כך תחשפו את הילדים לסיפורים מפחידים
סיפור יציאת מצרים יכול להיות מאוד מפחיד מנקודת מבטם של ילדים קטנים. למה בכלל צריך לחשוף אותם לסיפורים מלחיצים ומה כדאי להדגיש כדי להימנע מהפחדה מוגזמת?
סביר מאוד כי החשיפה לסיפור יציאת מצרים אינה החשיפה הראשונה של ילידנו לסיפורים ולאגדות שעוסקים במצבים קשים ומאיימים מאוד - הזאב טרף את סבתא של כיפה אדומה, שלגיה הורעלה וסינדרלה השתעבדה לאמה החורגת המרשעת. אגדות הילדים הקלאסיות מאופיינות בכשפים ובניסים, באיום מפני גורל אכזר, במאבק בין טובים לרעים, ולבסוף מגיעה הקלה וסוף טוב. ממש כמו סיפור יציאת מצרים, כך שהמהלך מוכר לילדים מגיל צעיר מאוד.
לחשוף ילדים לסיפורים מפחידים?
נשאלת השאלה מדוע אנו מספרים לילדים סיפורי אגדה או סיפורים היסטוריים כמו סיפור יציאת מצרים, שמעוררים פחד, עצב, מתח ומגוון רחב של רגשות שחלקם אינם נעימים. מבחינה פסיכולוגית, ילדים נוטים לראות את העולם בקטבים, וככל שהם מתבגרים הנטייה לקיטוב מתמתנת. משום כך, חשוב לשים לב כאשר אנו חושפים ילדים לסיפורים קשים. עדיף שלא לעשות זאת בדרך של הפחדה מוגזמת והעברת מסר של איום על הילד.
כאשר הורה מספר לילדו סיפור הוא מסייע לילדו להיכנס לטריטוריה סמבולית, למין מרחב ביניים שאינו המציאות אך אינו לחלוטין דמיוני. מבחינה זו הסיפור משרת את העולם הפנימי - בדרך הזו הילד יכול להתמודד עם רגשות שונים שחווה כמו פחד ומתח, תוך כדי ריחוק מסוים, הוא חוה את הדברים כמאזין, הוא מתבונן בהם במרחק בטוח. כך הילד יכול לחוות פחד, חשש, עצב בסביבה בטוחה ובתנאים נכונים אפילו מהנה.
באופן התפתחותי וטבעי, עולמם הפנימי של ילדים כולל גם קונפליקטים וחששות, למשל ילדים רבים מתמודדים עם פחד מפני אובדן אהבתו של ההורה שלהם ועם חרדת נטישה, ולכן סיפור משה בתיבה, שמנקודת המבט של הילד יכול להתפרש כנטישת אם את בנה עשוי להיות עבורם אמצעי שמאפשר לעסוק ברגשות אלה בדרך עקיפה.
התפקיד של ההורה כמספר הסיפור חשוב מאוד. הוא בעצם מהווה מבוגר אחראי ששומר ומגן על הילד מפני ההתרחשויות המאיימות בסיפור. הוא זה שמאפשר לילד לשקוע לתוך הסיפור, להפליג על כנפי הדמיון, לחוש את הפחד, הקנאה, המתח ולדעת שהוא מוגן, ושבעוד רגע יגיע סוף טוב והוא יחווה הקלה. יש לכך משמעות רבה מאחר וכולנו חווים רגשות קשים, ובוודאי ילדים שלא פעם מתמודדים עם חוסר אונים ומבינים את העולם באופן מוגבל. כאשר ילד חווה רגשות אלה באופן עקיף דרך סיפור היסטורי כמו יציאת מצרים או סיפור בדיוני הוא יוכל להיעזר בסיפורים ובספרים על מנת להתמודד עם אירועים ורגשות קשים, והדבר יכול לתרום להתפתחות רגשית ושכלית, ואף לחיזוק הקשר עם ההורה.
כשאנחנו מספרים לילדינו על סיפור יצירת מצרים יש כמה דברים שיכולים לסייע בסיפור:
• הדגישו מסרים חיוביים: כמספרי הסיפור אנו יכולים לבחור אילו מסרים להדגיש, איפה להרחיב ואיפה לקצר. אם חשוב לכם שילדכם יכיר היטב את סיפור יציאת מצרים התמקדו בהעברת מסרים חיוביים, העוסקים בנחישות ובהתגברות על קושי, למשל, על פי מידת האמונה המשפחתית אפשר לספר על גדולתו וכוחו של אלוהים ויכולתו לסייע בכל מצב. דוגמה נוספת היא סיפור משה בתיבה שעוסק באהבת אם שנאלצת לוותר על ילדה. זהו סיפור קשה מאוד, אך הדגשת אהבת האם, היצירתיות שגילתה, המעשה שגרם להצלת בנה ובהמשך להצלת בני ישראל מעבדות תאיר את הסיפור באור חיובי ותדגיש את הסוף הטוב.
• המחיזו את הסיפור: סיפור יציאת מצרים רווי באירועים דרמטיים שניתן להמחיז אותם בקלות, כך יוכלו הילדים ללמוד על האירועים בדרך חוויתית ומהנה, גם אם הם מאיימים. למשל את תמונת קריעת ים סוף וחצייתו ניתן להמחיז בקלות בעזרת סדינים שידמו כיצד הים נחצה. בני ישראל חוצים את הים וניצלים, אך גורלם של המצרים היה שונה. את ההליכה במדבר במשך ארבעים שנה ניתן להמחיש באמצעות בניית מסלול מכשולים ארוך ומפותל בבית. ניתן לספר את הסיפור ולאחר מכן להפוך את ההתרחשות בסיפור להצגה קצרה. השימוש בהמחזה מסייע לילדים לחוות את הסיפור מקרוב, ובמקביל הנופך המשחקי והמרכיב המוטורי-תנועתי שבהמחזה מווסתים את רגשות הילד ומאפשרים לו להתמודד עם הסיפור ללא איום ממשי.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
• ציינו את מימד הזמן והמקום: כמו בסיפורי אגדות חלק מההרחקה המאפשרת לילדים לחוש מוגנים ולשקוע לעולם בדמיון היא שימוש בזמן עבר ובמיקום מרוחק: "מזמן בארץ רחוקה". למעשה זוהי הדגשה של המימד הסיפורי, זהו סיפור שקרה לפני שנים רבות.
• הדגישו את החלקים בסיפור המתאימים לילד: על מנת שילדכם יוכל להתעניין בסיפור יציאת מצרים חשבו לאילו דמויות ואירועים ספציפיים הוא יכול להתחבר בסיפור, למשל, ילד שחווה את אחיו כעליון וכשולט בו, עשוי להתחבר לקונפליקט שבין משה ופרעה הצעיר, או לחווית העבדות והנחיתות של עם ישראל. כך סיפור יציאת מצרים יהווה עבורו תקווה לשינוי ולשחרור. במקרה כזה נראה כי כדאי להדגיש את המסע שהוביל ליציאה לחירות.
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה וטל רחמים בירן, מנהל יחידת הגיל הרך בקליניקה במרכז ד"ר טל
לפנייה לכתב/ת 
