שיני עכבר הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע לפני המהפכה החקלאית
התפיסה המרכזית היא שהחקלאות הינה הסיבה להתיישבות הקבע. אולם מחקר חדש מצא שאולי ההפך הוא הנכון. "בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם יישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", הסביר ד"ר ליאור וויסברוד מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר
עכבר הבית מגלה: בני האדם התיישבו ביישובי קבע כבר לפני 15 אלף שנים, כ-3,000 שנים מוקדם יותר מהזמן שבו מקובל לחשוב שהחלה התיישבות הקבע - עם תחילת המהפכה החקלאית. כך מגלה מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם חוקרים מן המרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ואוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס. המחקר פורסם אתמול (יום ג') בכתב העת היוקרתי PNAS.
"עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות הינה הסיבה להתיישבות הקבע. אולם המחקר שלנו מצא שאולי ההפך הוא הנכון. בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם יישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", אמר ד"ר ליאור וויסברוד מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.
עכבר הבית מוגדר כחייה "מלוות אדם" - חיה שמשגשגת בסביבה אנושית ונודדת עמו לכל מקום אליו הגיע. ואמנם, מהרגע שבו החלה המהפכה החקלאית ובני האדם החלו לגדל ירקות, הגיע עימם עכבר הבית לכל רחבי העולם. לפיכך, התפישה של מרבית החוקרים הייתה כי עכבר הבית עבר את ההתאמה האבולוציונית מעכבר הבר עם תחילת המהפכה החקלאית, לפני כ-12 אלף שנים. עוד גורסת תפיסה זו כי המהפכה החקלאית מבשרת את תחילת התיישבות הקבע של האנושות, כשהמעבר לחקלאות היא הסיבה המרכזית לנטישת חיי הנוודים של הציידים-לקטים והמעבר להתיישבות קבועה. אל מול תפישה זו, יש חוקרים שטוענים שכבר בתרבות הנטופית, לפני כ-15 אלף שנים יש מקרים של התיישבות קבע, שקדמה למהפכה החקלאית ואולי הייתה הגורם לה.
באוניברסיטת חיפה אומרים כי התוצאות המפתיעות של המחקר החדש של ד"ר וויסבורד ופרופ' גיא בר עוז ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, יחד עם תומס קוקי, פיונה מרשל ואחרים על עכברי הבית מטה את הכף בצורה ברורה לכיוון אחד.
השיניים אומרות הכל
במחקר בדקו החוקרים מאובני שיניים של עכברים מכמה אתרים פרה-היסטוריים בישראל - מלפני 200 אלף שנים ועד לכ-10,000 שנים אחורה. האתר המרכזי והחשוב במחקר היה עינן, שממוקם ליד קרית שמונה. מדובר באתר של התרבות הנטופית שהיה בשימוש של בני אדם מלפני 15 אלף שנים ועד ללפני 11,500 שנים - בתקופות שבהן לא הייתה חקלאות ועד לקצת אחרי ראשית המהפכה החקלאית.
החוקרים ביקשו לנסות ולהבדיל בצורה זו בין עכברי הבית לעכברי הבר - משימה שהפכה לאפשרית רק בזכות הטכנולוגיה החדישה. "אורכה של השן הגדולה ביותר של העכבר היא קצת יותר ממילימטר. אין שום אפשרות לזהות הבדלים בין שיניים של עכבר בית לעכבר בר באמצעות העין, גם לא בעזרת מיקרוסקופ. רק בזכות תוכנות דיגיטציה חדישות הצלחנו להעניק לשיניים מאפייני אורך וצורה - וכך לנסות ולהבדיל ביניהם", הסביר ד"ר וויסבורד.
מהממצאים התברר כי עד ללפני 15 אלף שנים, כל השיניים שנמצאו באתרים השונים היו של עכברי בר בלבד, אלא שאז, לפני 15 אלף שנים - התבצע שינוי מוחלט - 100% של השיניים מתקופה זו באתר עינן היו של עכברי בית בלבד. לחוקרים היה ברור שחייב להיות הסבר לשינוי זה, וכדי למצוא אותו הם פנו לאפריקה - לשבט המסאיי - שבט שדומה באורח חייו לאבותינו הציידים-לקטים. "שבט המסאיי חיים באורח חיים של יישובי קבע זמניים. הם מתיישבים לזמן מה, אחר כך נודדים, ושוב מתיישבים", הסבירו החוקרים. כשבדקו את התפוצה של עכברי בית ובר בקרב המסאיי התברר כ-80% מהם עכברי בית ו-20% עכברי בר. "אם אצל יושבי קבע זמניים מצאנו 80% עכברי בית, היה ברור לנו ש-100% עכברי בית הם עדות ליישוב קבע קבוע", אמרו.
עוד מצאו החוקרים כי בשלבים מאוחרים יותר באתר עינן, יש שוב היפוך מוחלט - הפעם, 100% מהשיניים הם של עכברי בר. לדברי החוקרים, ממצא זה מתיישב עם התפישה שאומרת שהנטופים היו הראשונים להתיישב ביישובי קבע. "התפיסה הזו גורסת שהתרבות הנטופית פועלת ב'גלים' - יש מאות שנים של התיישבות קבע, ולאחר מכן שוב שבים לחיי נוודות, וחוזר חלילה. כך, עד שבסופו של דבר מגיעה המהפכה החלקאית ואז התיישבות הקבע כבר לא מופרת. העובדה שמצאנו בכל תקופה כזו 100% של עכברים מסוג אחד מחזקת את התפישה הזו. אם לא היינו מוצאים 100% של סוג מסויים היה קשה לומר דברים באופן וודאי, אבל על פי הממצאים שלנו, ברור שיש הבדלים משמעותיים בין התקופות", אמר פרופ' בר עוז.
"הממצאים שלנו מעידים על האפשרות הבאה: בני האדם מתחילים להתיישב ביישובי קבע הרבה לפני המהפכה החקלאית. ההתיישבות הקבועה גורמת להשפעה על הסביבה, להתאמה של מיני חיות שונים ולהשפעה על האקולוגיה והסביבה. ואולי ההתיישבות הזו היא שגורמת לבני האדם להתחיל ולעסוק בחקלאות", סיכם ד"ר וויסבורד.
לפנייה לכתב/ת 
