חצי שנה של אש: מוסול בת ערובה של דאעש
גם אחרי 6 חודשי קרבות דאעש עדיין לא מוותר על בירתו בעיראק: השיעים מזרימים עוד כוחות למערב מוסול, מאות אלפי תושבים מוחזקים כמגן אנושי - והאוכלוסייה הסונית לא בטוחה שמה שמתכננות לה המיליציות השיעיות ביום שאחרי "המדינה האיסלאמית" טוב ממה שקורה עכשיו. תמונת מצב
בשעת בוקר מוקדמת של 17 באוקטובר 2016 התייצב ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, מול המצלמות, והכריז בטלוויזיה הממלכתית באופן רשמי על פתיחת המבצע לשחרור העיר מוסול שבצפון המדינה - מבצע "אנחנו באים, נינווה". מוסול היא העיר השנייה בגודלה בעיראק, והיא נפלה לידי ארגון ה"מדינה האיסלאמית" (דאעש) ביוני 2014. עד אז חיו בה 1.8 מיליון בני אדם, אבל ביום שבו החל המבצע כבר נותרו בה 1.2 מיליון איש בלבד, רובם סונים, ממש כמו אנשי דאעש.
כמעט חצי שנה עברה, והמבצע לכיבוש הבירה של הארגון במוסול רחוק מסיום. כדי להשלים את מה שאמור להיות הניצחון הכי מהדהד על ארגונו של אבו בכר אל-בגדדי מאז מסע כיבושיו בסהר הפורה ב-2014 נותרה למילציות העיראקיות, שיעיות ברובן, עוד עבודה רבה. ההתבססות של דאעש בתוך ריכוזי האוכלוסין הגדולים בעיר אילצה את הכוחות העיראקיים למן ההתחלה לנקוט משנה זהירות - ולרסן את עצמם. רק בינואר השנה השלימו הכוחות העיראקיים את כיבוש הגדה המזרחית של העיר, וכעת הם עמלים על כיבוש חלקה המערבי - משימה קשה בהרבה.
המבצע לכיבוש הגדה המערבית של מוסול החל ב-19 בפברואר, כשמטוסי חיל האוויר העיראקי הטילו מיליוני כרוזים על העיר. הכוחות העיראקיים הצליחו לכבוש את שדה התעופה האסטרטגי וכעת מתנהלת לחימה עזה בין הצדדים באזור, בייחוד בשכונה העתיקה אל-מוסול, הנחשבת לאחד ממעוזיו המבוצרים ביותר של דאעש. 400 אלף בני אדם חיים בה. שם נמצא בין השאר מסגד א-נורי הנטוי, זה שבו הכריז מנהיג דאעש לפני כמעט שלוש שנים על הקמת החליפות האיסלאמית - ועל עצמו כמנהיג המאמינים.
המנהיג אל-בגדדי, כך מדווחים, כבר נמצא הרחק משם - כנראה במקום כלשהי בגבול בין סוריה לעיראק. הארגון, לפי פרסומיו, משתמש בשלל האמצעים כדי לעצור את הכוחות העיראקיים: מכוניות תופת, ירי צלפים, מזל"טים הנושאים חומרי נפץ וקרבות מרחוב לרחוב. למרות מאמציו, ניכר כי הוא נמצא במגננה ובנסיגה.
מי שמשתתפים במבצע בתוך העיר הם כוחות עיראקיים מובהקים ולא כוחות זרים. השיעים הם רוב מוחץ בעיראק, ולכן באופן טבעי לשיעים יש ייצוג בולט הרבה יותר בכוחות המוזרמים לעיר. רבים מהתושבים המשוחררים, בני העדה הסונית, חוששים מהצפוי להם ביום שאחרי השחרור. הם מודאגים מהאפשרות שהמתיחות רבת השנים בין סונים לשיעים תתפרץ שוב, ושהשיעים ינהלו מסע נקם נגדם.
הכוחות על הקרקע זוכים לחיפוי אווירי של חיל האוויר העיראקי ושל מטוסי הקואליציה הבינלאומית בהנהגתה של ארצות הברית. למבצע עצמו שותפים מחוץ לעיר גם כוחות הפשמרגה הכורדיים, בעיקר מצפון לשם. במערב, בעיקר באזור העיירה תלעפר, פועלות המיליציות השיעיות המקבלות תמיכה מאיראן. הן מכונות "אל-חשד א-שעבי".
ממשלת עיראק מסרבת לחשוף כמה נפגעים היו עד כה בקרב חייליה משום שהיא אינה רוצה לגרום לרוחם של הכוחות ליפול. דווקא צבא ארה"ב חשף בימים האחרונים כי מאז תחילת המבצע באוקטובר נהרגו קרוב ל-800 חיילים עיראקים ו-4,600 נפצעו.
עיראק טוענת כי אלפי אנשי דאעש נהרגו במבצע, אבל ייתכן שההערכה הזו מוגזמת. על כל פנים, דובר הקואליציה הבינלאומית המסייעת לצבא עיראק טען השבוע כי ההערכה היא שבתחילת המבצע לשחרור מערב מוסול היו בעיר 2,000 אנשי דאעש וכי כעת נותרו רק 1,000 מהם.