שוחחה עם אמה 7 דקות לפני תאונת הפגע וברח: "הייתה לי הרגשה לא טובה"
רות כהן חצתה את רחוב בן יהודה בת"א, ונדרסה על ידי רוכב אופנוע שנמלט מהזירה. הוא נתפס אחרי כשעה ולאחר מותה של כהן הוחמר החשד נגדו להריגה. בתה של המנוחה: "לא כועסת עליו, לא עושים דבר כזה בכוונה"
פצועת התאונה נפטרה, החשד נגד הפוגע שנמלט מהזירה הוחמר: רות כהן, תושבת תל אביב שנדרסה למוות על ידי רוכב אופנוע ברחוב בן יהודה בעיר, הובאה היום (ד') למנוחות בבית העלמין קריית שאול. כהן נפצעה אנוש בתאונה ביום שני בצהריים ומותה נקבע בלילה שבין שני לשלישי בבית החולים איכילוב. הנהג שלפי החשד פגע בכהן ונמלט מהזירה, רובן ג'קוב קריאף (25) מנתניה, חשוד כעת בהריגה.
כהן, בת 65 במותה, חצתה את רחוב בן יהודה כשלפתע הגיח מולה רוכב האופנוע ופגע בה. לפי החשד, הצעיר לא הושיט עזרה לאישה והפקיר אותה תוך כדי שהוא מותיר בזירה את האופנוע. צוות של מגן דוד אדום שהוזעק למקום פינה את כהן לבית החולים.
הרוכב הפוגע אותר כשעה לאחר מכן על ידי שוטרי מרחב ירקון מסתתר בחנות סמוכה. בחקירתו התברר כי הוא רכב ללא רישיון בתוקף וללא ביטוח. בית משפט השלום בעיר האריך את מעצרו בהסכמת פרקליטו עד יום ראשון.
בבית משפחת כהן התקבצו בני משפחתה וחברים. בתה לי אמרה ל-ynet כי "אימא הייתה האישה הכי יפה והכי מצחיקה בעולם. היא אהבה את כולם, את מוכר הפרחים, את הפיזיותרפיסט שלה ואת השליח מהסופרמרקט. היא כל הזמן קנתה מתנות לאנשים שהקיפו אותה".
כהן התמודדה בשנים האחרונות עם מחלת הסרטן ובשנה שעברה התבשרה שהחלימה. הבת לי סיפרה כי דיברה עם אמה שבע דקות לפני התאונה. "בשעה 13:25 יצאתי מהעבודה מוקדם כי הייתה לי הרגשה לא טובה. התקשרתי לאימא ואמרתי לה שאני בדרך הביתה, והיא אמרה שגם היא בדרך הביתה ושהיא תדאג ותטפל בי".
הבת סיפרה עוד כי "ברגע שחניתי את האוטו ראיתי אמבולנס ברחוב, התקשרתי אליה שמונה פעמים והיא לא ענתה. הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר. כשעליתי לבית היא לא הייתה שם. המשכתי להתקשר עוד שמונה פעמים עד שהחלטתי לרדת למטה. רצתי לשוטרים, אמרתי להם שאני חושבת שזאת אימא שלי, והם אמרו שהם לא יודעים מי האישה שנדרסה. נסעתי עם מונית מיד לאיכילוב, וידעתי בתוך תוכי שזאת היא".
למרות החשדות החמורים שמיוחסים לחשוד בפגיעה ובהפקרה, הבת ציינה שהיא לא כועסת עליו. לדבריה, "אני מרחמת עליו שהוא נקלע לזה. אין בן אדם שעושה דבר כזה בכוונה תחילה. אני מרחמת עליו שלא היה לו את האומץ להתמודד עם מה שהוא עשה ונאלץ לברוח. הוא יסבול מזה כל החיים שלו. הוא מסכן, החיים שלו כבר לא יהיו אותה דבר. גם זה מעציב אותי".
לפנייה לכתב/ת 
