זה השופט שנלחם בפוליגמיה במגזר הבדואי

תושב הפזורה, אב ל-56 משבע נשים, ביקש שהמדינה תכיר בילדים שנולדו מנשים פלסטיניות. אבל השופט גביזון החליט שהגיע הזמן להילחם בתופעה

עו"ד עלי שקיבפורסם: 06.04.17 , 07:19

השופט אלון גביזון(צילום: אתר בתי המשפט)

האם זהו צעד מעשי ראשון של מערכת המשפט נגד תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי? בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגיש תושב הפזורה בנגב – אב ל-56 משבע נשים - בדרישה להכיר בו כאביהם של שלושה ילדים שנולדו לו מתושבות הרשות הפלסטינית. השופט אלון גביזון הדגיש שדחיית הבקשה נובעת מסלידתו מריבוי הנשים, המנוגד לערכי הדמוקרטיה, וביקש שפסיקתו תגיע גם לשרת המשפטים ולשר הביטחון, בתקווה להחרפת המאבק של המדינה בפוליגמיה.

את התביעה הגיש הבעל ושתי האימהות בספטמבר האחרון, בדרישה להכיר באבהותו על שלושה קטינים בגילאי 4, שנתיים ושנה שלטענתו נולדו לו מנשים אלה. בדיון התברר שלתובע 56 ילדים משבע נשים שונות (מחלקן כבר התגרש), ומתוכם רק 48 רשומים במשרד הפנים כילדיו. כיום הוא נשוי לארבע נשים, שכאמור שתיים מהן פלסטיניות.

עוד על השופט גביזון

עקב תלונות: שופט ערך ביקור פתע בבית אבות

מערכת PsakDin

במסגרת מאבק אפוטרופסות טען קשיש שהוא הושם בבית אבות המרגיש כמו כלא. השופט אלון גביזון בדק את הנושא בעצמו, וחזר עם המלצה לחבריו

עקב תלונות: שופט ערך ביקור פתע בבית אבות

"פוליגמיה" – נישואים ליותר מאישה אחת – אסורה על פי חוק במדינת ישראל ובאופן רשמי העונש בגינה הוא עד חמש שנות מאסר. תופעה זו רווחת בעיקר בפזורה הבדואית ולפי מחקרים מאפיינת כ-30% מכלל הנישואין בחברה זו. לתהליכי המודרניזציה אין כל השפעה על צמצום התופעה, להפך: תופעה זאת הופכת נפוצה יותר ויותר, ובשנים האחרונות אף נוסף לה נוהג של נישואים לנשים פלסטיניות שאין להן אישור כניסה לישראל.

על רקע זה מוגשות תביעות אבהות רבות, אשר בדרך כלל מתקבלות על ידי בתי המשפט לאחר בדיקת רקמות, ובכך סוללות בפני המשפחה את הדרך לזכאות לדמי ביטוח לאומי. ככל כשמדובר בילדים לאימהות פלסטיניות הן אף פותחות פתח להסדרת מעמד הילדים בישראל.

התביעה המדוברת הייתה יכולה להיות עוד אחת מאלו שבהן המערכת המשפטית מגלה אוזלת יד מול תופעת הפוליגמיה, שמחלישה את הנשים ודנה את המשפחה המורחבת לחיי עוני על ידי כך שהיא מעניקה לבעל פורע החוק את הסעד שביקש. אלא שהשופט גביזון החליט לדחות את התביעה, מבלי להורות על ביצוע בדיקות כלשהן להוכחת האבהות.

בפסק הדין המפורט הוא ציין את המובן מאליו: שנישואי פוליגמיה אינם עולים בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה והשוויון בין המינים, וכי העדר אכיפה בנושא פוגע בשלטון החוק ומשדר שהנגב הוא שטח הפקר.

לדבריו לפוליגמיה יש השלכות קשות על התא המשפחתי מאחר שהיא גורמת לסכסוכים בתוך המשפחה, מחלישה את מעמד האישה וגוזרת על המשפחה חיי עוני. התופעה משפיעה גם על המדינה, אשר נאלצת להשקיע משאבים כלכליים רבים במימון משפחות עניות אלו. לגישתו של השופט גביזון, מדיניות הסיוע למשפחות לא רק שאינה פותרת את הבעיה אלא אף תורמת לעידוד התופעה ולחיזוקה.

באשר לנישואים פוליגמיים לנשים פלסטיניות הוא ציין שהתופעה חמורה אף יותר, הן משום שהיא כרוכה בביצוע עבירות נוספות כגון שהייה בלתי חוקית, והן משום שנשים אלו מוחלשות יותר מעצם היותן חסרות מעמד בישראל ותלויות לחלוטין בבעל.

בפסק הדין כתב השופט גביזון שהתרחבות התופעה מחייבת "בחינה מחודשת של עמדת בית המשפט", והציע לאמץ מדיניות הנמנעת מלתת את הסעד המבוקש לתובע פוליגמי ולאשתו בנימוק שהוא לא נקי כפיים, וכמי שהפר את החוק ברגל גסה אינו זכאי לקבל את הסעד המבוקש.

הוא הורה להציג את פסק הדין לשר הביטחון, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ומפקד מחוז דרום במשטרה – בתקווה להביא לשינוי במדיניות הטיפול בתופעה.