קרן משפחת רודרמן, יזמה ומימנה, זו השנה החמישית, שבוע מפגשים אינטנסיבי בין חברי כנסת ישראלים ובין הקהילה היהודית בניו יורק ובבוסטון, עם קפיצה לועידת איפא"ק. המפגשים עם הקהילות השונות עסקו לרוב בנושאי דת ומדינה וכיצד אלו משפיעות ומשבשות לעיתים, ובימים אלו יותר מאי פעם, על הקשר בין ישראל ליהודי ארה"ב. "התרבות הפוליטית עברה תנודות קשות", אומר יו"ר הקרן ג'יי רודרמן. "יהודים רבים מרגישים היום מאוימים. זה חשוב שחברי הכנסת יהיו כאן בארה"ב, ויפגשו עם הקהילה היהודית האחת שבאופן ישיר יכולה להשפיע על עתיד ישראל".

קרן משפחת רודרמן היא קרן פילנתרופית משפחתית הפועלת בשני תחומים עיקריים, שילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה וחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארה״ב, אחרי שייסדו בעבר גם תכנית אקדמית ללימודי יהדות ארה״ב לתואר שני באוניברסיטת חיפה. בראש הקרן עומדים שירה וג׳יי רודרמן.

ג'י רודרמן, עו"ד בהשכלתו, פילנטרופ במשרה מלאה, עשה בשנת 2005 עלייה לישראל ושימש כקצין הקשר בין צה"ל ליהדות התפוצות, וכנציג איפא"ק בירושלים. "במסגרת התפקיד", הוא מספר, "הייתי בקשר עם הרבה חברי כנסת. פיתחתי קשרים עם חכ"ים ממפלגות שונות והבנתי שרבים מהם לא מבינים את הקהילה כאן. הם לא הבינו את הדרך שבה הקהילה פועלת. יש אנשים במפלגות שונות שכן מבינים את הקהילה היהודית כמו הרצוג או נתניהו, אבל ככל שיורדים למטה ברשימה הם מבינים פחות ופחות. רבים מהם לא היו כאן לאורך זמן ולא נחשפו ליהודים אמריקאים".

מפגשים בין הקהילות. "עלו בעיות ואנחנו לא מטאטאים מתחת לשטיח".

לביקור האחרון הגיעו חמישה חברי כנסת, איילת נחמיאס ורבין מההמחנה הציוני, מיקי לוי ממפלגת יש עתיד, אמיר אוחנה מהליכוד, טלי פלוסקוב ורחל עזריה ממפלגת כולנו. "אנחנו גאים לארח, זו הפעם החמישית, את משלחת חברי הכנסת בניו יורק, וושינגטון ובוסטון", מספר רודרמן. "בדרך כלל כשישראלי מגיע לארה״ב הוא מדבר על ישראל וכשאמריקאי מגיע לישראל, מדברים איתו על ישראל. כך נוצר מצב שאף פעם לא מדברים על יהדות ארה״ב. זו הזדמנות חשובה".

בשנים האחרונות מוטרד רודרמן מהתמורות השונות בקשרי יהדות ארה"ב וישראל. "אני חושב שהקשר של אמריקאים יהודים לישראל משתנה. ההורים שלי, שזוכרים את ההקמה של ישראל, את המשמעות שלה עבורם באותם ימים, הפנימו את החשיבות והתמסרו לקיומה של מדינת ישראל, אבל בשנים האחרונות מי שמכיר את ישראל, מכיר מלחמה וקונפליקטים ויהודים כאן שואלים שאלות ולא מבינים את זה. יש כאן 2 קהילות שקשורות אבל לא מבינות זו את זו".

בשבוע האחרון ביקרו חברי הכנסת בניו יורק, כולל ביקור בלואר איסט סייד ובאליס איילנד, נפגשו עם ראשי הזרמים הדתיים, הליגה נגד השמצה, בכירים בקהילה ופילנתרופים בולטים. אחרי שהגיעו גם לועידת איפא"ק הם חתמו את הביקור בשלושה ימים בבוסטון שם לקחו חלק בטאון הול בברוקליין אל מול 1,000 משתתפים.

"החוויות מהמסע הזה הן בעיקר סביב העוצמה היהודית בארה"ב", מתאר ח"כ מיקי לוי. "זה היה נהדר לראות את העוצמה והאחדות באיפא"ק, אך מטרת הנסיעה הייתה לאתר דרכים להקים גשר בין יהדות ארה"ב למדינת ישראל. בשיחות עם חברי הקהילה כאן", הוא מסביר, "עלו בעיות ואנחנו לא מטאטאים מתחת לשולחן. העובדה למשל, שיש 13 חברי מפלגות דתיות בממשלה בישראל מהווה מכשול לגשר הזה. כשראש הממשלה חותם על הסדר עם נשות הכותל ולא מקיים את אותו, זו בעיה ואנשים העלו את הדברים הללו במפגשים. דיברתי כאן עם אנשים שנפגעו עד עמקי נשמתם. זה ששרים וחברי כנסת מתבטאים נגד קהילות דת שונות זה עושה נזקים. אני שמח שהקרן הביאה אותנו למפגש הזה כדי שנעבוד על בניה של גשרים חיוניים כל כך".

"למדינת ישראל אין את הלוקסוס לוותר על יהודי ארה"ב". לוי

רודרמן עצמו חי בישראל משנת 2005 ועד 2014. בכל אותן שנים המשיך לפתח את הקרן המשפחתית והבין את המקום שיש לתת לחיבור המחודש בין ישראל ליהודי ארה"ב. "הישראל לא מבינים שכשאתה יהודי באמריקה, ברוב המקרים, גם אם לא דתי אתה מחובר לבית הכנסת שלך, רפורמי או ליברלי ואתה לא רואה דברים כאלה בישראל, להיפך.נראה שבביקור של חברי הכנסת הניכור בזרמים השונים, הפך לנושא מרכזי. "למדינת ישראל אין את הלוקסוס לוותר על יהודי ארה"ב", מצהיר לוי. "אני עוסק בנושא כמה שנים ואני חש שבשנה שעברה המשבר העצים. שוחחנו עם חברי הקהילות על חינוך יהודי, על התבוללות , דיברנו על חיבור. אנחנו לא יכולים לוותר על זה".

ח"כ איילת נחמיאס תיארה גם היא בראיון לידיעות אמריקה שיחות דומות. "נפגשנו עם רב רפורמי שעלו דמעות בעיניו על המצב. אמרתי לו צעד צעד, סבלנות. קשה להכיל את זה. אמרתי לו שהשינוי יקרה,אבל זה יקח זמן. קשה לשמוע שהם מרגישים דחוים בישראל. הם רוצים לחזק את הזהות שלהם ואנחנו בישראל לא מתנהלים עם הדבר הזה בצורה אידילית. למרות שאני באופוזיציה", היא מספרת, "אני ממלכתית ורציתי לשתף גם בשינויים חיוביים. סיפרתי להם על יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה שנתן שהציע לאחת מחברי הצוות להגיע לישיבות התקציב עם התינוקת שלה. זה צעד קטן אבל שינויים קורים. דיברנו גם על המקוואות ועל הכותל, זה לא פשוט. אני מאוד מעריכה את הקהילות האמריקאיות ומשתדלת לחבק ולחבר אותן כי אני מאמינה בלאום יהודי. יש שותפות וב-2017 חייבים להמשיך ליצור את הלאום הזה. אנחנו זקוקים להם", היא מוסיפה, "ואני מאוד מעריכה את העבודה שנעשית כאן. אנחנו מהצד שלנו צריכים לשאול שאלות קשות. כמעט חצי מהעם היהודי באמריקה, אז איך אנחנו נותנים לו את המקום שלו?"

"אני מאמינה בלאום יהודי". נחמיאס

"אנחנו עושים את זה כבר שנים" סיכם רודרמן. "יש לנו ניסיון. אנחנו רואים שחשיפה למגוון של אנשים בקהילה מעבירה את המסר. לא רק מנהיגים אלא גם סטודנטים, אקטיביסטים, פרופסורים, רצינו שיבינו גם איך אנחנו מנהלים את הדת שלנו כאן. מעבירים איתם שבת בבית כנסת. מתמקדים בפלורליזם בניו יורק. כולם יכולים לדבר ולנהל שיח ואנחנו מקווים שיחזרו עם התובנה הזו".

נחמיאס מסכמת את המסע ומקווה להרחיב את השיח. "היוזמה של קרן רודרמן חשובה במונחים טסטרטגים וקריטים של ממש. השיח חייב להיערך לעיתים תכופות. גם בכנסת נעמיק בו יותר. האינטרקציה הישירה בסוף של קובעי מדיניות כאן עם הדור הבא של היהודים היא חיונית. אני מבינה שהם תלוים בנו לספק להם חיבור וכלים. לכן זה אתגר גדול שאני לוקחת ומתכוונת להמשיך".

"אין לנו שום פריבילגיה לוותר על המדינה הזו". חברי הכנסת בארה"ב

גם לוי, מצידו, חוזר חדור כוחות לבניית גשרים. "את המסקנות והתובנות מהביקור אנחנו נמשיך להוביל במסדרונות השלטון, לראות איך ממשלת ישראל מחבקת את היהודים האלו לא רק כשצריך. אנחנו צריכים להקפיד על מהלכים שלא יפגעו בהם. הם חשובים לנו. אנחנו לא מעודדים את כל היהודים לעשות עליה כי אנחנו חושבים שיש יתרון גדול לזה שהם כאן ולזה שהם איתנו. אנחנו צריכים את הלחץ שלהם כאן על המדיניות כאן ובעולם, לסייע לנו כדי שמדינת ישראל תמשיך להתקיים. חזרנו לישראל לפני 68 שנים אחרי 2000 שנה. אין משפחה בישראל שלא שילמה על זה בדם. אין לנו שום פריבילגיה לוותר על המדינה הזו. לכן נסיעות כאלו, מפגשים כאלו עם אישי ציבור מהותיים להמשך השיח, לעוצמתנו, כי אנחנו נתמכים בעוצמת ארה"ב הם מי שסייע לנו ברמות שונות מכסף ועד תמיכה, גב ואחווה. אני חוזר הביתה בתחושה שעלינו לעשות יותר לאיחוי הקשר. אין לנו פריבילגיה להיות מנותקים ואני לוקח את זה כמשימה מהותית. אנחנו צריכים אותם והם אותנו".