סקר האוהדים הגדול

מה אנחנו באמת יודעים על אוהדי הספורט בישראל? מחקר מעמיק שנעשה ע"י פרופ' אביחי שוב-עמי (ראש קבוצת המחקר), ד"ר ענת תודר-אלון וד"ר תמר איצקסון מהמרכז האקדמי פרס, באמצעות הפאנל האינטרנטי סקרנט, עושה סדר בנושא. הסקר נערך בקרב 810 מרואיינים בחודש פברואר 2017, אשר מהווים 70% מהמדגם המייצג של האוכלוסייה דוברת העברית בארץ.

השוואה לסקר דומה, שנערך בפברואר 2012, מעלה נתון מעניין: בעוד שב-2012 כ-80% הגדירו את עצמם כאוהדי ספורט, השנה יש צניחה של תשעה אחוזים לעבר 71%, כלומר כמעט שליש מהנסקרים ציינו שהם אינם מתעניינים בספורט. מדוע? פרופ' שוב-עמי מסביר: "מרבית האוהדים בארץ, הם אוהדי הצלחות, כלומר אוהדים את הקבוצות הגדולות, וכשהן פחות מצליחות, אז העניין בהן יורד וכך גם העניין הכללי בכדורגל ובכדורסל".

פרופ' אביחי שוב-עמי(צילום: פרטי)

ומי היא הקבוצה האהודה במדינה? מכבי תל אביב. ההצלחה של הצהובים בחמש השנים האחרונות הניבה פירות והקבוצה כבשה את הפסגה עם 23% מהנשאלים (לעומת 22% בפברואר 2012), את הצניחה הגדולה רושמות מכבי חיפה עם ירידה מ-28% ל-18%, והפועל תל אביב, אשר מתרסקת מ-19% ל-7% בלבד. בית"ר ירושלים שמרה על יציבות בשנים אלו עם 19%.

חברה חדשה במועדון הקבוצות האהודות ביותר היא הפועל באר שבע, שרושמת עלייה מאחוז בודד ל-9% כיום. "לפני חמש שנים בקושי אפשר היה למדוד את אוהדי ב"ש סטטיסטית", מסביר פרופ' שוב-עמי. "אבל ההצלחות והאליפות בעונה שעברה עשו את שלהן, וכיום יש למועדון הרבה יותר אוהדים מהעבר".

אם כישלונות מבריחים אוהדים, אז איך מסבירים את זה שבית"ר ירושלים ממשיכה לשמור על רמה יציבה של אהדה, למרות שלא זכתה בתארים בשנים האחרונות?

"הכל עניין של ציפיות, לאוהדי בית"ר אין הרבה. הם יודעים שהתקציב שלהם יחסית נמוך, ובכל זאת הקבוצה מצליחה להיות בצמרת. כנראה שזה עולה על הציפיות שלהם מהקבוצה". כ-25% מאוהדי בית"ר, אגב, טענו שהם "שבעי רצון" מהיכולת של הקבוצה, שבעת הסקר הייתה במקום הרביעי.

המכביזם עבר לבאר שבע

רוב אוהדי באר שבע חדשים בעסק, אבל זה לא מונע מהם להיות הכי בטוחים בקבוצתם. כ-67% מהם תופסים את קבוצתם כ"ווינרית", נתון גבוה במיוחד בהשוואה לאוהדי הקבוצות האחרות. הביטחון העצמי הגבוה, שבעבר שויך כמאפיין של אוהדי מכבי ת"א, התגלה כסטיגמה לא ממש נכונה. רק 54% מהם מאמינים שקבוצתם "ווינרית" אחרי אוהדי בית"ר עם 49%, אוהדי מכבי חיפה עם 33% ואוהדי הפועל עם 13%. מנגד יש לציין כי רק 12% מאוהדי האלופה הפועל באר שבע מאמינים שקבוצתם תפסיד לפני משחקים.

באר שבע גם מובילה בצורה משמעותית מבחינת אמון האוהדים בהנהלה. 60% מהאוהדים מאמינים שהנהלת האלופה בראשות אלונה ברקת היא "אחראית", בעוד שרק 34% מאוהדי מכבי ת"א ומכבי חיפה חושבים כך על הנהלות קבוצתם. אלי טביב גם הוא מאחור עם 26% והפועל עם 15% בלבד, נתון מובן לאור הכאוס הניהולי שהוביל את הקבוצה לפירוק.

אוהדי באר שבע נותנים אמון מלא במאמן ברק בכר, והוא זוכה לשיעור אהדה כמעט כפול מהמאמנים האחרים עם נתון גבוה במיוחד של 65%. אוהדי מכבי ובית"ר נמצאים הרחק אחריהם עם 31% (כשאת הקבוצות אימנו שוטה ארבלדזה ורן בן שמעון), רק 24% מאוהדי חיפה סמכו על רנה מולנסטיין. ומנחם קורצקי? גירד 8%, נתון נמוך ומדאיג מבחינתו.

המחאה המתנהלת מול אלי טביב נותנת את אותותיה בסקר, כשרבע מאוהדי בית"ר ירושלים מאמינים שההנהלה מונעת רק מהיבטים כספיים. לצורך השוואה, רק 13% מאוהדי באר שבע, ו15% מאוהדי הפועל ת"א חושבים כך.

מכבי ת"א בכדורסל מתרסקת

מכבי ת"א היא עדיין המועדון האהוב במדינה עם 60% מכלל אוהדי הכדורסל, אולם לפני חמש שנים האהדה לקבוצה עמדה על 67%. מדובר בנפילה משמעותית. "המועדון פחות מצליח, אז יש

 לו פחות אוהדים", מסביר פרופ' שוב עמי "האוהדים לא שומרים חסד לעבר המפואר, בספורט הכל מאוד אמוציונלי. רוצים הצלחות כאן ועכשיו".

רק 22% מאוהדי הקבוצה מרוצים ממנה (לעומת 45% בסקר הקודם). רק 25% מעידים על עצמם כמי שמעורבים בנעשה בקבוצה. רק 28% מאמינים כי הקבוצה מנוהלת באופן אחראי. לעומת 54% מאוהדי הפועל ת"א בכדורסל ו-51% מאוהדי הפועל ירושלים, אשר מדרגים את ההנהלה כאחראית. האתוס המכביסטי לפיו "הקבוצה מנצחת בכל משחק נסדק בצורה משמעותית,, פחות מחצי מאוהדי הקבוצה (49%) מאמינים שהיא "ווינרית", בעוד 55% מאוהדי הפועל ירושלים חושבים כך.

גם התדמית של האוהדים בעיני עצמם לא גבוהה במיוחד. רק 59% מהם חושבים שלמכבי ת"א יש אוהדים אכפתיים. "תדמית קהל ההצלחות דבקה בקהל של מכבי בכדורסל, הם נתפסים כקהל קצת מפונק", מסביר פרופ' שוב עמי. בעוד 77% מאוהדי הפועל ת"א בכדורסל חושבים כי הקהל שלהם אכפתי, ו-74% מאוהדי הפועל ירושלים תופסים עצמם ככאלה.

נתון מעניין נוסף שדווקא יכול לעודד את מכבי תל אביב הוא האהדה לה היא זוכה מאוהדי קבוצות כדורגל רבים, שאוהדים דווקא את היריבות של האחות מהכדורגל. מה שאולי משאיר משהו מהאתוס "הקבוצה של המדינה".