"בגמר הגביע ישבתי מרותקת לטלוויזיה"
פרויקט המורה של המדינה: לשגית שנפלד חורי יש קשר מיוחד עם התלמיד שלה, ארתור חסון בן ה-14, שזכה עם קבוצת הבוגרים של איל"ן רמת גן בגביע המדינה בכדורסל בכיסאות גלגלים. שרון מימר ושוקי איינהורן ממשיכים להיפגש עד היום ואנס דאבור היה מבלה אצל המורה שלו בכל הזדמנות
"זכיתי להכיר בחור רב קסם, מנהיג שקט ואחראי"
המורה שמאמן בית"ר ירושלים, שרון מימר (43), הכי מחובר אליו עד היום הוא שוקי איינהורן (69) שלימד אותו חינוך גופני וריכז את השכבה שבה למד בתיכון מלטון בבת ים.
מימר סיים את התיכון לפני חצי יובל במגמת רובוטיקה (מכניקה ומחשבים) עם תעודת בגרות חלקית. הפרש הגילאים ביניהם לא מונע ממימר לשמור על קשר טוב עם המורה שוקי איינהורן.
מאז שמימר סיים תיכון השניים נוהגים להיפגש מדי שנה בטורניר לזכרם של בוגרי בית הספר שנפלו במערכות ישראל. תמונה משותפת של איינהורן ומימר מאחד הטורנירים אפשר למצוא גם בדף הפייסבוק של המורה.
איינהורן עוקב אחרי הקריירה של מימר כשחקן וכמאמן ומפרגן לו בכל הזדמנות. מימר היה מכוכבי בית הספר בספורט בכלל ובכדורגל בפרט. בהפסקות, באליפויות ובטורנירים הוא תמיד היה צמוד לכדור.
התלמיד מימר: "איינהורן היה המורה שהכי התחברנו אליו, אנחנו בקשר טוב עד היום. הוא היה המורה לספורט שלי ורכז השכבה והייתי איתו המון בטורנירים לכדורגל של בית הספר ובאליפויות עירוניות, מחוזיות וארציות".
מה היה מיוחד בו?
"הוא היה שומר על כל התלמידים, והספורטאים בפרט. ממש כמו אבא. הוא דאג לתת לנו את הכלים להצליח בספורט ובחיים בכלל, תמיד בחר לפרגן ולעודד חשיבה חיובית. הגענו ביחד להישגים נהדרים באליפויות בהן השתתפנו. אהבתי מאוד להשתתף בשיעורים שלו. כל פעם למדנו דברים חדשים, גם על החיים. הוא היה מורה לחיים, מורה דרך ששמר עלינו וכיוון אותנו עם המון סבלנות".
המורה איינהורן: "לימדתי את שרון ארבע שנים בתיכון. הוא היה תלמיד מאוד רגוע ומקובל על חבריו ומוריו. הוא הקפיד להעניק כבוד למורים והיה שותף להצלחות גדולות של נבחרות בית הספר. כמורה וכרכז השכבה של שרון זכיתי להכיר בחור רב קסם, סוג של מנהיג שקט ואחראי. אני זוכר עד היום שער ניצחון שלו מ-20 מטר בחצי גמר התיכונים. אני שמח שנפל בחלקי להיות מורה של בחור כמו שרון וגאה בהצלחתו כשחקן וכמאמן".
"אנס היה בורח מהשיעורים, גונב כדור ובא אליי למגרש"
הרבה סיפורים שמענו על תלמידים אשר הולכים לבית הספר עם כדור, שמבריזים מהשיעורים ומבלים את זמנם יותר בהקפצות או בעיטות מאשר בכיתה. כאלה שבסופו של דבר הופכים להיות שחקנים מקצוענים. זהו סיפורו של אנס דאבור, שיחגוג 26 בחודש הבא. דאבור חווה את עונתו הטובה ביותר עם עשרה שערים בליגה הלאומית עד כה.
אנס, האח הבוגר לבית דאבור, הוא כדורגלן בני לוד מאז המעבר מאחי נצרת בינואר האחרון, שהתברר כהצלחה כבירה עם 8 שערים ב-12 משחקים. דאבור למד בבית הספר אלמוטראן בנצרת, שם למד גם אחיו הצעיר מואנס.
המורה אשר השפיע עליו יותר מכל היה המורה לחינוך גופני, ענאן עמורי, עליו אמר דאבור: "אני רוצה להודות למורה שלי ענאן עמורי, שתמך בי תמיד. הוא האמין בי ואמר לי שכדורגל בשבילי יהיה יותר מתחביב. הוא תמיד אמר שאהיה שחקן כדורגל. היחס שקיבלתי ממנו עזר לי להאמין בעצמי ונתן לי דחיפה משמעותית להמשך הדרך".
עמורי (46) סיפר: "אנס כילד היה מטורף על כדורגל. הייתי קרוב מאוד לתלמידים ועד היום אני כזה, אבל לאנס הייתה לי קירבה מיוחדת. האמנתי בו וביכולת שלו, ותמכתי בו מאוד, גם בשיעורים וגם באימונים של נבחרת הילדים בבית הספר. כאדם הוא היה מנומס, אדיב ואוהב לעזור, וכשחקן הוא מיוחד גם ביכולת האישית וגם הקבוצתית".
"הוא היה מנהיג במגרש ומחוץ לו, ועזר לחלשים להתקדם, לכל מי שלא אהבו לשחק איתו. אנס היה משגע אותי כל היום. היה בורח מהשיעורים, בא אליי למגרש, גונב כדור ומשחק בו. היה שובב, אבל נחמד. היה מסתובב כל היום בבית הספר עם כדור ביד ולא עם תיק וספרים כמו שאר התלמידים".
"הקשר גם אחרי שעות הלימודים"
בגיל 14, לארתור חסון יש שאיפות גדולות, אחרי שהיה שותף לזכייה עם איל"ן רמת גן בגביע המדינה בכדורסל בכיסאות גלגלים, הוא כבר חולם להגיע למשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020 בעוד שלוש שנים וחצי.
עם זאת, הקריירה הספורטיבית שלו החלה דווקא בשחייה בבית איזי שפירא ברעננה. אחרי הפסקה קצרה מהספורט, המאמן ליאור דרור ראה אותו באחד האימונים והציע לו לתת ניסיון לכדורסל. חסון התאהב מיד.
חסון בחר בשגית שנפלד חורי, המורה ללשון והמחנכת שלו בשנתיים האחרונות בחטיבת הביניים עתידים הוד השרון. התלמיד מספר: "היא מורה שמאוד קשורה לתלמידים שלה ומנסה לפתור כל בעיה שיש לי. דואגת בכל מצב ואני מרגיש שאני יכול לפנות אליה בכל בעיה".
"יש לנו חיבור מאוד חזק. הקשר הוא גם אחרי שעות הלימודים, אני יודע שתמיד אפשר לפנות אליה. היא יודעת שהלימודים חשובים לי יותר מכדורסל, אבל כשיש לי טיסות או אימונים חשובים, אני תמיד משלים איתה את החסר. אני תמיד אזכור את האישיות החזקה שלה והחום והאהבה שהיא נותנת".
שנפלד חורי סיפרה: "ארתור הוא תלמיד מצטיין, תלמיד מאוד
חרוץ ומשקיען. מאוד חשוב לו להצליח בלימודים והוא משלב את זה נהדר עם הספורט. היו לי חששות איך התלמידים יקבלו אותו והם קיבלו אותו בצורה מדהימה. לא הייתי צריכה לומר כלום והוא מוקף בחברים. הוא מסתדר מצוין ולא זקוק לחיזוקים יותר מידי, כי הוא כמו כולם".
"ברגע שהוא טס לאימונים ותחרויות, התפקיד שלי הוא להרגיע אותו שהוא לא מפסיד שום חומר. התמיכה בו היא מערכתית, יש גיבוי של מנהל בית הספר טל ברגר וגם מתאימים עבורו את כל הטיולים בשכבה".
"אני עוקבת אחריו ובגמר הגביע ישבתי מרותקת לטלוויזיה. הצטערתי שלא הייתי שם, כי הוא צנוע ובכלל לא סיפר שזה יקרה. עם האופי והמוטיבציה שלו, הוא יכול להגיע לאן שהוא רוצה. לא פלא שבן 14 משחק ככה עם הבוגרים, זה גם כישרון וגם ואופי".
לפנייה לכתב/ת 
