כך תרוויחו מההשתלטות הסינית על תעשיית השבבים
לאחר שכבשה את היעדים הראשוניים, סין עטה על מטרות חדשות בדרכה לכיבוש כלכלת העולם, ואחת מהן היא תעשיית השבבים המוליכים למחצה. כאומת סטארט-אפ, ישראל ידועה כמקור לרעיונות פורצי דרך. במידה וגם אתם רוצים להיות חלק מההיצע לביקוש הבלתי נדלה, כדאי שתכינו את חליפות הערב, כוסות הקוקטייל ומתווך עם קשרים - כך יוצרים סיפור הצלחה
במסגרת תוכנית החומש שלה, סין פועלת ונעה קדימה בדרכה. עם הצבת יעדים והגדרת נתיבי פעילות, האימפריה הקומוניסטית עומדת פעם אחר פעם במטרות שקבעה לעצמה.
כתבות נוספות מאת טל רשף
היום, לאחר שכבר הפכה להיות פס הייצור של העולם, היא מציבה יעדים חדשים. לפי ניסיון העבר, אפשר להסיק כי המעצמה הזאת, עם רזרבות מטבע חוץ בגובה של יותר מ-3 טריליון דולר, תוכל לממן את אותן כוונות חדשות. לכן כדאי להיות במקום בו זה יקרה ולהציע פתרונות וטכנולוגיות.
נכון לימים אלו, אחד היעדים החמים הוא תעשיית השבבים המוליכים למחצה. הרי סין עוברת בהדרגה לייצור עתיר טכנולוגיה - תחום שעושה שימוש נרחב בשבבים - הליבה של כל מחשב, נייד או נייח, שרת, טאבלט, סמארטפון ועוד.
על מנת להבין זאת, נציין שמנתונים שפורסמו על ידי משרד הסחר הסיני עולה כי המדינה מייבאת שבבים בסכום העולה על יבוא הנפט, וזה בזמן שהיא יבואנית הנפט הגדולה בעולם. דו"ח של חברת מקנזי מעלה כי היא אחראית לכ-45% מתצרוכת השבבים בעולם.
סין גם מייצאת בתחום זה אבל בהיקף קטן בהרבה, "פס הייצור של העולם" ייצא במחצית הראשונה של שנת 2015 שבבים מוליכים למחצה בכ-29 מילייארד דולר, אך ייבא ב-104 מיליארד. היחס התהומי בין השניים מעלה קושי שנובע מזליגת המט"ח, כמו גם מעלה סיכון שבמקרה של עימות גלובלי יוטל עליה אמברגו בתחום, שיוריד אותה על הברכיים.
משמעות כלכלית וגיאו-פוליטית גם יחד
בשנת 2013 התריעה סוכנות הידיעות בסין כי המדינה מצליחה לייצר רק 10% מהצרכים שלה בתחום השבבים. מאז, אמנם עלתה יכולת הייצור של המדינה, אך הבעיה לא נפתרה, בין השאר, משום שגם הצרכים המשיכו לטפס. סין ניסתה לפתור את הבעיה בדרכים רבות, ביניהן, לרכוש חברות מערביות, אך נתקלה בהתנגדות - המערב לא מעוניין לתת לה את השליטה בטכנולוגיה, גם לא תמורת סכומי עתק.
אחת ההתנגדויות של המערב באה בשלהי כהונתו של הנשיא אובמה, כאשר זה האחרון הוציא צו שביטל רכישת חלקים מיצרן המוליכים למחצה Aixtron בידי הקרן הסינית Fujian Grand Chip Investment Fund. הנימוק העיקרי היה כי בכך תשיג הקרן הסינית שליטה בטכנולוגיית הייצור של גליום ניטריד - חומר חיוני בתעשיית נשק מתקדמת, ושוב עולה כי לטכנולוגיה יש משמעות כלכלית וגיאו-פוליטית גם יחד, וסין לא רוצה להיות תלויה שוב בהחלטות של נשיא אמריקאי.
עקב כך, הנחיית הממשל הסיני הינה לקדם ולפתח את תעשיית המוליכים למחצה במדינה עצמה, ולחתור לעבר הרחבת החדשנות הטכנולוגית בתוך התחום עתיר התחרות ומהיר ההתקדמות. הרי אם טייוואן ויפן הצליחו להפוך ליצרניות מוביליות לטכנולוגיית יצור השבבים, מדוע לא סין?
בזכות אותה הנחיה, חברות סיניות פושטות על העולם בחיפוש אחר טכנולוגיות בתחום, ובין השאר מגיעות גם לישראל על מנת לאתר את הפתרונות הנכונים לצרכים שלהן. גורמים המצויים בתחום ומכירים את המשלחות והסקאוטים, מעידים שלסינים לא קל פה. נכון שישראל היא מקור בלתי נדלה לרעיונות פורצי דרך, אך השוק המקומי בתחום רחוק מלהיות מוסדר ומאורגן, ולמשקיף מן הצד קשה לאתר את המחט בתוך ערימת השחת של אומת הסטארט-אפ.
קושי זה, לצד פערי התרבות והשפה בין שני העמים השונים האלו, מעלים צורך במתווכים שיעשו עבורן את הקשר הנכון. עד כה ראינו זאת בדמותן של חברות ישראליות, אבל לאט לאט מופיעות גם הסוכנויות הסיניות. קחו למשל את Vadi ventures.
החברה הוקמה עם רגל אחת בשנגחאי ואחת בתל אביב. בראשה עומד אדם בשם יו ליו, שעובד מול ועם ישראל מאז שנת 2011. הוא החל כאיש משרד החוץ הסיני ובמהלך הקריירה ביקר בישראל 10 פעמים. מאוחר יותר, למד יו באוניברסיטת תל אביב לתואר שני במנהל עסקים, והיום הוא פועל על מנת לקדם עסקים סיניים בישראל בעזרת הנסיון שצבר כאן.
במשרד שלו שבלב תל אביב, אני תוהה כיצד הוא רואה את הניסיון שלו מסייע לחברות וקרנות סיניות בישראל?
"אני מאמין שהחיבור בין הצדדים הוא חיוני. כעת, הוא נמצא רק בשלב הראשון בהבאת השקעות סיניות לישראל והבאת חברות טכנולוגיה ישראליות לחדור לשוק הסיני. החלק היותר משמעותי הוא בליווי הצדדים אל תוך המשא ומתן".
כיצד Vadi ventures יכולה לסייע בכך?
"בכל תהליך החיבור יש חשיבות לכך שהחברה רשומה בישראל והיא מעסיקה סינים וישראלים כאחד, כך שיש לה את היכולת להבין אנשים משני צידי המשא ומתן. זה חיוני בבניית האמון מול הצד השני. מדובר בשני עמים חכמים, שבכל אחד מהם יש לאחר תדמית של מתוחכם בלתי ניתן לשיתוף פעולה.
"יש צורך להכיר את האנשים הנחוצים משני הצדדים. לדעת כיצד לאתר את חברות הטכנולוגיה הזקוקות להשקעה ולכניסה לשוק הסיני, ומד שני לאתר ולהביא את המשקיע הסיני שיש לו עניין בטכנולוגיה - ולחבר בין השניים".
איזון נכון בין ההיצע לביקוש
ב-19-20 ביוני 2017 יתקיים הכנס השנתי של פורום השקעות ההיי-טק סין-ישראל בתל אביב. מארגני האירוע מבטיחים כי למעלה ממחצית המשתתפים יהיו סינים, על מנת ליצור איזון נכון בין ההיצע והביקוש. איך זה עובד? קחו בתור דוגמה את המקרה של חברת Newsight imaging, חברת סטארט-אפ ישראלית המפתחת חיישני מצלמה מתקדמים.
ביוני 2016 מנהלי החברה השתתפו בפורום השקעות בהיי-טק סין-ישראל שהופעל בידי Vadi ventures. החיבור עם המשקיע הסיני נוצר במהלך הקוקטייל של קבלת הפנים, בחיבורו של יו ליו. בעקבות כך החל שיח שנמשך הלאה אל מחוץ לאירוע, ובסופו התבצעה השקעה ראשונית של 0.5 מיליון דולר והחל תהליך ליווי בידי הסוכנות לעבר השקעות המשך.
היום משמש יו כחבר צוות הייעוץ של החברה, ופועל איתה על מנת להיכנס לשוק הסיני ולהקים שם משרד ומרכז פיתוח. בזכות השקעות נוספות מהמדען הראשי ומשקיעים פרטיים, Newsight imaging קיבלה הזמנה ראשונה מלקוח סיני, ויש לה רשימת לקוחות פוטנציאליים עבור המוצרים הקיימים והעתידיים שלה לשילוב בשלל טכנולוגיות בתחום.
הסיפור של Newsight imaging הוא סיפור שמנכ"לים רבים חולמים עליו. הוא מתחיל מאירוע עסקי, כוסות קוקטייל, חברה בעלת יכולות טכנולוגיות, ממשלה סינית שמגדירה את החברה כיעד אסטרטגי ודוחפת אליה משקיעים, בעלי כיסים עמוקים ומתווכים עם קשרים. כמו שאמר סיני חכם, גם המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד קטן אחד.
הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בסין , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.
לפנייה לכתב/ת 
