"הנהג ראה את כלב הנחייה ונתן גז". לקוי הראייה משחזר את החוויה המשפילה
לפי כתב התביעה שהגישה הנציבות , לאחר ששני נהגי מונית בחברת Gett סירבו לשרת אדם לקוי ראייה המתנייד עם כלב נחייה על אף הוראות החוק, ראיינו את הנוסע שנפגע לאולפן ynet ושמענו ממנו על החוויה המשפילה שנאלץ לעבור. "זה קרה לי המון וקרה גם לחבריי שנעזרים בכלבי נחייה הרבה מאוד פעמים"
בעקבות תביעה שהגישה הנציבות כנגד חברת Gett (גט טקסי) ושני נהגי מונית מטעמה בשל סירובם לשרת אדם עם מוגבלות ראייה המתנייד עם כלב נחייה. ראיינו את הנוסע הנפגע, הרצל כהן, על החוויה המשפילה שעבר.
נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות: נהגי גט טקסי סירבו לשרת אדם עם כלב נחייה
"נהגי המוניות לא מעלים בדעתם איזה סבל הם גורמים לעיוורים", צפו:
"אני חיכיתי עם הילדה שלי ברחוב שנקין בתל אביב, היא הזמינה עבורי מונית לרמת גן", מספר הרצל, "ואז הגיע נהג מונית, עצר, גילה שמדובר בנוסע עם כלב, כעס, אמר שצריך היה להודיע לו מראש. הסברתי לו שאני לא חייב להודיע, אך הוא חייב להסיע אותי עם כלב הנחייה על פי הדין האזרחי ועל פי הדין הפלילי. הנהג צעק בזמן שעברו אנשים. ואני לא צריך להכביר מילים על הבושה והביזיון ועל הפגיעה. בסופו של דבר אחרי שביקשתי ממנו כמה וכמה פעמים להתקשר להנהלה של גט טקסי ולברר את הדין, הוא פשוט נתן גז ונסע". עוד מוסיף הרצל כי גם לאחר שהזמין מונית נוספת, הנהג סירב להסיעו.
מישהו התנצל בפניך?
"זה קרה לי המון וקרה גם לחבריי שנעזרים בכלבי נחייה הרבה מאוד פעמים. אני הגעתי הביתה וכתבתי מכתב לגט טקסי, והם כתבו לי שהם לא אחראים על השירות שהנהגים נותנים והציעו לי פיצוי של 30 שקל לנסיעה הבאה".
בוא נדבר רגע בכל זאת על הרגע הזה, אותן דקות שבהן אתה עומד עם הבת שלך, עם הכלב, ברחוב, צועקים עליך, כמה זה משפיל?
"יש לי ילדה בת 25, שגדלה עם אבא עיוור שנים רבות, ואני לא צריך לספר על עוצמת הבושה והעלבון והמבוכה, ואתה לא יודע איפה לשים את עצמך".
מה עם פיצויים, התנצלות, חוץ מהשלושים שקל שקיבלת, מה עוד אתה דורש?
"אני דורש קודם כל את הפיצוי שצויין בכתב התביעה בסך 125 אלף שקל במלואו. לא פחות שקל, כי הנזק הנפשי והעלבון שווים הרבה הרבה יותר, וכבדים הרבה יותר. אני מבקש, דורש, תובע, מגט טקסי שכל נהג מונית שיעיף עיוור או עיוורת עם כלב נחייה מהמונית שלו, שלא יישאר רגע אחד חוסה בצל האפליקציה הזאת".
מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, נתי ביאליסטוק כהן, התייחס למקרה ואמר: "מקרים מעין אלה הם חמורים, ולצערנו מתרחשים חדשות לבקרים בכל כלי התחבורה הציבורית והדבר נובע בעיקר מבורות של נותני השירותים ומחוסר הבנה בסיסית של מהם הצרכים להם זקוקים אנשים עם עיוורון ולקויי ראייה. אמצעי הניידות העיקרי שעומד לרשות אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, הוא התחבורה הציבורית, שמקשה מאד על ניידותם של אנשים עם עיוורון, התחבורה הציבורית בישראל, ככלל, לא נגישה ולא מונגשת במיוחד. על כן, אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, משתמשים, באופן אבסורדי, ביחס הפוך להכנסתם השערורייתית (תקציב ניידות לאדם עיוור עומד, במירב, על סכום הנמוך מ-1,000 שקל), במוניות. ואנחנו במרכז לעיוור פועלים למגר אותם על ידי פעולות משפטיות ופעולות הסברה לציבור הרחב בכל הקשור לנגישות והנגשה".
לפנייה לכתב/ת 
