ללמד ילדים על נתינה ולאסוף מעל 10,000 ש'
ליאת שמרלינג מאיר יזמה לקראת פסח פרויקט גיוס המונים עם תלמידיה ותכננה לאסוף 1,000 שקלים. אחרי שבועיים עמוסים היא עיכלה את ההישג של כיתתה ופרצה בבכי. בטור מיוחד היא מספרת על הירתמות ההורים ותחושת ההישג של הילדים כשהצליחו להכין חבילות אוכל לחג ל-70 משפחות
ביום רביעי שעבר חזרתי הביתה מהעבודה נרגשת כולי, פרצתי בבכי. פתאום עיכלתי את כל מה שקרה בשבועיים האחרונים - רק אז הבנתי את הגודל, העוצמה והמשמעות של הפרויקט, שחודש לפני כן עוד היה רק מחשבה בראשי. רעיון שהפך למציאות קיימת, שהשפיעה על חייהם של כל כך הרבה אנשים.
רציתי ללמד את התלמידים שלי על נתינה, חלמתי שיום אחד כשהם יהיו מדריכים בצופים או יעזרו לאישה מבוגרת לסחוב את הקניות מהסופר או יקימו איזה מיזם חינוכי, הם יזכרו בתחושה המדהימה שהציפה אותם, כשעוד היו תלמידים בכיתה א', כשהרגישו בלב שלהם את התחושה העילאית הזאת של העשייה למען אחרים.
הנה כמה מילים על הפרויקט שלנו בקצרה: במסגרת המבצע השנתי של בית הספר לאיסוף מוצרי מזון, למשפחות נזקקות, החלטתי ללכת צעד אחד קדימה. רציתי שהפרויקט יהיה של התלמידים שלי, שהם יהיו שותפים מלאים בתהליך מתחילתו ועוד סופו.
ארגנו מבצע דרך "מימון המונים", כשהילדים למדו על מנהג "קמחא דפסחא", השתתפו בסרטון לגיוס הכסף, הכינו את התשורות לתורמים והיו עסוקים מדי יום בהתקדמות הפרויקט. ההירתמות של הסביבה הייתה אדירה. כל כך הרבה אנשים תרמו, שיתפו, תמכו, פרגנו ואנחנו בכיתה תוך כדי כך למדנו לקרוא מספרים מעל 1,000, לספור עד 10,000 ובעיקר על כוחה של אהבה.
לטורים הקודמים:
יצאנו לסופרמרקט השכונתי לעשות סקר שוק ולבדוק מחירים. רצינו לדעת כמה תעלה קופסת מזון למשפחה וכך חישבנו לכמה משפחות נוכל לעזור. בליווי מספר הורים יצאנו מבית ספר לקנות את המוצרים (כשהילדים כבר יודעים לכמה כסף יזדקקו). לכל אחד מהם הייתה רשימה מסודרת ושקית נוחה שיוכלו לסחוב את כל המשקל חזרה לבית הספר.
היעד שלנו היה לאסוף 1,000 שקלים בזכות 143 תומכים. הגענו ל-10,900 שקלים, מה שאיפשר לנו להכין קופסאות מזון ל-70 משפחות! מאחר והילדים לא יכלו לסחוב כל כך הרבה נעזרנו בסופר גדול יותר שגם נרתם ותרם מוצרים לפרויקט שלנו. בבוקר יום רביעי החגיגי הגיעו לבית הספר הורים, סבתות, והחונכים מכיתה ו' נרתמו לעזור לנו לארוז את קופסאות המזון.
אולם הספורט בבית הספר התמלא באווירה שלל שמחה, נתינה והתרגשות, כשהארגזים הריקים התמלאו והילדים רצו ברחבי האולם, אספו מוצרים ווידאו שהארגז שלהם מלא ומוכן. בסיום הם גם צרפו ברכה ל"חג שמח", מה שנתן לכל קופסה נימה אישית.
אז איך גורמים לילדים צעירים להפוך להיות בבגרותם נדיבים יותר, אכפתיים ותורמים לחברה? נותנים להם דוגמה אישית כבר מגיל צעיר. אתם ההורים, הסבים, הסבתות, בני המשפחה - אתם המודל שלהם לחיקוי. לא משנה כמה הייתי מדברת על נתינה, עזרה ואכפתיו, רק עכשיו - כשהם חוו שוב ושוב השנה את האושר בעשייה למען אחרים, אני מאמינה שהעשייה הזאת, תהפוך להיות חלק מהם.
תודה לכל האנשים שעזרו לנו להגשים חלום, לימדו אותנו על נדיבות ונתינה ועזרו לנו לשמח 70 משפחות בליל הסדר.
הכותבת היא מחנכת כיתות א'-ב' ובעלת הבלוג מורה בפיג'מה
צפו בכיתה של ליאת, בשלבי גיוס הכספים:
לפנייה לכתב/ת 
