הספד האחיות על החייל שנרצח: "המנגינה שלך לא תפסיק"
סמל אלחי טהרלב ז"ל שנרצח בפיגוע בצומת עפרה הותיר זוג הורים ושישה אחים. יחד עמדו מחובקים וספדו לו בדמעות. האחות רננה: "תודה לך אלחיק שלימדת אותנו מה זו אהבת אדם". האחות רעיה: "חיצו' אחי, תודה על זכות להיות אחותך". קרובים וחברים שרו על קברו פסוקים ממגילת איכה
כשהם מחובקים וממררים בבכי, נפרדו לעולמים ששת האחים מסמל אלחי טהרלב ז"ל מהיישוב טלמון שנרצח בפיגוע דריסה בצומת עפרה. הוא הובא למנוחות הערב (יום ה') בנוכחות אלפים בהר הרצל בירושלים. "בחרת תמיד לראות את הטוב בכל אחד. כל אחד שבאת איתו במגע המשכת איתו עמוק בלב. תהיה חסר לנו כל כך", ספדה האחות רננה (23) כשלצדה האחים אליה (8), תכלת (13), מתניה (16), רעיה (25) ואיתם (26). בסיום ההלוויה התאספו קרובי משפחה וחברים יחד עם חברים מהגדוד של אלחי ושרו "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'" מתוך מגילת איכה.
"אלחי, איך נפרדים ממישהו שלא רוצים להיפרד ממנו? איך מבטאים במילים רגשות ותחושות שהלב מרגיש?", ספדה רננה, "מלאך מהשמיים היית. מלאך בדמות אדם. טוב לב. אף פעם לא כעסת. כל פעם שהגעת הביתה היית משקיע בכולנו, במיוחד באליק שאתה כל כך אוהב. תמיד הסתכלת על מי שסביבך, בחרת תמיד לראות את הטוב בכל אחד. כל אחד שבאת איתו במגע המשכת איתו עמוק בלב. תהיה חסר לנו כל כך".
היא נזכרה בימים של צחוק ושמחה משפחתית: "הניגונים בשולחן השבת שתמיד הובלת ותיקנת את הזיופים של כולנו. הצחוק הכובש שלך, הסלסולים שהצטרפו להם ביחד עם גולני, והעיניים שלך שמבינות הכול גם בלי מילים. תודה לך אלחיק שלימדת אותנו מה זו אהבת אדם, באמת, באמת אהבה אמיתית מכל הלב, בפשטות, שמחה אמיתית, בחיוך ענק ולב עצום, קיבלת והכלת כל אחד. האמת שלך נכחה בכולנו, החיות שלך, נתת לחיים להיכנס לתוכך, ואתה צבעת את החיים בצבע המיוחד הזה שלך, נתת לרוח ולנשמה להוביל אותך. לנשמה שלך נתת מקום כל כך מרכזי בחיים, המנגינה שלך מנגנת בנו כל הזמן ולא תפסיק. אוהבת אותך וכל כך מתגעגעת".
"הייתה לך נשמה גדולה"
האחות רעיה ספדה: "איזה מוזר, כאילו עוד רגע תתבונן, תסתכל, תצטרף אלינו האחים לפה, תעמוד איתנו כאן, במקום שהוא כל כך שלך, שאתה כל כך שייך אליו, כל כך שייך אלינו. מה אפשר להגיד כפרידה לאח שהוא כל כך ממשיך איתנו? באופן הכי עמוק של הדבר בכל אחד מאיתנו. אני רוצה לספר לך שוב שהנוכחות שלך תמיד הורגשה, וכשאתה בבית אתה תמיד משמח כי הנוכחות שלך הייתה עם רוגע ופשטות, אם זה אומר שלפעמים בבוקר נשב ביחד לארוחת בוקר או נשתה קפה".
"היית מביא משהו נעים, איזון, עוצמות רגועות, וביחד עם החיוך היו עיניים מאירות, חיוך שרואה ומאיר. במוצאי שבת ארוכים היית יושב ומלמד את עצמך לנגן על חליל צד, כינור, פסנתר על כל כלי קיים. בהתחלה זה היה מעצבן, אחר כך נהנו והתלהבנו. אהבת לטייל. היו פעמים שהלכת ישר מהצבא או אם הגעת מאוחר אז בשישי אחר הצהריים, שנייה לפני שבת, עם החבר'ה מטלמון או חברים אחרים, למעיין, לגבעה אחרת יפה ושווה באזור. צחקת עליי כמה פעמים שאני לא באמת סביבתית אם אני לא מכירה את כל המקומות השווים האלה שנמצאים ממש ליד הבית שלנו.
"היית גבר גבר וגם לעשות 'צחוקים' ידעת. לקחת דברים בקלילות ולהבין את המורכבות. היית בוחר מגיל קטן להתלבש כמו שנכון עבורך, בין אם היה לך שיער ארוך מאוד, פאות מסולסלות, קסקטים, וסט של סבא, כיפת תקוע אחת ויחידה, או גרטל להפריד בין חלקי הגוף כשהיית מתפלל. היית פרטנר לבירה ופיצוחים בסוף ארוחת שבת, משחק עם אליה כדורגל בשבת בצהריים ומספיק לטייל אחר כך עם החברים. עושה את כל מטלות הבית בזמן, כמו שצריך, עם שמחת חיים. הייתה לך נשמה גדולה, נעימה, עם המון פשטות.
"חוץ מהאישיות המיוחדת שלך והכלים המיוחדים שהיא זכתה להם בעולם, הנעימות והחן, החיוך והנשמה הגדולה, הייתה לך התבוננות פשוטה ומיוחדת על החיים. ראית דברים כמו שהם והבנת את המורכבות שלהם. ידעת להגיד מילים ומשפטים, בין אם כביקורת ובין אם כהערות בצורה טובה, גם אם ישירים. שינית הרבה דברים בבית, בין אם בי, אורח החיים שלי השתנה, ועוד כמה משפטים מאוד מדויקים שאמרת לי מהצד. דברים שאבא ואמא במשך שנים ניסו לחנך ואתה במשפט תמצתת ושינית הכול. ידעת לחיות את החיים כמו שהם, ליהנות מהדבר עצמו".
האחות רעיה סיפרה שהיום שלחו לה הודעה ששלח לפני שנתיים וחצי, ובה תובנות על החיים - ואלו הדברים שכתב אז: "חשבתי שקיימת מדרגה מחשבתית שאני שואף להגיע אליה וכל המגיע אליה מבין את מקומו בעולם ואת מקומם של הדברים סביבו. ורק אז אגיע לעבודת ה' השלמה, רק אז אני אבין מה קורה פה בכלל. ואז הבנתי, הבנתי שעליי לחיות, פשוט לחיות את החיים, אף פעם לא להגיע להבנה שלמה, כי אף אדם לא הגיע למדרגה הזו. כמו שהרב קוק היטיב לבטא זאת ב'חדריו': קיים בכל אחד צימאון פנימי שאין ביכולתנו להרוות, חשיפת הצימאון היא החיים".
"חיצו' אחי", סיכמה, "תודה לך, על זכות להיות אחותך, על 21 שנים האלו שקיבלנו מהאור, מהחן של האישיות שלך, שידעת לחיות את החיים באמת ולהקרין סביבך. ידענו לברך ולהודות, להתפעל מהנשמה הגדולה גם ביום יום עצמו, בחייך, להעריך ולאהוב".
האב: "כבר בברית הרגשתי שתיעקד"
הרב אוהד טהרלב, אביו של החייל שנרצח, ספד בדמעות: "אלחי שלנו, אני זוכר את הברית שלך - לא הסכמת להיעקד. ניחנת בכל הכוח והוא היה חייב לתפוס אותך חזק. כבר אז הרגשתי עמוק בלב שתיעקד", הוסיף האב. "היית בן יקר, צמא לאלוהים ולכל מה שיש בו חיים. לניגונים לשירים. לצייר על כל דבר בחומר וברוח. הייתה לך נשמה של אמן. היה לך חיוך שהמיס את הלבבות. החן הקסום שלך לא השאיר אף אחד ללא חיוך. אנחנו מסרבים להאמין, נפרדים ולא נפרדים. היית מלאך ונלקחת כמלאך".
לאחר מכן נשאה אמו של אלחי, אביטל, הספד מרגש: "אהוב שלנו, לפני 21 שנה פחות חודש קיבלנו פיקדון - קסם של ילד עם נשמה אמיתית, ועכשיו אנחנו נדרשים להחזיר את הפיקדון הזה. קשה לעכל את הבשורה, בלתי נתפס שאתה לא איתנו. במבט מאיר ובנוכחות שלך גרמת לעולם להיות מקום יותר מואר, שמח וטוב. אני מודה לקדוש ברוך הוא על הזכות והעונג להיות אמא שלך".
האם הוסיפה: "היית ילד של ניגון וריקוד, מלא עולמות של דמיון. ילד של כתיבה, יצירה ולימוד. מותך הוא אבידה ענקית - למשפחה, לחברים, ליישוב, לצבא, לעם ישראל ולעולם. הנשמה הטהורה שלך נגעה עמוק בכל מי שהכיר אותך. אני רוצה להודות לך על כל המתנות שהענקת לנו בהיותך, ומתפללת שנצליח להמשיך ולשמר את הרוח הייחודית שלך, גם כשהגוף כבר לא איתנו. ילד שלי, השארת לנו אתגר גדול".
לפנייה לכתב/ת 
