נפרדנו כך: בריטניה מתגרשת מהאיחוד האירופי. מורה נבוכים
ראש ממשלת בריטניה הודיעה לאיחוד האירופי על כוונת הממלכה לעזוב את הגוש. האם הצעד הפיך? מה יהיה עם המהגרים? והאם תמשיך בריטניה להשתתף באירוויזיון? כל השאלות והתשובות על המהלך ההיסטורי של לונדון
בריטניה החלה אתמול (יום ד') את הליך הגירושים שלה מהאיחוד האירופי וחוסר ודאות גדול שורר בממלכה בפרט וביבשת בכלל לאור ההשלכות הבלתי הצפויות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי לפני כשנה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ראש הממשלה הבריטית תרזה מיי שלחה מכתב בן שישה עמודים לאיחוד האירופי שבו הודיעה לו על הפעלת סעיף 50 באמנת ליסבון. מאותו רגע החל הליך היציאה הבריטית מהאיחוד האירופי (הברקזיט), ובשנתיים הקרובות צפויות להיערך שיחות משא ומתן ארוכות ומייגעות בין לונדון לבין בריסל.
למה בריטניה עוזבת את האיחוד האירופי?
הממלכה המאוחדת ערכה ב-23 ביוני 2016 משאל עם עם שאלה אחת: "האם בריטניה צריכה להישאר כחברה באיחוד האירופי או לעזוב אותו"? 52 אחוזים מהמצביעים תמכו בפרישה מהאיחוד האירופי, 48 אחוזים תמכו בעד הישארות באיחוד. לתוצאות המפתיעות של המשאל היו כמה סיבות: בריטים רבים מאסו במעורבות הרבה - יש האומרים יתרה - של מטה האיחוד האירופי בבריסל בענייניהם הפנימיים; בריטים רבים, בשני צדי המתרס הפוליטי, לא אוהבים את העובדה שמהגרים ממזרח אירופה הגיעו לבריטניה בשנים האחרונות והשתקעו בה, למרות שהם עשו זאת על פי החוק, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי; הנהירה של פליטים מסוריה ומאפגניסטן לאירופה שיחקה לידיהם של מנהיגים פופוליסטיים רבים בבריטניה, שהפחידו את האוכלוסייה המקומית שהפליטים הללו ינהרו לבריטניה וישנו את פניה; וכמובן - הגל הפופוליסטי השוטף את העולם בשנים האחרונות, שבמסגרתו אזרחים רבים מצביעים נגד הממסד הישן ונגד בריתות קיימות.
מה פירוש הביטוי ברקזיט?
הביטוי מורכב מהמילים הלועזיות Britian ו- Exit. בעברית: בריטניה ועזיבה של האיחוד האירופי.
אז מה קרה מאז היוודע תוצאות משאל העם?
בריטניה - ואירופה כולה - נתפסה בהלם לנוכח תוצאות המשאל ונכנסה לסחרור פוליטי וכלכלי, שייקח לה עוד זמן רב להתאושש ממנו. ראש הממשלה דיוויד קמרון התפטר לנוכח תוצאות המשאל ואת מקומו תפסה שרת הפנים לשעבר תרזה מיי. בניגוד להערכה ולתקווה של בריטים רבים, מיי לא ביטלה את תוצאות המשאל והחליטה ליישם אותו. גם הניסיונות המשפטיים לבלום את יישום תוצאות המשאל לא צלחו. יתרה מכך, מיי נתפשת כעת באירופה כמי שמבקשת להוציא לפועל "ברקזיט קשה", כלומר לנהל משא ומתן קשוח עם האיחוד האירופי ולנתק את בריטניה ממוסדות האיחוד.
אז מה קרה אתמול?
תרזה מיי הגישה לנשיא המועצה האירופית ז'אן-קלוד יונקר את המכתב שבו בריטניה מכריזה על הפעלת סעיף 50 באמנת ליסבון - הסעיף שאותו מפעילה מדינה המעוניינת לצאת מהאיחוד האירופי. הסעיף מגדיר את זכותה של כל חברה לצאת מהאיחוד ומפרט את ההליך לעשות כן.
מרגע הפעלת סעיף 50, יש למדינה העוזבת שנתיים להגיע להסכמים עם האיחוד האירופי על פרישה. במקרה הנוכחי, ההסכמים הללו צריכים להסדיר את נושא הזכויות והחובות של בריטניה (למשל: איך בריטניה תסדיר את נושאיה הכספיים מול האיחוד) ומה יהיו ההסכמים העתידיים של בריטניה עם האיחוד, במישור הכלכלי, הפוליטי וגם בכל הקשור לנושא הגבולות. מרגע הפעלת סעיף 50, אי אפשר להפסיק את תהליך עזיבת בריטניה את האיחוד, אלא אם כל החברות באיחוד מגיעות להסכמה משותפת על כך. לאורך תקופת המשא ומתן, בריטניה ממשיכה להיות חברה מלאה באיחוד ומחויבת להסכמיו ולחוקיו.
האם ההחלטה בלתי הפיכה? האם בריטניה תוכל לשוב ולהיות חברה באיחוד האירופי בעתיד?
סביר להניח שההחלטה תהיה בלתי הפיכה בדור הנוכחי, כלומר - בריטניה לא תבקש לשוב ולהיות חברה באיחוד האירופי בעתיד הנראה לעין. עם זאת, מבחינה טכנית בריטניה יכולה לשוב ולהצטרף לאיחוד, בהנחה שחברותיו יקבלו אותה בחזרה.
אז מה יקרה אחרי שבריטניה תפרוש מהאיחוד?
ראשית - האיחוד יאבד את בריטניה, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם ומדינה חזקה מאוד מבחינה צבאית. מיי רמזה כי היא מעוניינת שבריטניה תישאר ותשמש כ"אחות גדולה" של האיחוד האירופי, כלומר תהיה השחקנית המרכזית בתחומי הדיפלומטיה והביטחון באזור. מיי אף החלה לנהל משא ומתן על הסכמי סחר עם מדינות בעולם, בהן ארצות הברית, אוסטרליה וגם ישראל. אבל שאלות רבות ומורכבות יידונו במשא ומתן בין בריטניה והאיחוד - והתשובות עליהן מעורפלות או לא ידועות.
השאלה המרכזית היא מה יהיה ההסכם של בריטניה עם שוק המטבע המשותף, אחרי שבריטניה תפרוש מהאיחוד (מה יהיה גובה המכסים ההדדיים, האם בריטניה תשמור על כוחה כיצואנית גדולה לאיחוד או שמדינות האיחוד יעדיפו לייבא ממקומות אחרים וכו'). מה שכבר ברור הוא שמחירי מוצרים ושירותים בבריטניה צפויים להתייקר, כתוצאה מהטלת מכסים על מסחר עם מדינות האיחוד.
על פי כל התחזיות, צמיחת הכלכלה הבריטית תיחלש בשנים הקרובות, עניין אותו הגדירה מיי כ"מהמורה בדרך". הדעות חלוקות בנוגע למה שיתרחש לאחר מכן - האם הכלכלה הבריטית תזנק מעלה, כפי שמיי ורבים אחרים מאמינים, או האם היא תדשדש כמה שנים נוספות. התוצאה תלויה בעיקר בהסכמי הסחר שעליהם תחתום בריטניה עם מדינות בעלות כלכלות עולמיות מובילות וביכולת של חברות בריטיות לייצא לחלקים גדולים בעולם.
נושא מהותי נוסף הוא שאלת הגבולות. כל עוד בריטניה באיחוד, תושביה יכולים לנסוע, לטייל ולעבוד באירופה (ואזרחי האיחוד יכולים לעבוד בבריטניה) - ללא הגבלות. אבל יציאה מהאיחוד פירושה שיהיו הגבלות חדשות על תנועת אזרחים בין בריטניה לבין האיחוד. באיחוד דורשים שמיי תעניק אישור לתושבי האיחוד המתגוררים בבריטניה היום (3.2 מיליון בני אדם) להישאר במדינה וש-1.2 מיליון הבריטים המתגוררים בארצות האיחוד - יוכלו להישאר שם. בסעיף הזה שני הצדדים צפויים להגיע להסכמה הדדית, שתאפשר את המשך חייהם של אזרחי שני הצדדים.
שאלה נוספת נוגעת לעתיד הפליטים שמגיעים לבריטניה. היום, פליטים שמגיעים לבריטניה, עושים זאת בדרך כלל דרך מדינות אחרות באירופה. לבריטניה יש הזכות לסלק את הפליטים הללו משטחה ולהעביר אותם למדינה האירופית הראשונה שהם הגיעו אליה. אבל הדבר מתאפשר על פי תקנות האיחוד האירופי. כשבריטניה תפרוש מהאיחוד, מדינותיו לא יהיו מחויבות לקבל חזרה את הפליטים לשטחן.
גם נושא הביטחון והסייבר יהיה מהותי. בריטניה חברה היום ביורופול, ארגון שמאפשר למדינות האיחוד לשתף ביניהן מידע על עבריינים וחשודים שלמדינות האיחוד יש אינטרס לעקוב אחריהם. עם פרישת בריטניה מהאיחוד, שיתוף הפעולה ותחלופת המידע צפויים להצטמצם.
בריטניה גם תצטרך למצוא פתרונות לסקטור החקלאי, שמקבל היום סובסידיות מהאיחוד האירופי בגובה של 3 מיליארד ליש"ט בשנה.
את המשא ומתן על יציאת הממלכה מגוש המדינות האירופי ינהלו דיוויס דיוויס, השר לענייני ברקזיט בבריטניה ומייקל ברנייר מטעם האיחוד האירופי.
האם מדינות אחרות ילכו בעקבות בריטניה ויבקשו לפרוש מהאיחוד?
יש סיכוי כזה, אבל הוא קטן מאוד. במדינות כמו איטליה, צרפת ופולין יש כוח רב למפלגות אירו-סקפטיות בפרלמנט והן עשויות להפעיל את כוחן ולדרוש משאל עם. אבל גם במדינות הללו הסקרים מראים כי מרבית האזרחים יצביעו בעד הישארות באיחוד. עם זאת, באיחוד האירופי מבינים כי ברקזיט הוא גם זמן לחשבון נפש על מוסדות האיחוד, על המנגנונים הבירוקרטיים הרבים והמסורבלים של האיחוד ועל האיטיות של מדינות האיחוד במציאת פתרונות לבעיות הבוערות ביותר באירופה היום - הכלכלה שנחלשה ואחוזי האבטלה הגבוהים.
מה יקרה לסקוטלנד?
הסקוטים כבר הכריזו שידרשו משאל עם שני על היפרדות סקוטית מבריטניה. ניקולה סטרג'ן, השרה הראשונה של סקוטלנד, אמרה כי סקוטלנד מעוניינת להישאר באיחוד האירופי ולא תהסס להיפרד מבריטניה לשם כך. הבריטים לא מעוניינים לאפשר לסקוטים לערוך משאל עם נוסף, אחרי המשאל שהתקיים בספטמבר 2014, שהסתיים בתוצאה של 55 אחוזים מול 45 אחוזים לטובת המחנה שתמך בהישארות סקוטלנד בבריטניה. אבל, כאמור, המציאות השתנתה וסקוטלנד עשויה להתעקש על קיום המשאל, גם במחיר של קרע עם לונדון. הסקוטים הודיעו כי הם מעוניינים לקיים את המשאל עד אביב 2019, המועד בו שצפויה בריטניה לפרוש מהאיחוד.
אגב, גם אם סקוטלנד תפרוש מבריטניה, אין פירוש הדבר שהיא תמשיך להיות חברה באיחוד האירופי. על פי תקנות האיחוד, סקוטלנד צריכה להיכנס לרשימה של מדינות שמעוניינות להיכנס כחברות באיחוד - ותורה יגיע רק בעוד שנים. ספרד צפויה להתנגד בחריפות לכניסה של סקוטלנד לאיחוד, מתוך חשש כי המיעוט הקטלני המתגורר בשטחה ילך בעקבות הסקוטים וידרוש עצמאות. מהלך שכזה יקבור את סיכויי סקוטלנד להתקבל כחברה באיחוד.
מה יקרה לצפון אירלנד?
כאב ראש נוסף למיי ולממשלתה עשוי להגיע מכיוונה של צפון אירלנד, אחת מארבע המדינות שמרכיבות את בריטניה. על פי הסכם "יום שישי הטוב" שנחתם בין האירים לבין בריטניה, אם יהיה רוב לעריכת משאל עם בצפון אירלנד - לונדון תהיה חייבת לאפשר לצפון אירים לערוך משאל שכזה.
המשאל, אגב, יאפשר לאירים להצביע בעד איחוד עם הרפובליקה של אירלנד. כעת עריכת משאל כזה נראית כמו אפשרות דחוקה, אבל הברקזיט עשוי לזרז תמיכה גדולה בצפון אירלנד למהלך כזה - ועשוי להסתיים בהיפרדות צפון אירלנד מבריטניה.
אם גם סקוטלנד תערוך משאל עם ותצביע בעד היפרדות, בריטניה הגדולה תהפוך למדינה קטנה מאוד, שתכלול רק את אנגליה וווילס.
האם בריטניה תמשיך להשתתף באירוויזיון?
למרבה הצער, התשובה היא כן.
לפנייה לכתב/ת 
