עבדים היינו? 10 המכות של הכלכלה הישראלית
קברניטי הממשלה מתבשמים מנתוני הצמיחה החזקים, מהשפל באבטלה ומנפלאות נמר ההייטק הציוני. בפועל, רוב עם ישראל לא מרגיש את התמורות הללו בכיסו. מיוחד לפסח: 10 המכות של הכלכלה הישראלית - שגורמות לנו להרגיש תקועים במקום
לסין פוטנציאל להזניק את כלכלת ישראל
הריבית ממש לא נמוכה - וממררת לנו את החיים
היום שבו משפחות יפלו לבור ללא תחתית
ד – דיור: המכה הראשונה ואולי הכי כואבת של המשק הישראלי היא כמובן שוק הדיור. גם בשנה האחרונה המשיכו מחירי הדיור לעלות ביותר מ-6%, והיד עוד נטויה. הציבור אומנם נמצא על הגדר, אבל הרבה בזכות תוכנית מס דירה שלישית שעתידה עדיין לא ברור. הבעיה הגדולה עם שוק הדיור היא שהוא מגדיל עוד יותר את פערי אי השיוויון באוכלוסיה, שהחסכונות של כולנו ושל ההורים שלנו, אלה שכבר ניצברו ואלו שייצברו ב-25 שנה הקרובות, ילכו לרכישת דירה ולא להשקעות.
הכי קשה היא העלייה במינוף של הצרכנים, מה שמחליש את המשק הישראלי והופך אותו להיות פחות עמיד למשברים. בעוד יש כאלה שחוששים ממה שיתחולל בשוק הדיור במידה שהריבית תעלה (לא בשנתיים הקרובות), אנחנו חוששים יותר מהיום שבו האבטלה תעלה מעל 8% ואז אנשים באמת יתקשו לעמוד בהחזרי המשכנתא שלהם.
צ – צדק חברתי: זוהי תעודת "הצטיינות" לאפטיות של הציבור הישראלי. חצי מיליון איש יצאו לרחובות, היתה פה מהפכה גדולה והדבר היחיד שנשאר ממנה זה גני ילדים חינם מגיל 3. לא מעט, אבל מה עם מחירי הדירות שעלו מאז ביותר מ-50%? מחירי המים שהכפילו עצמם ועכשיו מבטיחים להפחיתם ב-14%-15%? מחירי המזון שירדו מעט בגלל התחרות אבל עדיין גבוהים? פערי תיווך בחקלאות שנותרו עצומים? וכו'.
כ - כלכלה שחורה: ההון השחור הפך מזמן למכת מדינה וההערכות כיום הן שהוא מגיע לכ-20% מהתוצר הישראלי. הכלכלה השחורה פוגעת באמינות של מוסדות הציבור, יוצרת תיסכול וחוסר אופטימליות של ניצול משאבים. ישראל מאבדת מדי שנה הכנסות ממסים של יותר מ-60 מיליארד שקל בעקבות "כלכלה בשחור" שאינה מדווחת. בכסף הזה היה אפשר להוריד את המסים הישירים, להשקיע עוד בחינוך ומחקר ופיתוח, ובעיקר להגדיל משמעותית את מספר מיטות החולים בבתי החולים.
ע – עוני: מכת מדינה שלא משתפרת מזה עשורים אלא רק מחריפה. למעלה מ-20% מאוכלוסיית ישראל מצויה מתחת לקו העוני וכ-30% מהילדים בישראל מצויים שם. ישראל מובילה בשיעור העוני במערב. שיפור בקצבאות ילדים, העלאת שכר המינימום והשתלבות של קבוצות שונות בשוק העבודה, אולי בולמים את ההידרדרות, אבל אנחנו רחוקים משיפור המצב. אם שאלתם, אז קו העוני לאדם בודד עומד על קצת מתחת ל-3,000 שקל בחודש.
ד – דולר: למעלה מ-100 מיליארד דולר שוכבים ברזרבות של בנק ישראל, ואלה עוד יגדלו בשנים הקרובות. אף אחד לא יודע כמה באמת עולה ההחזקה של אותן רזרבות בשנה, אבל ההנחה היא שזה עדיף על פגיעה בייצוא. בינתיים נסו לחשוב מה יקרה בהמשך כאשר יחל ייצוא הגז מלוויתן, עד כמה ייגדל העודף בחשבון השוטף, עד כמה ייגדלו אותן רזרבות מט"ח ומתי כבר הדולר באמת יתחזק מול השקל?
השחיתות פוגעת בצמיחה הכלכלית
ש – שחיתות: ישראל מתחת למקום 30 בדירוג העולמי למדינות מושחתות, 32 ליתר דיוק. מדינה שבה שרים ואפילו ראש ממשלה נכנסו לכלא מעידה על החולי של החברה. מדינות כמו איטליה, יוון או טורקיה נחשבות למושחתות מאיתנו אבל אני מניח שאתם תוכלו לתאר מי פחות מושחתות מאיתנו. הפגיעה בכלכלות מושחתות מגיעה עד לחוסר יציבות השילטון ובעיקר לניצול בלתי יעיל של אמצעים ציבוריים. מכרזים שאינם נחוצים או לא נעשים ע"י הגורם הטוב ביותר, פרויקטים במיליארדים שנתפרים במיוחד עבור גורם ספציפי ובשורה התחתונה מבזבזים את הכסף של כולנו לטובת כיסים של יחידים.
ב – בירוקרטיה: אחת המחלות הקשות של המשק הישראלי ולא רק. בירוקרטיה היא שם שני להאטה של המשק, לחסם בפני התעשייה, שם נרדף להצקה ליזמים ומשקיעים, שם נוסף לחוסר תיאום ולכפילויות שונות ומגוונות. אפילו משימה לאומית כמו האצת הבנייה וסיום משבר הדיור, שאליה נרתמו לא מעט משרדי ממשלה, לא הצליחה לפרוץ מחסומים אלו.
א – אי שוויון:
מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות הכי פחות שוויוניות במערב. העלאת שכר המינימום, קצבאות ותמיכות שונות הן טיפה בים ולא באמת משפרות את המצב. אי השוויון בהכנסות מגיע גם לצריכה ופוגע כמובן ביכולת לצמצם את הפער. נסו לחשוב על משפחה עשירה שזקוקה להלוואה לעומת משפחה ענייה - מהם פערי הריביות שישלמו שתי המשפחות, או מהן האפשרויות של שתי משפחות אלו להשקיע ולהגדיל עוד יותר את ההון שלהן? במדינה ששוק הדיור בה הפך למכת מדינה, מה הסיכוי של משפחה עניה לעזור לילדים להשיג דירה לעומת משפחה עשירה? ואפשר להמשיך כמובן.
ח – חינוך: רבים טוענים כי הבסיס וההמשכיות לכלכלה טובה ומשגשגת טמון בחינוך. אם זה נכון, עתידה של הכלכלה הישראלית לוט בערפל. למרות המאמצים, נראה כי המלאכה לשיפור החינוך בישראל עוד מרובה. מערכת החינוך בישראל עדיין לוקה בבעיות שונות, שהתגמול הנמוך והסטנדרטים הנתונים לוויכוח הם רק חלק מהן. כיתות הלימוד צפופות מאוד ביחס למדינות ה-OECD, יש ספקות באשר לעדכניות חומרי הלימוד ובשורה התחתונה – ההישגים לא גבוהים במיוחד ואפילו מידרדרים. במתמטיקה ומדעים אנחנו מגרדים את המקום ה-20, ופערים חברתיים ניכרים עוד יותר בתחומים אלו. אז אם הכלכלה הישראלית בונה על דור ההמשך יש לנו חדשות - בישראל יש הרבה מאוד אנשים משכילים ביחס למדינות אחרות, אבל יש השכלה ויש השכלה.
ב – ביטוח לאומי: את המכה הזו אולי קשה לנו לעכל, אבל הצבירה החיובית של ביטוח לאומי תסתיים בעוד מספר שנים ותוך שני עשורים הוא עשוי להיכנס לגרעון. עובדה זו מסכנת את הרובד הראשון של הפנסיה שלנו, מבטיחה לנו קיצוץ בדמי הביטוח הלאומי וככל הנראה העלאה שלהם כבר בשנים הקרובות. אז אם עד עכשיו היינו מרוצים מאוד מהכלכלה הישראלית ומהגרעון הנמוך שלה, זה בעיקר בגלל שאנחנו משלמים יותר ונשלם עוד הרבה יותר.
חג שמח.
יניב חברון הוא הכלכלן הראשי של אקסלנס.
הנתונים מבוססים על דיווחים ומידע פומבי. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה. חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.
עוד בערוץ הכלכלה - כך נראו ההכנות שלנו לקראת החג:
לפנייה לכתב/ת 
