המבקר: אלפי מקרי אלימות שוטרים לא טופלו
דו"ח מבקר המדינה מצא כשל מבני ומערכתי בשני הגופים: במקרים רבים מח"ש העבירה חומר למשטרה - אך השוטרים לא עמדו לדין משמעתי. גם כאשר התקיים הליך - הוא לרוב נגמר בנזיפה או הערה. צניחה דרמטית במספר האישומים
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה - הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.
לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".
עוד בדו"ח המבקר:
הטרדות מיניות של מרצים באוניברסיטאות
ליקויים ביישום הרפורמה בשירות המדינה
המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".
בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.
"לא ידענו איפה המתלונן גר"
המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז - לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.
בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.
דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.
תיקים לא הוחזרו למשטרה
על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.
"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".
המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.
הדרכה במקום העמדה לדין
בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)
על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין - שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.
נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.
המשטרה: מאמצים את מסקנות הדו"ח
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה, מאמצת את מסקנותיו ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מן ההערות כבר נבחנו ואומצו על ידי המשטרה. בין הצעדים הננקטים להדרכה והטמעה של ערכים ונורמות עבודה, משטרת ישראל מפעילה מבדק תעסוקתי ממוחשב הבוחן, בין היתר: יושר, שמירה על פקודות ונהלים וערכיות של השוטרים בסביבת העבודה ביחידות השונות. המבדק יועבר במהלך השנים הקרובות לכלל השוטרים בכל התפקידים, כמו גם לחלק מהמתנדבים. משטרת ישראל מחויבת לאמץ סטנדרטים מחמירים בתחום המשמעת וככל שעולים ממצאים חריגים הם זוכים לטיפול בהתאם".
מהמשטרה נמסר עוד כי "אף בטרם דו"ח הביקורת נעשתה עבודה מקיפה בתחום תיקוף נהלים, גיבוש עקרונות פעולה וקווים מנחים, להבניית שיקול הדעת בעבירות מסויימות, גיבוש צוות להקמת מאגר נתונים אחוד ועוד. בין משטרת ישראל לפרקליטות המדינה מתקיימת עבודת מטה לגיבוש נהלים מעודכנים לעבודה השוטפת בין משטרת ישראל לבין מח"ש, ובהם גם נהלים לבדיקת השגות של שוטרות ושוטרים על פעולות המבוצעות על ידי מח"ש. עם כניסתו לתפקידו, מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך הקים צוות לתיקוף הערכים לאורם פועלת המשטרה בכלל והשוטרים בפרט. שכן, ערכים ומוסר הם הרף הבסיסי לפעילות של כל שוטר באשר הוא".
ממח"ש נמסר בתגובה: "מח"ש מברכת על עריכת הביקורת, היא תלמד את הדו"ח לעומקו, כאשר חלק מהנושאים כבר יושמו וחלקם בתהליכי יישום. יודגש כי מח"ש פועלת בכוח אדם מוגבל ביותר ועל כן לצורך יישום ההמלצות במלואן יש להגדיל באופן משמעותי את מכסת כח האדם במחלקה. נתוני השנה האחרונה מצביעים על אלפי פניות שנבדקו וטופלו במקצועיות על ידי הגורמים המוסמכים במחלקה, מתוכם ישנם למעלה מ-750 תיקים בהם אנשי משטרה נחקרו באזהרה. כ-30% מתיקים אלה הסתיימו בהחלטה להעמיד לדין שוטר אחד או יותר, ובסה"כ יש כ-230 תיקים בהם הועמד שוטר אחד או יותר לדין, פלילי או משמעתי.
"לצד פעילות מח"ש חיוני שתהיה תמיכה ופעילות משלימה מצד פיקוד המשטרה, שהוא הגורם האמון על עיצוב פניה של המשטרה. אלימות השוטרים פוגעת קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ולכן כאשר מתבסס חשד לעבירה פלילית מח"ש פועלת להביא לחקירה מהירה ויעילה, ולהעמיד את השוטר לדין במקרים המצדיקים זאת. עם זאת, על רקע הדו"ח, מתחדד גם הצורך בהקצאת משאבים נוספים לפעילות יזומה והפעלת אמצעי חשיפה מיוחדים וחריגים בתיקי חקירה קשים אלה, והדברים הללו כבר מיושמים בימים אלה ממש. מח"ש תוסיף למלא במסירות את המשימה המורכבת של אכיפת החוק על שומרי החוק".
לגבי הנושאים הנקודתיים שהופיעו בדו"ח נמסר: "מח"ש מוסמכת לחקור רק מקרים בהם עולה חשד לעבירה פלילית מצד שוטר, שעונשה מעל שנת מאסר. כמעט מחצית מהתלונות נגנזות כבר בתום בחינה ראשונית. כאשר החשד נגד השוטר מתבסס, פועלת מח"ש על מנת להביא לחקירה מהירה ויעילה, ולהעמיד את השוטר לדין במקרים המצדיקים זאת. מח"ש מעבירה למשטרת ישראל העתקים מתיקי החקירה בהם הוחלט כי יש ראיות להעמדת השוטר לדין פלילי או משמעתי. כאשר עולה חשד להתנהלות לקויה במישור המשמעתי או במישור הפיקודי/מבצעי, מועבר התיק לבחינת אגף המשמעת במשטרה. מח"ש אינה מוסמכת לבחון את התנהלות המשטרה ברמה הארגונית/פיקודית או לחילופין לבחון דפוסי התנהגות של שוטרים או תחנות משטרה. בשלוש השנים האחרונות (2015-2013) הוגשו כ-1,180 עררים נגד החלטות מח"ש לסגור תיקים. לאחר בחינת העררים בפרקליטות המדינה רק 1% מהעררים נמצאו מוצדקים, נתון המצביע על החלטות מקצועיות ואיכותיות של מח"ש. עם זאת, מח"ש תלמד את הביקורת ותשקול הוספת נדבכים ופרמטרים נוספים להנחיות הקיימות".
.
לפנייה לכתב/ת 
