"מפחדים מירי, לא יוצאים מהבית". ילדי המגזר הערבי חיים בין הכדורים
מתחילת השנה נהרגו 18 בני אדם מירי ביישובים ערביים, ועשרות רבות נפצעו, בהם ילדים ונערים. "הלכתי לבקר חבר, פתאום יריות. ניסיתי להתרחק אבל זה פגע בי ברגל ימין", נזכר מוחמד (10). לא ישנים, מסתתרים בחדרים פנימיים ומחכים לקצת שקט - עדויות מהחיים במערב הפרוע של ישראל
לפני כשלושה שבועות היה מוחמד בשכונה בג'סר א-זרקא שבה הוא מתגורר עם משפחתו. "אני וקרוב משפחתי היינו בדרך לבקר חבר שלנו", הוא מספר. "פתאום שמענו יריות, ניסינו להתרחק אבל היורה פגע בי ברגל ימין. קרוב משפחה שלי גם נפצע, ירו בו בחזה. בכלל התופעה הזו מאוד מפחידה אותי והרבה ילדים ונערים אחרים".
ג'מיל עמאש, אביו של מוחמד: "הילדים הקטנים הם אלה שמשלמים את המחיר של הירי. בני לא מעכל את כל מה שעבר ועובר עליו. כולנו מפחדים שניפגע מירי. גם האחיין שלי, בן 13, נפגע מירי באותו אירוע ומצבו עדיין קשה. כולנו עסוקים בפצועים ובינתיים היורים מסתובבים חופשי. לצערי המשטרה לא עושה מספיק, גם אם עוצרים חשודים בית המשפט משחרר אותם וחיינו בסכנה".
ויסאם עמאש, אמו של מוחמד: "למרות המקרה המזעזע שעברנו, הגורמים האחראים לא ביקרו אצלנו. מצבנו מחייב סיוע לבני אבל כולם מפקירים אותנו. בני חי בטראומה ולא מצליח לצאת מהמשבר הנפשי. הוא לא ישן בלילה, מפחד שיפגעו בו שוב".
ראש מועצת ג'סר א-זרקא, מוראד עמאש, אמר כי המצב מאוד מדאיג אותו ואת כל תושבי הכפר. "לא יכול להיות שהאלימות תחמשך. צריך להביא פתרונות במיידי, לפני שיקרו אצלנו עוד אסונות", לדבריו, "אנו במועצה מנסים כל הזמן, יחד עם צוות ההנהלה והמורים, להגביר את המודעות כדי להפחית את האלימות והפשיעה. אנו גם נפגשים עם קבוצות כדי להכין תוכנית למיגור התופעה".
ג'נא מחאמיד (12) מתגוררת בשכונת אלשאגור באום אל פחם. "לפני כמה זמן ישבתי יחד עם ההורים שלי בחצר. פתאום שמענו קולות של ירי שהפחידו אותנו. ישר קמנו ונכנסנו לתוך החדר וכשיצאנו ראינו סימנים של קליעים על הרצפה במקום שבו ישבנו. היו עלולים לפגוע בי או במישהו מהמשפחה ולגרום לאסון קשה", היא מספרת. בעקבות הירי, לדבריה, "אנחנו מפחדים לשבת בחדר האורחים, מפחדים שהירי יחדור מהחלון ויפגע באחד מאיתנו. אנחנו נשארים בחדר סגור ולא יוצאים מהבית. זה הפך להיות כמו בכלא".
מרווא אחמד מחאמיד (12) מספרת גם היא על ירי שכמעט פגע בה ובמשפחתה: "רוב הזמן ובמיוחד בשעות הלילה אני מפחדת בגלל קולות הירי החזקים. הדבר הזה מאוד מפחיד. אנחנו הבנות הולכות לבית הספר עם פחד אדיר. גם במהלך הלימודים אנחנו מפחדות שכדור יחדור מהחלון ויפגע בנו. לא קל לנו להתמודד עם תופעת הירי. גם אצלנו ליד הבית פגעו כדורים שכמעט חדרו לתוך חדרים שאנחנו יושבים בהם וכמעט נפגענו. לפעמים אני לא יכולה לישון, אפילו בימים שיש לי מבחנים. זה משפיע על ההישגים שלי בלימודים".
בנאן מחאמיד (12) מתגוררת בשכונת "עין ג'ראר" באום אל פחם ומספרת על החיים בצל הירי הבלתי פוסק: "בגלל הירי המרעיש אנחנו כמעט לא ישנים בשעות הלילה. אני לא יודעת עד מתי ימשיכו להשתמש בנשק. רק לפני כמה שבועות מצאנו כדורים בכניסה לבית שלנו. אם אחד מבני המשפחה היה עומד שם זה היה עלול לגרום לתוצאה קשה.
"לצערי, המשטרה לא מנסה לחסל את התופעה", טוענת מחאמיד. "באחד ממקרי הירי התקשרנו למשטרה והודענו על אירוע בשכונה, אבל המשטרה הגיעה אחרי הרבה זמן. זה מראה עד כמה היא מזלזלת. אם הירי היה ביישוב יהודי הם היו מגיעים תוך דקות. אנחנו חיינו הרבה שנים בארצות הברית ולא נתקלנו באווירה כזו. בא לי לחזור לחו"ל כי נמאס לי מהאלימות. בעבר היינו דורשים שיספקו לנו כבישים טובים ומבנים ציבוריים, עכשיו אנחנו דורשים לספק לנו חיים בטוחים".
דאניה מחאג'נה, נערה מאום אל פחם, ניצלה מיריות שפגעו בביתה: "לפני כחודש ישבנו על גג הבית ובאותו רגע התחיל ירי ללא הפסקה. כמה כדורים פגעו בבית וגרמו לנזק, בנס לא נפגענו. המצב באום אל פחם לא פשוט, הירי עלול לפגוע בכל אחד מאיתנו. הגיע הזמן למצוא פתרונות לתופעת הירי שמהווה סכנה על חיינו. בכל רגע אנחנו עלולים להיפגע. מסוכן לצאת מהבית כי אנחנו לא יודעים אם נחזור בריאים".
נאדיה מחאג'נה היא מנהלת חטיבת הביניים בבית ספר ח'דיג'ה לבנות באום אל פחם. "זה לא סוד שמדובר בתופעה מדאיגה שהתחילה להתפשט בעיר", אומרת מחאג'נה. "אנחנו מאוד סובלים כי זה משפיע על כולנו. אנו בהנהלת בית הספר, יחד עם צוות המורים, מנסים להוציא את התלמידות מאווירת הירי החמורה על ידי פעילות מקצועית".
עו"ד רדא ג'אבר, מנהל מרכז אמאן, המרכז הערבי לחברה בטוחה, הסביר: "האתגר בנושא ההתמודדות עם האלימות בחברה הערבית הוא מנהיגותי וחברתי. ארגון מחדש של החברה ובניית יסודותיה כדי שתוכל להתמודד עם סיבות השורש המחוללות את האלימות ולא רק התמודדות עם התופעות שלה. התמודדות עם השחיקה במערכת הערכית שבעבר ליכדה אותה, התמודדות עם המבנה החמולתי-שבטי המונע התפתחות רצינית של השלטון המקומי הערבי עם כל המשתמע מכך. צריך גם לטפח את היישוב, לטפל בעוני ולטפל בצעירים על ידי בניית מערכות חיוניות של חינוך בלתי פורמלי ותעסוקתיים. צריך שינוי במעמד האישה בחברה ושינוי בתפיסת שלטון החוק ואכיפתו ביישובים".
ג'אבר הוסיף כי "כל אלה מצריכות מנהיגות פוליטית וחברתית המוכנה להוביל, להתעמת עם המציאות ולהוביל שינוי עמוק ואף כואב. פנינו לוועדת המעקב בתוכנית שאפתנית להקמת וועדים מקצועיים, חוצי השתייכות פוליטית וחמולתית, בכל היישובים, להובלת תוכנית חומש בכל רבדי החברה לטיפול במחוללי האלימות. המטרה היא אימוץ תוכנית מתוקצבת על ידי הרשויות המרכזיות והמקומיות, שתיספג בעומקה של החברה ותשנה את המציאות העגומה כיום".
המשטרה: "פועלים לצמצום הפשיעה"
מהמשטרה נמסר בתגובה: "אנו פועלים בשנים האחרונות בשיתוף עם המשרד לביטחון הפנים למתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, לצמצום הפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון והאמון במשטרה ובשלטון החוק בקרב האזרחים. זאת בין היתר באמצעות אכיפה נחושה נגד מפרי חוק.
"בשנים האחרונות נתפסו אלפי אמצעי לחימה, הורחקו מהרחוב מאות חשודים עד תום ההליכים נגדם והוגשו מאות כתבי אישום. בשנת 2015 הוגשו יותר מ-1,100 כתבי אישום בגין עבירות אמל"ח במגזר הערבי ומעצרם של יותר מ-900 חשודים הוארך עד תום ההליכים או החלטה אחרת. נתונים אלה הם תוצר של האכיפה הנחושה ומצויים במגמת עלייה מבחינת שיעור כתבי האישום מכלל התיקים".
עוד נמסר מהמשטרה כי "במסגרת התהליך שמצוי בעיצומו ויימשך ביתר שאת, הוקמו מרכזי שיטור קהילתי בתוך הכפרים ושיטור עירוני בערים. הוקמו תחנת משטרה בתחום המשולש ומרחב חדש בתחום מחוז ירושלים, הוקמו שש יחידות הפזורות בריכוזי אוכלוסייה ומונות מאות שוטרים, הופעלה תוכנית לגיוס שוטרים מהמגזר הערבי והורחב גיוס המתנדבים במגזר. כמו כן התקיימו מפגשים של פיקוד המשטרה עם מנהיגי קהילה וראשי רשויות. לאחרונה פועלת במשטרת ישראל מנהלת ייעודית לקידום השיטור במגזר הערבי ולפיתוח והנגשת שרותי המשטרה לציבור זה".
לפנייה לכתב/ת 
