הקרדיט שקיבלה הפועל ב"ש שלא בצדק / "צהוב סוגר חשבון"
הצופים בטוטו-טרנר התרגשו ולא הסתירו את הדמעות כשלאונרדו סימיוני עלה לכר הדשא בכיסא גלגלים ונופף לקהל, אבל המועדון לא תרם אפילו שקל להבאת שחקן העבר לישראל והקרדיט כולו מגיע לעמותת האוהדים "וסרמיליה". תגובת הפועל ב"ש: "הצענו סיוע, אבל האוהדים אמרו שהמימון הושג" / טור
יותר משמשחק העונה היה שייך להפועל באר שבע, ניצחה באופן מרגש גם ההקדמה אליו. איש לא יכול היה להישאר אדיש לחלוץ הקבוצה בעבר לאנדרו סימיוני, כשהוא נע על כיסא גלגלים והודה לקהל. אלה היו רגעים מהדהדים בטרנר, שמסבירים במדויק מדוע כדורגל הוא משחק הרבה יותר גדול מהמגרש שעליו הוא נערך, חוצה קהלים ואהדה.
המאמי הלאומית קיבלה מניפה רחבה של יחסי ציבור על הבאת סימיוני, אבל לא בצדק. מתברר שהמועדון לא תרם חצי שקל להבאת השחקן והקרדיט כולו מגיע לעמותת אוהדי הפועל באר שבע "וסרמיליה", שהרימה קמפיין תרומות מרגש ללא סיוע פיננסי של המועדון. יותר מזה, אוהדים של האלופה טוענים שבקשה לעזרה כזו במהלך הניסיון להביאו נתקלה בתשובה של "יהיה בסדר", אבל כסף לא הגיע.
בן בודה מעמותת "וסרמיליה" מדגיש שאין לו בנושא כל טענה למועדון: "אני וסימיוני חברים בפייסבוק והכל החל כשראיתי שהוא משתף סרטונים של 'וסרמיליה' ומתלהב מהקהל. באחת הפעמים שלחתי לו הודעה, הצעתי שיגיע לישראל ויקבל את הכבוד, אבל בשיחות בינינו הבנתי שהמצב הכלכלי שלו לא מאפשר לו לשלם עבורו ועבור אשתו על טיסה ולינה בישראל. הוא גם אמר שזה החלום שלו וזה יקרה, אבל לא כרגע. עדכנתי אותו שאנחנו נשיג את המימון ותוך שבועיים הצלחנו להגשים לו את החלום. לראות את החיוך שהיה לו על הפנים בסיום המשחק מול מכבי ת"א, ולראות את מה שהביקור עשה לו מבחינה נפשית, היה שווה את כל המאמץ".
בתקשורת התקבל הרושם שהקבוצה שילמה.
"האמת שלא ממש. התרגשתי מהרושם שנוצר, אבל מי שהביאו את סימיוני לארץ הם אך ורק אוהדי הקבוצה, שפתחו את הכיס ואת הלב".
ביקשתם עזרה מהקבוצה?
"ביקשנו עזרה וקיבלנו הכל בעניין הלוגיסטי של כרטיסים, טקס וכו'. מבחינה כספית, כל המימון הוא של האוהדים. קיבלנו הבטחה שאם יחסר כסף, המועדון ישלים".
קצת מוזר שמועדון עשיר ומנוהל היטב כמו הפועל באר שבע שומע על קמפיין מרגש כזה של האוהדים, ולא מתעקש לשלם כמה עשרות אלפי שקלים במקרה הגרוע, במקום האוהדים. העיקר שאת יחסי הציבור הם קיבלו כמובן.
אבל יש עוד פרויקט מרגש שמחכה להפועל באר שבע.
צ'סוואה אנסופוואה ג'וניור, בנו של החלוץ שהלך לעולמו על הדשא, רוצה לבוא לארץ בדיוק כמו סמיוני. אוהדים טוענים שהקבוצה הבטיחה שהמקרה יטופל וכך גם הדגישה הקבוצה, בתגובה שהועברה בעבר בידיעה הקשורה לשחקן. אלא שמאז לא זז כלום, וחבל.
דובר הפועל באר שבע, גיל לבנוני, מסר בתגובה: "העובדות שציינת אינן מדויקות ועלולות להציג תמונה שאינה נכונה. ראשית, הקרדיט כולו של האוהדים שלנו. לא הפועל באר שבע היא זו
ש'גרפה יחסי ציבור' כהגדרתך, אלא החיבור של האוהדים, העיר, הקהילה, המועדון והשחקנים עם שחקן עבר שגורל רע פקד אותו. הוא זה שזכה לאהבה. יש לנו שיח פתוח ושקוף עם האוהדים שלנו ובמסגרת שיח זה, בפגישה בין החבר'ה של 'וסרמיליה' והמנכ״ל אסי רחמים, הצענו כל סיוע שהוא, כולל כספי. אך הם הודיעו לאסי שכל הכסף הושג במימון אוהדים, ביקשו סיוע ארגוני ומנהלתי, וכך עשינו. בדקנו שוב אם יש רצון בתרומה כספית, ושוב הובהר לנו ע"י האוהדים שהם מימנו הכל. הקרדיט העצום הוא כולו של האוהדים. לנו הייתה הזכות להיות שם. בנוגע לנושא של צ׳סוואה עליו השלום, מדובר בנושא שונה לחלוטין, עם הסטוריה משפטית, ולכן לא ניכנס אליו".
על כך יש להוסיף: בהפועל באר שבע היו יכולים לדאוג להביא גם את שתי הבנות של סימיוני, שלדבריו מאוד ביקשו לבוא איתו, אך המימון לכך לא נמצא. לגבי ההיסטוריה המשפטית במקרה של צ'סוואה, אלמנתו תבעה וקיבלה כסף מהביטוח. לא ממש "היסטוריה". אין שום קשר בין אותה תביעה לבין הגשמת חלום לילד להגיע לאיצטדיון של המועדון שעל כר הדשא שלו אביו הלך לעולמו. הכדור עדיין אצלך, אלונה.
מספיק לבכות
על המגרש באר שבע נתנה את התשובה מדוע מגיעה לה אליפות שנייה ברציפות, גם אם לא הפגינה משחק יוצא דופן ואולי למרות, כי יכולת בינונית לגמרי בכל זאת איפשרה למאמי ניצחון על מכבי תל אביב. אז הפנדל שריינשרייבר פסק לא היה, אבל בכי היה, מכיוון מכבי ואוהדיה, אקט שמגחך את האתוס המכביסטי.
מותר וחובה להתלונן על חוסר שיוויון, למשל במספר ימי מנוחה בין משחקים, בחוזים שנחתמים מול שחקנים שמשחקים נגד היריבה, ועוד ועוד. המכביזם גורס שברגע שהגעת למגרש, הכל תלוי אך ורק בך. לכן, הנהי על הפנדל של ריינשרייבר, שהגיע מכיוון אנשי מכבי בעילום שם וכמובן אוהדים, פשוט לא יכול להיות מקובל.
שמלוק מחרובסקי, המנהל המיתולוגי לשעבר של מכבי תל אביב בכדורסל, היה נוהג לספר איך נתקל פעם בשחקני קבוצת הנוער בוכים אחרי הפסד מטעות שופט. "אם הייתם מובילים ב-30 הפרש", ענה שמלוק, "לא הייתם בוכים היום". למכבי ת"א היו 70 דקות להבקיע שער או שניים, לא משימה גדולה מדי לקבוצה ברמה הזו, אבל היא התפרקה בצורה מביכה מנטלית וכמעט כל מהלך של שחקניה שידר ייאוש מהפנדל שנפסק. לא היה בקבוצה מספיק כוח להתעלות על רגע אחד, מרגיז ככל שיהיה, של פסיקה שגויה.
ועם זאת, במכבי כן הצליחו לטפס מהדכדוך שאחרי ההפסד בטרנר לניצחון בחצי גמר הגביע, במשחק שהיה באמת על כל העונה, וגם זה אומר משהו על חוזק המערכת של ג׳ורדי קרויף. בסך הכל, רק תשעה נצחונות רצופים מפרידים בין הצהובים לדאבל. הסיכוי קלוש בערך כמו שנראתה אליפות של באר שבע בישראל עד לפני כמה שנים, או אליפות של לסטר באנגליה.
צל"ש השבוע: אובידיו הובאן
אמרו על הרומני של באר שבע שהוא גמר מזמן את הסוס ושבקבוצה לא בונים עליו לשנה הבאה. אבל למאני טיים הוא הגיע מפוקס, מעורב, אכפתי, ומול מכבי ת״א היה נראה שיש כמה הובאנים מתרוצצים. ביג רספקט.
לפנייה לכתב/ת 
