עיריית אילת תפצה עובד שהושעה כי נחשד בפלילים

ראש העיר הפסיק זמנית את עבודתו של פקח שנחשד בשוחד. אבל ביהמ"ש קבע ש"לא די בחשדות כדי להשעות עובד", והוא יפוצה ב-25 אלף שקל

עו"ד דיאב ראפתפורסם: 06.04.17 , 22:16

בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש פקח בנייה נגד מעסיקתו, עיריית אילת, שהשעתה אותו מהעבודה בעקבות חקירה פלילית שנפתחה נגדו בגין חשדות לשוחד. ללא קשר לעובדה שהתיק נסגר לימים מחוסר ראיות, השופטת יעל אנגלברג שהם קבעה שהיו פגמים מהותיים בהליך ההשעיה, ולכן יזכה העובד למשכורת על התקופה וכן פיצוי של 25 אלף שקל.

בדצמבר 2013 זומן הפקח לחקירה משטרתית בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. ראש העיר מאיר יצחק הלוי שלח לו כחודש לאחר מכן זימון לשימוע בטרם השעיה. את ההודעה קיבל הפקח לידיו ביום חמישי, כשהשימוע נקבע ליום ראשון, ובקשתו לדחייה בכמה ימים נדחתה. לאחר השימוע החליט ראש העיר להשעות את הפקח עד לסיום הליכי החקירה המשטרתית.

תביעה

עובדת "טופ טן" תפוצה כי נשלחה לפוליגרף

עו"ד נירה בן דוד

בעקבות 2,000 שקל שחסרו בקופת סניף בהרצליה נכפתה בדיקה על אחראית המשמרת. בית הדין קבע שפרטיותה נפגעה, והיא תפוצה ב-35 אלף שקל

עובדת "טופ טן" תפוצה כי נשלחה לפוליגרף

בנסיבות אלה פנה הפקח לבית הדין לעבודה בבקשה להורות על ביטול ההשעיה. בקשתו התקבלה והוא הוחזר לעבודתו. בין לבין הוא הגיש תביעה שבה עתר להצהיר שהשעייתו נעשתה בניגוד לדין. הוא דרש מהעירייה את הפרשי השכר בגין תקופת ההשעיה ופיצויים על עוגמת הנפש והפגיעה בשמו הטוב.

לטענתו, העירייה לא הייתה מוסמכת להשעותו לתקופה העולה על 45 יום. הוא הוסיף שהשעייתו נעשתה מבלי שעמדו בפני העירייה ראיות מבוססות ומבלי שנשקלה על ידה חלופה פוגענית פחות כמו העברה לתפקיד אחר. מנגד התעקשה העירייה שהעבירות שיוחסו לתובע היו חמורות והשעייתו הייתה הכרחית לשמירת "הנראות הציבורית ומניעת פגיעה במוסר העבודה בשירות הציבורי".

אבל השופטת יעל אנגלברג שהם קיבלה את טענת התובע שלפיה העירייה לא הייתה רשאית להשעות אותו עד לתום החקירה הפלילית. היא הוסיפה שלא ניתן לתובע מספיק זמן להתארגן לשימוע, ופגעה בזכות היסוד שלו להזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו.

לדבריה, בשימוע עצמו כל שנמסר לתובע היה שהוא נערך בשל הודעת המשטרה על פתיחת החקירה, מבלי שהוצגו בפניו פרטים בנוגע לתלונה שהוגשה.

"נקודת המוצא של הנתבעים הייתה שדי בהגשת תלונה ופתיחת חקירה פלילית כדי להשעות את העובד ואין צורך לקחת בחשבון שיקולים נוספים", נכתבה בפסק הדין. "בהתנהלות זו נפל פגם של ממש".

השופטת הוסיפה שהעירייה לא שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים כמו נסיבותיו האישיות של התובע, וגם לא הביאה בחשבון חלופות פוגעניות פחות כמו העברתו זמנית לתפקיד אחר. בנסיבות אלה נקבע שהחלטת העירייה בטלה והתובע זכאי להשלמת שכרו בגין תקופת ההשעיה.

"השעיית עובד מעבודתו בוודאי לתקופה בלתי מוגבלת, עשויה להביאו אל פתחי תהום", סיכמה השופטת אנגלברג שהם ופסקה שבנוסף לתשלום השכר על העירייה לפצות את התובע ב-25 אלף שקל בתוספת הוצאות של 10,000 שקל.