכרה את אצילי לגרנדה ידענו שהם יחפשו שחקנים. ברק מעריך מאוד את בית"ר והבנו אותו. אבל עבורנו זו לא הייתה שאלה. המאמן, אני והבעלים לא רצינו לשחרר את ברק, וזה מה שאמרנו לו. הוא קיבל את זה, ולדעתי הוא רעב מתמיד. זה גם טוב לביטחון שלו, שהוא רואה שהמועדון רוצה אותו. הכל הוחלט תוך פחות משעה. בשלוש שיחות טלפון החלטנו שברק נשאר".
הקאמבק
אלא שלמרות ההצהרות האלה, יצחקי המשיך להתייבש על הספסל של ארבלדזה, תחתיו השלים רק שני משחקים מלאים, כולל במשחק האחרון של הגיאורגי. באופן סימבולי זה היה מול אותה בית"ר ירושלים. לפני פיטוריו של ארבלדזהבינואר שיחק החלוץ רק ב-36 אחוזים מסך הדקות ב-16 המשחקים תחתיו, ובשלושה משחקים לא שיחק כלל. בסך הכל השלים 522 דקות, ממוצע של 40 דקות למשחק. יצחקי היה כבוי תחת ארבלדזה, כמו שחקנים אחרים, בעיקר דור מיכה וטל בן-חיים. הוא נראה כבד והתעסק יותר מדי בניסיונות לייצר מהלכים וירטואוזיים, שלא ממש הועילו.
השינוי הגדול החל כשהחבר הקרוב שלו, ג'ורדי, ירד לקווים. אחרי שכבר נדמה היה כי ליצחקי לא יהיה כל סיכוי לקבל חוזה לעונה נוספת, החלוץ הפך להיות אחד השחקנים המשמעותיים בקבוצה ולגורם משמעותי בקאמבק של הצהובים למאבק האליפות. הוא שותף בכל אחד מהמשחקים תחת ההולנדי – 350 דקות בחמישה משחקים, 70 דקות בממוצע למשחק, למרות שכבש רק שער אחד. המגמה נמשכה אצל ליטו וידיגאל, תחתיו שיחק בכל אחד מחמשת המשחקים וכבש שלושה שערים, שהעלו אותו למקום השלישי בטבלת הכובשים של הצהובים(7 שערים), אחרי וידאר קיארטנסון (15) וטל בן-חיים (11). בשמונת המשחקים הקרובים הוא ינסה לשבור את שיא ההבקעות שלו בקבוצה מלפני חמש שנים (9 שערים).
המשחק היחידי שבו קרויף לא נתן ליצחקי צ'אנס היה דווקא מול באר-שבע. אלא שלמפגש השלישי העונה עם האלופה, בשבת בטוטו-טרנר, מגיע החלוץ במעמד שונה ועשוי לפתוח בהרכב.
התקרית עם החבר הטוב
דווקא התקרית שלו עם קרויף במשחק מול הפועל חיפה תפסה את הכותרות. לאחר שווידיגאל החליט להחליף אותו ולהכניס במקומו את בניון, יצחקי זרק את המעיל בעצבים, והמנהל המקצועי נראה נוזף בו ותופס את פניו בחוזקה. "זה היה אקט משפיל", סיפר אחד מהשחקנים. "רק ליצחקי הוא מסוגל לעשות דבר כזה. קרויף הרשה לעצמו כי היה לו ברור שיצחקי לא יגיב אחרי כל מה שעשה בשבילו במכבי ת"א".
יצחקי ניסה להנמיך את גובה הלהבות כשאמר אז: "בשלושת המשחקים הקודמים אני ביקשתי להתחלף, הפעם באמת הוחלפתי בניגוד לרצוני, אבל ירדתי מכר הדשא ולחצתי יד למאמן. אף שחקן לא אוהב להתחלף".
לאחר מכן שלח מסר פייסני כלפי קרויף: "ג'ורדי הוא הבוס, וזכותו להגיב כך כלפי התנהגות כזו או אחרת של שחקן. אני משוכנע שגם אם היה שם שחקן אחר במקומי, ג'ורדי היה ניגש אליו ואומר לו מה שהוא חושב, וזה לגיטימי". מאוחר יותר אף העלה פוסט ברשתות החברתיות: "אם אתה רוצה נשיקה, רק תבקש", כולל התמונה שג'ורדי נוזף בו.
היכולת בתקופה האחרונה שיפרה את סיכוייו להמשיך במועדון. מובן שהוא יימדד במאני-טיים של העונה, אך הדבר תלוי לא מעט ברכש שיגיע. בן-חיים אמנ לא צפוי להמשיך, אולם בחלק הקדמי יש לפחות שלושה מועמדים להצטרף – עומר אצילי, אלירן עטר ומאור בוזגלו. הגעה של שניים מהם כנראה תשלח אותו לתחנה הבאה בקריירה.
לפנייה לכתב/ת 
