בעקבות מפגש עם אח החלל: שיר חדש לדויד ברוזה
פרויקט זיכרון מיוחד של ynet, "ידיעות אחרונות" ורדיו תל אביב מפגיש אמנים עם משפחות שכולות. החיבור בין דויד ברוזה לאחיו של אהוד רוט ז"ל, שנרצח בעזה ב-1993, הוליד את השיר "הג'אגלר". צפו
המפגש בין דויד ברוזה לבין יובל רוט כאילו נועד לקרות. האחד, מוזיקאי עם מודעות חברתית גבוהה, שפועל רבות מאחורי הקלעים כדי שיהיה כאן טוב יותר. השני: אחיו של אהוד רוט ז"ל, שנרצח באוקטובר 1993 על ידי מחבלים בעזה, ומתוך הכאב והשכול הקים את "בדרך להחלמה", עמותה שעוסקת בהסעת חולים פלסטינים לבתי־חולים בישראל.
הפגשנו אותם במסגרת "יצירת חיי", פרויקט של "ידיעות אחרונות" ו־ynet ליום הזיכרון בשיתוף רדיו תל־אביב. הרעיון היה לחבר בין אמנים מתחומים שונים לבין משפחות שכולות- מוזיקאים, סופרים מאיירים ועוד - ומתוך המפגשים הללו נולדו יצירות שונות. הנצחה, אבל קצת אחרת, למען החיים.
אהוד רוט, בן 36 במותו, הותיר אחריו אישה, בן ושני אחים. ברוזה ואחיו של אהוד, יובל, מצאו שפה משותפת, ומתוך המפגש ביניהם נולד השיר "הג'אגלר", שכתבה צרויה להב על בסיס השיחה בין ברוזה לרוט, שעסק בעבר בג'אגלינג. ברוזה עצמו הלחין ושר, ולואי להב עיבד. "כזה פרויקט עוד לא יצא לי לעשות", אמר ברוזה. "הסיפור של יובל טראגי ומאוד מטלטל, אבל האופן שבו הוא הוביל את עצמו ואת חייו מאותו רגע - מאוד מרגש וממגנט. אני מקווה שהשיר יוסיף קצת עידוד לאיש היקר ולמשפחתו, ואולי יעלה חיוך בנפשם".
להב הוסיפה: "יובל הוא ג'אגלר, במציאות וגם ברוחו. הוא שולח דברים מוארים למעלה, קורא להם, הם חוזרים והוא תופס אותם. ואין גבולות למה שהוא עושה מפני שהוא מבטל אותם".
רוט, שהיה נבוך כהוגן כששמע את השיר לראשונה, אמר: "אני מאמין שכל אחד צריך לעשות במעגלים שלו, כמה שהוא יכול, ומי כמו דויד ברוזה יודע שבסוף יהיה טוב".
השירים בפרויקט יופצו באמצעות שירות הפצת הסינגלים של "פטיפון".
לפנייה לכתב/ת 
