שתף קטע נבחר

 

האנשים שמאחורי הטיל שנמכר להודו: "יש הערכה רבה אלינו"

אחרי חתימת העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בתולדות ישראל, מספרים בכירי פרויקט טילי ה"ברק 8" כי בינם לבין עמיתיהם ההודים נוצרו ממש קשרים חבריים: "יצרנים ממדינות אחרות לפעמים מסתכלים עליהם מלמעלה, לכן הם מעריכים את הפתיחות שלנו"

 

סדרת הניסויים של טילי "ברק 8" בהודו    (צילום: התעשייה האווירית)

סדרת הניסויים של טילי "ברק 8" בהודו    (צילום: התעשייה האווירית)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"לפני שעתיים יצאנו ממשרד ההגנה ההודי, בהתרגשות גדולה. חמש שנים של משא ומתן הסתיימו בהבעת אמון גדולה מצדם", סיפר בשיחה מניו-דלהי דרור בר, מנהל מפעל מערכות הגנה אווירית בתעשייה האווירית, אחרי חתימת עסקת הייצוא הגדולה ביותר אי פעם של התעשייה האווירית, למכירת טילי ה"ברק 8" להודים תמורת 1.6 מיליארד דולר.

ניסוי במערכת ההגנה האווירית MRSAM בספטמבר 2016 (צילום: התעשייה האווירית) (צילום: התעשייה האווירית)
ניסוי במערכת ההגנה האווירית MRSAM בספטמבר 2016(צילום: התעשייה האווירית)

 (צילום: התעשייה האווירית) (צילום: התעשייה האווירית)
(צילום: התעשייה האווירית)

פרויקט ה"ברק-8" יצא לדרך בשנת 2006, כאשר ישראל והודו החליטו לפתח יחד מערכת הגנה אווירית מתקדמת לספינות הצי ההודי וחיל הים הישראלי. ההודים כבר רכשו מערכות כאלה לשלוש משחתות, לפני שפרסמו מכרז למערכת הגנה אווירית יבשתית חדשה, שבו הציעו התעשייה האווירית והשותפות ההודיות שלה גרסה מתאימה לברק-8, שנבחרה כעת. במקביל הזמינו היום ההודים מערכת ברק 8 עבור נושאת המטוסים הראשונה שהם בונים, ה"וויראנט", תמורת כ-400 מיליון דולר נוספים.

 

"זה לא מקרה של לקוח זר שרוכש אצלנו מערכת, ההודים שותפים שלנו בפרויקט, הם פיתחו ומייצרים את מנוע הטיל. גרתי בהודו עם המשפחה במשך שנתיים וחצי, והם מאוד דומים לנו בהרבה אספקטים, כמו ביצירתיות וביכולת לעקוף מכשולים", הוסיף בר. "נוצרו בינינו ממש קשרים חבריים, יש להם הרבה הערכה אלינו, הם סומכים עלינו. בשנתיים האחרונות הם ערכו סדרת ניסויים ארוכה בברק 8, בתוצאות מדהימות. עבורם ברק 8 היא לא עוד מערכת נשק, אלא מערכת הגנה לאומית, ואנחנו מעריכים את העובדה שהם בחרו דווקא בנו כדי לספק אותה".

 

משגר של "ברק 8" (צילום: התעשייה האווירית) (צילום: התעשייה האווירית)
משגר של "ברק 8"(צילום: התעשייה האווירית)

 (צילום: התעשייה האווירית) (צילום: התעשייה האווירית)
(צילום: התעשייה האווירית)

עזרא צ' (68), ממהנדסי המערכת הוותיקים במפעל ההגנה האווירית, החל לעבוד מול הצי ההודי עוד ב-1999, כאשר רכש את ה"ברק 1", הדור הראשון של הטיל נגד טילים הישראלי, להגנת הספינות שלו. "הגענו לשם בנסיעת הסקר הראשונה, היו להם אז ספינות רוסיות משנות ה-50, מאוד מיושנות. אלה שהתקנו עליהן את הברק 1, הפכו לספינות דגל, ששטות בראש כל שייטת הודית, בזכות המכ"ם המתקדם שלהם והיכולת שלהם לספק למפקד את התמונה האווירית הכי טובה. משם זה כבר התגלגל לברק 8. קצינים שאני הכרתי בעבודה המשותפת שם כסרנים, היום הם תתי-אלופים, או שכבר פרשו".

 

גם עזרא כבר הגיע לגיל פרישה, אבל בתעשייה האווירית מעסיקים אותו בחוזה מיוחד, כדי שיסייע בהכשרת הדור הבא של המהנדסים. "ברק 8 היה אתגר גדול, לשלב בין שלושה צוותים גדולים בשלוש מפעלים בארץ, אצלנו, באלתא שפיתחה עבורו את המכ"ם המתקדם, וברפאל, שמשתתפת בייצור טיל היירוט, ועם הצוותים ההודיים. הם ישבו כאן שלוש שנים, הגדרנו יחד את המערכת, הרבה אתגרים של שמירת המוטיבציה של כולם, וללמוד לתקן כשמשהו לא עובד ושצריך לתקן פיגור בלוח הזמנים. ההודים סיפרו שהם מאוד מעריכים את העבודה איתנו, הם רוכשים גם מיצרנים ממדינות אחרות, שבאים למסור את המערכות וללכת ולפעמים מסתכלים עליהם מלמעלה, אנחנו לא היחידים בעולם שיודעים לייצר טילים ומכ"מים. לכן הם מעריכים את הפתיחות שלנו, את המאמץ שהם יקבלו את המקסימום שאנחנו יכולים לספק".


פורסם לראשונה 06/04/2017 23:30

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: התעשייה האווירית
ניסוי במערכת ברק 8
צילום: התעשייה האווירית
מומלצים