זה מה שנשאר
לא בטוח שאפילו זכייה בגביע תצליח למחוק את הטעויות שעשה ג'ורדי קרויף בשנתיים האחרונות. המנג'ר כבר בודק אופציות באירופה, אבל גם אם ירצה להישאר במכבי ת"א - יכול להיות ששנתיים בלי אליפות יהיו יותר מדי עבור הבוס מיץ' גולדהאר
בארבע השנים האחרונות התחדש חוזהו של ג'ורדי קרויף באופן אוטומטי, אלא שמתברר כי המנהל המקצועי של מכבי תל אביב והבעלים מיץ' גולדהאר הכניסו סעיף פרידה מיוחד.
על פי אותו סעיף, כל אחד מהצדדים יכול להודיע לשני על רצונו לסיים את ההתקשורת עם התראה של חודש מראש. בארבעת הקיצים האחרונים אף אחד מהם לא השתמש באפשרות הזו. אחרי שלוש שנים בהן קרויף בנה מחדש מערכת מצליחה עם שלוש אליפויות והופעות מרשימות באירופה, הבוס הקנדי בלע את הרוק בסיום העונה שעברה שהסתיימה ללא תואר, למרות שהעמיד תקציב של יותר מפי שניים בהשוואה לאלופה הפועל באר־שבע.
אם לא יקרה נס, בעוד חודש וחצי תסכם מכבי עונה שנייה נטולת אליפות, כששוב קבוצה עם מאמן ישראלי, עם תקציב נמוך בהרבה וללא מנהל מקצועי, משאירה לה אבק. מה שנשאר לגולדהאר את קרויף זה גביע המדינה, כאשר כל תרחיש שלא כולל טקס הנפה ייחשב לכישלון. הערב (ד', 20:30) בסמי עופר מחכה לסגנית האלופה קרב לא פשוט בכלל מול בית"ר ירושלים ואלפי אוהדיה, שרוצים לא פחות את הגביע.
קרויף אמנם כבר מכין את הקרקע לעונה הבאה, אך במקביל בודק אופציות באירופה. מקורביו מסבירים שעייפות החומר והרצון להיות קרוב למשפחה גורמים להולנדי לשקול ברצינות עזיבה. מובן שזה לא תלוי רק בקרויף. גם גולדהאר יצטרך להחליט האם השנתיים הלא מוצלחות במיוחד שוות עונה נוספת לקרויף, המשתכר 600 אלף אירו בשנה, או שהמהפכה המקצועית הבאה תכלול הפעם גם את ההולנדי.
בחר בדרך הקלה
אז מה השתבש העונה בתוכניות של מכבי ת"א? השינויים שנעשו בחלון ההעברות האחרון אמנם הפיחו רוח חדשה בקבוצה, אבל ההפסד במשחק העונה לבאר־שבע החזיר את קרויף לאזור נקודת הפתיחה, התקופה בה ירד לקווים אחרי פיטוריו של שוטה ארבלדזה (הפער היה אז שמונה נקודות, עכשיו שש).
אחרי חמישה משחקי ליגה ומאזן מושלם כמאמן, החליט קרויף למנות מאמן אלמוני ביחס לקודמיו בתפקיד. המנהל המקצועי נשאר על הספסל על תקן משגיח, ואת התשובה לשאלה מי האיש שמקבל את ההחלטות במכבי קיבלנו בצילומי התקריב במהלך שידור המשחק מול באר־שבע.
קרויף בחר בדרך הקלה ולא נשאר על הקווים עד סיום העונה. הוא העדיף לשמש כחונך למאמן שמעולם לא עבד בקבוצת צמרת, ובכך חסך מעצמו את החובה ללבוש טרנינג ולהופיע מדי יום לאימונים. ליטו וידיגאל קיבל את מכבי ת"א כשהייתה מרוחקת חמש נקודות מבאר־שבע, ואיתו הפער חזר לשש. בכלל, אם בתחילת הדרך קרויף ידע לבחור מאמנים, למרות העזיבות המהירות שלהם, אז במקרה של ארבלדזה ו־וידיגאל מדובר בנפילה גדולה.
ההתעקשות שעלתה ביוקר
טעות נוספת של ההולנדי הייתה ההתעקשות להשאיר את טל בן־חיים החלוץ, שקיבל בינואר הצעה מפתה לעבור לקלאב ברוז'. הבלגים הציעו למכבי לא פחות מ־5 מיליון אירו, אך בסופו של דבר טב"ח נאלץ לבלוע את הגלולה המרה ולהישאר. מאז החלוץ נראה כמו צל של עצמו, משחק בלי חשק ובכל מהלך שלו על המגרש ניכרת האכזבה על אותו צעד שלא יצא לפועל. מכירתו יכולה הייתה לאפשר למועדון לבצע רכש משמעותי שאולי היה משנה לגמרי את התמונה העונה.
קרויף דייק פעמיים בחלון ההעברות, עם שרן ייני ובעיקר עם רובן מיקאל, ששידרג משמעותית את ההתקפה. אבל שני אלה לא יכולים לטשטש שורה של החתמות כושלות לאורך תקופתו במכבי, כמו מאנה, רמי מארבל, גונסאלו גרסיה, איגנסיו פידלף ועוד רבים. מכבי רכשה בינואר 70 אחוז מכרטיסו של מרסלו תמורת 1.1 מיליון, והבלם שיחק עד כה 37 דקות בליגה. ראמון הושאל עד סיום העונה תמורת 800 אלף שקל ולא ראה אפילו דקת מגרש. גם המרדף אחרי ארון שוינפלד טרם הוכיח את עצמו.
להוציא את השוער פרדראג ראיקוביץ' שנרכש ב־3 מיליון אירו, ואת החלוץ וידאר קיארטנסון שהובא בסכום דומה, יתר הזרים - כולל אוסקר סקריונה ואיגור פיליפנקה - אינם הצלחה גדולה.
הכסף הגדול שעמד לרשותו של קרויף איפשר לו להביא שחקנים מוכחים שהצליחו אצל היריבה העירונית הפועל ת"א (זהבי, אניימה, בן־חיים, ורמוט), אבל אם בעבר היו לו כמה הברקות כמו איתן טיבי ומהראן ראדי, נדמה שלהולנדי נגמרו השפנים בכובע.
לפנייה לכתב/ת 
