גלנט: דירות היוקרה בהאטה חדה שתחלחל לשוק
דירות יקרות מ-4 מיליון שקל לא נמכרות כלל. מדובר בהאטה משמעותית שתחלחל לשוק", אמר שר הבינוי והשיכון בכנס מועצת המנהלים של ענף הבנייה. על ביקורת בנק ישראל על תכנית מחיר למשתכן אמר: "לא כל תחזיות הבנק לאורך השנים התגשמו במלואן. צריך לקחת את הדברים בזהירות"
"בבנק ישראל מדגישים נתונים מסוימים - אבל אני רואה דברים אחרים. לא כל התחזיות של בנק ישראל לאורך השנים התגשמו במלואן", כך אמר שר הבינוי והשיכון יואב גלנט היום (ד') בכנס "מועצת המנהלים של ענף הבנייה" בתל אביב.
בנק ישראל: "מחיר למשתכן" הגדילה את הביקוש לדירות
לדברי גלנט, "נכחתי בהצגות רבות של דו"ח בנק ישראל לאורך 20 השנה האחרונות, כולל הצגת הדו"ח האחרון. כשאנחנו, שר האוצר ושר השיכון, הצגנו את תחזית הצמיחה במשק בשיעור 2.8%, בנק ישראל התנגד בתוקף - אבל הצמיחה במשק הייתה בשיעור 4%. לכן, צריך לקחת את הדברים בזהירות הנדרשת".
"הביורוקרטיה הישראלית משתקת את המדינה"
גלנט מתח ביקורת על "השיטה שבה זורקים חיצים על מדינת ישראל בכל נושא. צריך לעצור את זה. כל אחד שיושב פה צריך להוקיר תודה לאופן שבו מדינת ישראל פועלת ועושה.
"אם יש פה דבר שעולה כחוט השני בעיניי הוא הסרבול והקושי לצלוח את הביורוקרטיה הישראלית. זו רעה חולה שמשתקת את המדינה. אחד הנושאים שדורשים שינוי הוא נושא המינויים - בינתיים אני בדעת מיעוט, אבל עמדתי היא ששר צריך להיות מסוגל להחליף שליש ממי שנמצא בסגל הבכיר שלו כל שנה ואם יש מישהו שלא עומד בסטנדרטים, הוא צריך להיות מסוגל להעביר אותם מתפקידו תוך שנה".
גלנט ציין שעד 2019 כבר תורגש בשטח הקלה של מצב שוק הדיור. "מהנתונים שלי, בשנת 2017 תסופק כמות כפולה של היתרים לעומת 2014 - ובשנת 2017 יחלו פי 2 התחלות בנייה לעומת 2015. בשנת 2019 נרגיש כבר פתרון".
באשר למחיר הדיור, אמר גלנט כי "אני רואה תוצאות בשטח - לא מוכרים דירות יוקרה בכלל. דירות אשר יקרות מ-4 מיליון שקל נמצאות בהאטה מאוד משמעותית וזה מחלחל לשוק, האזרחים לא מוכנים לשלם את המחירים שדורשים מהם. גם עלייה מזערית שהיתה במחירי הריבית באופן טבעי מייצרת אלטרנטיבה שמשפיעה גם על צד הביקושים, ומה שאני רואה זו התייצבות".
עוד אמר גלנט כי "למדינת ישראל יש שלושה אתגרים. האחד הוא ביטחון - ביטחון פנים וביטחון חוץ. אנחנו חיים בסביבה עוינת ובעלת השלכות כל התקציב. האתגר השני הוא הכלכלה - נושא שבו המצב שלנו טוב יותר משל אחרים, על אף שתמיד יש מה לשפר.
"האתגר השלישי הוא חוסנה של מדינת ישראל, שתלוי בצמצום הפערים. אחד מהם הוא הפער הכלכלי, והוא תלוי בקטר וקרונות. הפערים הכלכליים הם בסיס לפערים תרבותיים ופערים אתנו-חברתיים. שנאת האחר בישראל היא דבר הרסני".
בדבר שאלת הבחירות, אמר גלנט: "ראש הממשלה ושר האוצר מטפלים גם בתחומים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים ואני קורא להם לאחד מאמצים, להסתכל קדימה ולשלב ידיים על מנת להוביל את מדינת ישראל עוד צעד אחד קדימה בשנה, שנתיים, שלוש הקרובות, כדי שהבחירות יתקיימו במועדן ב-2019 ולא לפני זה. יש צורך ציבורי מאוד עמוק וזה עונה לשאלה אם אנחנו צריכים ללכת לבחירות - התשובה חד משמעית, לא, אין בזה צורך".
"מצבן של חברות הביצוע הולך ונשחק"
בכנס אמר נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק: "במסגרת מחיר למשתכן הגיעו הימים בהם רואים פרויקטים בעלי 30-50% דירות לשוק החופשי. לנו זה מצוין, ואם זה טוב לשני הצדדים, זה טוב לשוק".
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון: "למרות הגידול הניכר בשיווקים, אם היו בליבנו כל מיני ספקות, התחלות הבנייה וגמר הבנייה של 2016 - שנותרו פחות או יותר כפי שהיו בשנים הקודמות - הוכיחו אחרת".
חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ: "הפער בין התחלות הבנייה לגמר הבנייה נובע ממצוקה של חברות הביצוע. אני לא רוצה להיות אחראי על הדכדוך, כמו שאומרים, אבל ראינו שמצבן של חברות הביצוע הולך ונשחק. חברות כמו א. דורי נשחקות ומצבן של חברות ביצוע אחרות שברירי עוד הרבה יותר.
"יש מחלה אחת שצריך לטפל בה והיא מחלה שמשפיעה על חברות הביצוע - מדד תשומות הבנייה. חברות הביצוע מתקשרות בהיקפים אדירים ובהיקף מצטבר במשק מעל 100 מיליארד שקל בשנה, ומדובר בהתקשרויות ארוכות טווח. מדד תשומות הבנייה שוחק אותן. זה מדד ארכאי והמבנה שלו איננו נכון".
עמיר שאלתיאל, יו"ר אלדר: "יש מישמש בין הרשויות המקומיות לבין הממשלה. הכל עובד בשיטת בוב ספוג - מי שלוחץ יותר מקבל יותר. אני לא מבין למה בהונגריה לוקח 3 חודשים לקבל היתר בנייה ובישראל בין שנה לשנתיים. כדי להגדיל היצע, צריך להבין שיש בעיית ביורוקרטיה ברשויות המקומיות וצריך להכריז מלחמה כוללת בביורוקרטיה. זה אומר להגדיר לוחות זמנים שרשות מקומית שלא תעמוד בהם תקבל קנס ומי שתעמוד תקבל פרס".
"ברשויות יש רצון טוב אבל אין כוח"
שאולי לוטן, מנכ"ל לוינשטיין: "קיים רצון ממשלתי לעזור - אבל דברים לא זזים. מבחינת הרשויות יש רצון אבל אין כוח. הצעתי בזמנו לגלנט לגייס מהנדסים ואדריכלים מבוגרים שיעבדו פארט טיים ג'וב ויעזרו לעיריות (בתהליכי התכנון), שלא עומדות בעומס".
עופר שגיב מנכ"ל ובעלים של חברת מיטל, שרכשה מהמדינה קרקע במחיר למשתכן ברחובות, ושילמה על הקרקע 700 אלף שקל ליחידת דיור - מחיר כפול לעומת קבלנים שקנו קרקעות באותו אזור לפני שנתיים-שלוש, אמר: "כמו שאנחנו התנפלנו על המכרז התנפלו עליו לא מעט קבלנים והשיקול היה שלא ייצאו בעתיד הקרוב עוד מכרזים וזה היה הסיכוי היחיד שלנו לזכות. כל מכרז שייצא, שלא במחיר למשתכן, יגרום לעלייה במחירים".
ניר ינושבסקי, סמנכ"ל ינושבסקי א. הנדסה ובניין: "אני לא רואה אף אחד שמסתובב עם הטלפון הכי זול, או עם הבגדים הכי זולים. כשזה מגיע לדירות פתאום כולם רוצים הכי זול. פס ייצור לפרויקטים זולים ואיכות נמוכה. שיטת המכרז הזול גורמת לזה שאני צריך את התוספת של ה-50 שקלים להעמיס על קבלן המיזוג".
אורי דורי, לשעבר הבעלים של חברת א. דורי, והיום ראש מכון התקנים: "מטרופולין תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע יתפתחו רק אם יהיו תשתיות מפותחות. המוסדיים של מדינת ישראל, כל פרוייקטי ה-BOT, במקום לקנות בתים בניו יורק, שישקיעו בפרויקטים לתשתיות במדינת ישראל".