ראש מטה הסייבר ל-ynet: "זה איום ללא גבולות שמכסה את כל שטח ישראל"
העולם ניצב בפני משחק מלחמה חדש, שבו טנקים ומטוסים הם רק תפאורה לנזק שמחוללת מקלדת. בראיון ראשון עם ראש מטה הסייבר החדש שבאגף התקשוב של צה"ל, תא"ל ירון רוזן, הוא מחדד את עוצמת התחום ("כמו ירי תלול מסלול"), מספר על הצעדים של חיזבאללה ואיראן ומסביר: "הכול פה 'מסויבר'. אם הבית שלך עשוי זכוכית, כדאי שלא יזרקו עליך אבנים"
"הסייבר הוא איום ללא גבולות, ללא חוקים וללא אמנות – הוא מכסה את כל שטח מדינת ישראל. כמו ירי תלול מסלול". באחד המבנים הוותיקים והצדדיים בבסיס הקריה בתל אביב, שידע אינספור שינויים ושיפוצים, מוקם בימים האלה המטה שיגן על ישראל וצה"ל מפני האיום השקט והקטלני ביותר, שגדל מיום ליום ותופח לממדים ענקיים וחסרי מעצורים או כללים.
כחלק מהקמת המערך, אנו פוגשים את מי שעומד לראשונה בראשו: ראש מטה הסייבר החדש של צה"ל, תת-אלוף ירון רוזן, טייס מסוקי אפאצ'י. הוא לא גדל בעולמות התקשוב והסייבר, ובתום קריירה מוצלחת של לוחם אווירי האמון על נושא השילוביות, מוצא עצמו תא"ל רוזן בראש הגוף הצה"לי שצומח וגדל ומכיל מאות מגנים בסייבר שכל תפקידם, סביב השעון, הוא לסכל ולמנוע התקפות שישתקו את מערכות כיפת ברזל, ישבשו את מערכות המחשב שבטנקים או במטוסי הקרב, או יחדרו עמוק לסודות השלטון וצמרת הצבא כדי לגנוב מידע רגיש שעלול לסבך את ישראל מדינית, ביטחונית או כלכלית.
מכיוון שמדובר בעולם מעורפל שצפוי להישאר מאחורי מסכי האיפול, תא"ל רוזן מגיע לראיון מוכן מראש; עם כריזמה יוצאת דופן, כאילו שימש כלוחם מקלדת מאז רגע גיוסו, הוא נעזר במטאפורות שחושפות טפח ממשחק המלחמה החדש שבו צה"ל נמצא – זה שגרם לרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, להחליט על הקמת המערך, בצורה איטית ומדודה, תוך המשך ההפרדה מהסייבר ההתקפי שיישאר באגף המודיעין.
"ישראל חייבת להיערך לממד הזה מבחינה אסטרטגית, כדי להעמיק את המיצוי שלו, זה לא משהו שיחכה לנו, זו התרחשות עולמית שמשנה את האנושות", אומר תא"ל רוזן, "התזוזות בעולם הזה הן אקספוננציאליות, באופן שמחר בבוקר אתה לא מבין מה יקרה, אם בודק אבטחת מידע חדש באיזשהו מקום התחיל לעבוד, שינה משהו, וכל המבצע שלך הלך או השתנה".
"ממד הסייבר מתעלם מהסדר העולמי", הוסיף ראש מטה הסייבר של צה"ל. "זה לא המעגל הראשון או המעגל השלישי (סוריה, לבנון או איראן - י"ז). אין פה גבולות. אין חוקים. ישראל במשחק הגלובלי החדש, ורק עכשיו מדינות לאום מתחילות להבין כמה עוצמה מדינית וצבאית הסייבר נותן להם".
"צריך להיזהר, הכול בישראל 'מסויבר'"
תא"ל רוזן נזהר, אך בין השורות ניתן להבין מדבריו כמה מהלכים כלל-עולמיים, שמשנים את המציאות של מיליארדים, שנוצרו או שהושפעו בסייבר – מהטענות לחדירות למחשבי המפלגה הדמוקרטית על-ידי האקרים רוסים בתקופת הבחירות לנשיאות ארצות-הברית ועד לשאיבת מידע רגיש ושתילתו ברשת כפרסום אמת או כ"פייק ניוז" כדי להשפיע דרמטית על מהלכים גיאו-פוליטיים.
"זו לוחמת תודעה. מה הבעיה לחדור עכשיו לתיבת המייל שלך, לקחת משם מידע רגיש שאתה לא רוצה שיתפרסם, ובכך להפעיל עלייך לחץ שתעשה דבר מסוים?", תוהה רוזן, "מה תעשה אם דאעש משתמש בשרת ישראלי, אזרחי, מבין הרבה שרתים שיש בארץ, כדי לעשות פיגוע? אלה דברים שמטריפים היום את מדינות הלאום".
- אז למה לא לגבש אמנה בינלאומית, כמו זו שקיימת נגד שימוש בנשק כימי למשל?
"כל העולם הזה חי בכלל בממד האזרחי ולא הצבאי. תראה כמה זמן לקחת למדינות לחתום על אמנת קיוטו, שמתעסקת בכלל בהתחממות הגלובלית. מדינות הסייבר הן לא רק המעצמות – הן קודם כל חברות ענק כמו גוגל, פייסבוק וקספרסקי. אנחנו רוצים לדחות מלחמות, והסייבר עוזר לנו בנושא הזה, בפעולות רבות". רוזן נמנע מלפרט בנושא, אך מודה שפעולות הגנת הסייבר הן גם אקטיביות.
רוזן מבהיר שהאיום הזה יפגוש אותנו ביתר שאת גם במלחמה הבאה מול תרחיש הייחוס העיקרי של ישראל – הזרוע הקרובה של איראן, חיזבאללה. "הגנה בסייבר היא לא לאבטח קניון. יש רצף של פעילות מבצעית בסייבר, יש פעולות משולבות יחד עם הממד הקינטי (פעולות פיזיות של חיל האוויר, חיל הים וכו', י"ז). יחד עם זאת, צריך להיזהר, כי מדינת ישראל היא מעצמה טכנולוגית, הכול פה 'מסויבר'. אם היו מודדים את ישראל לפי השטח הסייברי שלה, היא הייתה אחת הגדולות בעולם. כך שאם הבית שלך עשוי מזכוכית, כדאי שלא יזרקו עליך אבנים".
האם השתקת רמזורים זו הכרזת מלחמה?
כאב הראש של מערך הסייבר מתחיל בהנחת היסוד שכל מערכות הלחימה בצבא ממוחשבות: מהטרמינל בכניסה לבסיסים הרגישים שממיין את הנכנסים, דרך המחשב שדרכו משוגר טיל החץ, מטוס החמקן החדש ועד לתותחים המתנייעים, טנקי המרכבה, ומערכות השליטה והבקרה שדרכן מנהל המטכ"ל את המלחמה.
"את הארכיטקטורה של המערכות המבצעיות בצבא בנינו מראש באופן שהן לא נחשפות, כי אתה מקטין את שטח הפנים של הצבא מול האויב, שלא מזהה בכלל את הפרימטר, רצועת הגבול הווירטואלית, שאתה פועל על סיפה. יחד עם זאת, מי שיש לו עוצמות, עלול לחדור גם למערכות מבצעיות".
- אז למה במלחמה הבאה לא לתקוף באמצעות הסייבר? לשתק את לבנון מבלי להפציץ גשרים או שכונות.
"יכולות הסייבר מחזקות את היכולות הקינטיות, אבל גם אם, נגיד, תשתק עכשיו את מערכת הרמזורים בפעולת סייבר, זו הפרת ריבונות? כזו שמצדיקה הכרזת מלחמה? מי יכריז מלחמה על מי? האם השגריר ייקרא לנזיפה? אין חוקים בעולם הזה. זה לא מופרך לטעון שבדיונים על פעולות התקפיות עולה השאלה – כיצד נתקוף את היעד? במטוס או בסייבר?".
תא"ל רוזן, עם מדי חיל האוויר וכנפי הטייס, ממשיך לקחת חלק בטייסת האפאצ'י שלו, ושומר על כשירות מעת לעת. מגיחה לגיחה, תוך שהוא מביט על גבולות המדינה, הוא כבר יודע עד כמה מורכבת ההגנה על גבולות הסייבר של ישראל. "גם חיזבאללה משקיעים המון בסייבר, כי למעשה חיזבאללה זו איראן, והיא לא עוצרת. ההנחה שלנו היא שמה שיש לאיראן בעולם הסייבר יש גם לחיזבאללה".
- יכול להיות שבמלחמה הבאה תצליח להדוף התקפת סייבר גדולה על ישראל, אך לא תצליח לדעת מי היה התוקף?
"זה ייתכן מאוד, וייתכן גם שאדע מי התוקף, אבל אולי לא יהיו לי מספיק ראיות לכך שהוא תקף, וגם אם יהיו לי, ייתכן שהוא לא יידע זאת. הסייבר הוא כמו איום הירי תלול-מסלול – מכסה כל שטח במדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
