השת"פ מתהדק: אחרי עסקת הטילים - טייסים הודים יתאמנו בישראל
בסתיו הקרוב יצטרף חיל האוויר ההודי לתרגיל קרבי משותף, שאליו יגיעו גם חילות האוויר של ארה"ב, גרמניה, איטליה, יוון, פולין וצרפת. התעשייה האווירית חתמה על עסקאות בהיקף חסר תקדים של כ-2 מיליארד דולר בהודו
שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל להודו ממשיך להתחזק, ולצד העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל שבמסגרתה יימכרו להודו טילי "ברק" ב-1.6 מיליארד דולר, בחודש נובמבר הקרוב יתאמנו טייסים של חיל האוויר ההודי יחד עם טייסי חיל האוויר הישראלי. התרגיל הקרבי המשותף יתקיים במסגרת "דגל כחול" – סדנת הדגל של מערך הקרב של חיל האוויר הישראלי שנערך מדי שנה בבסיס עובדה שבנגב מאז שנת 2003.
השנה צפוי התרגיל השנתי להיות הגדול מסוגו אי פעם ולכלול טייסים משמונה מדינות בהן ארצות הברית, גרמניה, איטליה, יוון, פולין, צרפת והודו. בנוסף ישלחו 40 מדינות נוספות משקיפים לצפות בתרגיל שבו מדמים קרבות אוויר-אוויר בין מטוסים. במסגרת התרגיל מתחלקים צוותי האוויר לשתי טייסות: "כחול" – שמייצג את הכוחות בעבודה משותפת, ו"אדום" – המייצג מדינת אויב. הטייסים נלחמים זה בזה בקרבות אוויר, ומתרגלים תקיפות מטרות קרקע באזורים מוכי טיל קרקע-אוויר (אזור מוגן-טילים).
"כולם רוצים לשתף פעולה עם חיל האוויר שלנו. זו זכות", אמר אל"מ ריצ'רד הכט, קצין הקשרים הבינלאומיים של חיל האוויר. "אנשים רואים שיש הרבה מה ללמוד מישראל. אנו מספקים סוג של מעבדת קרב שבה יכולים כוחות לבחון מגוון כישורים הדרושים להתמודדות עם אתגרי הקרב המתגברים".
צה"ל, שבכל שנה משתתף בתרגיל "הדגל האדום" האמריקני, קלט השנה לשורותיו את מטוסי F-35 החדישים, שאמורים להציב אותו בשורה הראשונה של חילות האוויר בעולם כולו. המטוס ייכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה, ובינתיים הביע חיל האוויר התפעלות מיכולותיו.
התקשורת ההודית דיווחה על האימון הקרבי המשותף של חילות האוויר של ישראל והודו כהוכחה לכך שהקשרים הביטחוניים בין המדינות הולכים ומתהדקים, בין היתר כפועל יוצא מביקורו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין במדינה האסייתית בנובמבר האחרון. בביקור הזה, שאליו התלוותה משלחת ביטחונית גדולה – הצליח ריבלין לפתוח כמה דלתות ומאז נחתמו כמה עסקאות ביטחוניות בין המדינות שהיו מעוכבות עד כה מסיבות שונות.
עסקת הענק עם השוק הביטחוני הגדול בעולם
הרומן המדיני-ביטחוני בין ישראל לבין הודו עלה מדרגה משמעותית עם הודעת התעשייה האווירית על עסקאות ביטחוניות בהיקף עצום של כ-2 מיליארד דולר עם המדינה האסייתית. בעסקת הענק, הנחשבת לגדולה ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות הישראליות, תספק החברה לצבא היבשה ההודי מערכות הגנה אווירית מסוג MRSAM ממשפחת ברק 8, בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר. יש לציין כי הודו עומדת מאחורי הרכישות הגדולות ביותר של ציוד צבאי מישראל, לרבות מערכות נשק, טילים, מלטים ועוד.
במסגרת ההסכם שפרטיו פורסמו מוקדם יותר היום, יסופקו להודו כל מרכיבי מערכת ברק 8 – משגרים, טילים, אמצעי תקשורת, מערכות שליטה ובקרה ומערכת מכ"ם. בנוסף לכך, תספק התעשייה האווירית לחיל הים של הודו מערכת הגנה אווירית מסוג LRSAM, הגרסה הימית של "ברק 8", לנושאת המטוסים הראשונה של הודו (IAC).
החתימה הזו באה בהמשך ובעקבות ביקורו הממלכתי של ריבלין בהודו בחודש נובמבר האחרון, שכאמור, חלק מרכזי בו היה קידום עסקאות ביטחוניות גדולות בין המדינות. לנשיא ריבלין התלוותה משלחת גדולה של אנשי עסקים ובהם ראשי התעשיות הביטחוניות של ישראל: מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס, מנכל "רפאל" יואב הר אבן, הבעלים של קבוצת SK סמי קצב, סמנכ"ל "אלביט" אבי מזרחי, מנכ"ל "ארונאוטיקס" עמוס מתן וראש סיב"ט (האגף לייצוא בטחוני במשרד הביטחון) מישל בן ברוך.
"זהו אירועי שיא בתולדות התעשייה האווירית", אמר יוסי וייס לאחר החתימה. "הודו רכשה מאיתנו את ברק 8 הימי כבר ב-2006, היא שותפה לפיתוח ולייצור המערכת. גם חלק גדול מרכיבי העסקה הזו ייוצרו בהודו, בידי קבלנים מקומיים. העסקה מעלה את מכירות ברק 8 במצטבר ל-5 מיליארד דולר, ואנחנו במאמץ שיווקי מול לקוחות נוספים, אנחנו עוד לא מיצינו את פוטנציאל המכירות שלה המערכת".
הודו היא השוק הביטחוני הגדול בעולם, עם תחרות קשה בין ישראל לארה"ב, צרפת ורוסיה. ההודים מעריכים רבות את הקשר עם מערכת הביטחון הישראלית והתעשייה הביטחונית, וחלק מהעניין שלהם הוא בפיתוחים משותפים – העברת ידע ישראלי וייצור להודו וקידום שיתופי פעולה עם חברות הודיות מובילות. מלבד ברק 8, מזל"טים, מכ"מים ומערכות תצפית, רכשה הודו ב-2004 מהתעשייה האווירית שלושה מטוסי פלקון לביון והתראה מוקדמת בשווי של 1.1 מיליארד דולר, כ-1.3 מיליארד במחירים של היום.
המטרה: להרחיב את שיתוף הפעולה
על הפרק עומדות עסקאות ביטחוניות נוספות, כגון עסקה של יותר מ-800 מיליון דולר לאספקת טילים לצבא היבשה של הודו. בנוסף ההודים פרסמו שרכשו פודי צילום ניווט ותקיפה של רפאל בהיקף של 300 מליון ומטוסי התראה של התעשייה האווירית בהיקף של כמיליארד דולר. בעבר פורסם שההודים מתעניינים ברכישת מערכות כיפת ברזל מישראל.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, צפוי להגיע לביקור היסטורי בישראל בהמשך השנה, אך טרם נקבע מועד מדויק. יהיה זה ביקורו הראשון אי פעם של ראש ממשלה הודי בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך בשיחת טלפון את מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס בעקבות עסקת הענק, וציין כי "זה עוד ביטוי לקשרים ההולכים ומתרחבים של ישראל ושל הודו". נתניהו מתכוון להמשיך ולהרחיבם בתחומי המים, חקלאות, אנרגיה ועוד, בביקורו של ראש ממשלת הודו מודי בעוד כמה חודשים בישראל.
גם נשיא המדינה ריבלין שוחח עם מנכ"ל התעשייה האווירית ובירך אותו על חתימת ההסכם: "אנא ברך בשמי את כל החברים אשר עמלו על ההישג המשמעותי הזה. עברתם דרך ארוכה בכדי להגיע אליו וזה באמת יוצא מן הכלל". המנכ"ל הודה לנשיא על תמיכתו ועל הליווי שהעניק לנציגי התעשיות הביטחוניות שהצטרפו אל משלחת הנשיא בביקורו בהודו לפני כארבעה חודשים: "זה באמת הישג יוצא מן הכלל. מתנה יפה לחג עבור התעשיה האווירית ועבור מדינת ישראל".
במסגרת חיזוק היחסים המדיניים בין ישראל להודו, אישר שר הפנים אריה דרעי את המתווה להסכם האשרות בין ישראל להודו. במסגרת ההסכם המשופר, אזרחים ישראליים אשר ירצו לנסוע להודו למטרות של תיירות ועסקים, יקבלו אשרה עם כניסה רב פעמית להודו אשר תהיה בתוקף של חמש שנים. ההסכם מעניק תנאים זהים עבור אזרחים הודיים אשר ירצו לבקר בישראל. "האשרה תאפשר לישראלים להתפתח ולפתח את עסקיהם בהודו וכן פיתוח עסקים של אזרחים הודים בישראל", אמר דרעי.
לפנייה לכתב/ת 
