איך קמים וחותכים משפחה, לעזאזל?
"יום אחד היא מודיעה לי שהיא רוצה להתגרש. היא לא רוצה לעבוד על הנישואים שלנו, ולא רוצה ללכת לייעוץ. איך היא בכלל חושבת שזה לגיטימי לחתוך משפחה? היא לא חושבת על הילדים?". ייעוץ זוגי
"יום אחד היא מודיעה לי שהיא רוצה להתגרש", הוא אומר לי בפגישת ההכרות. "היא לא רוצה לעבוד על הנישואים שלנו, ולא רוצה ללכת לייעוץ. איך היא בכלל חושבת שזה לגיטימי לחתוך משפחה? היא לא חושבת על הילדים?!".
קל לי להתחבר ולהבין את עוצמת הרגשות שלו. הוא מבין את המצב לאשורו, אבל בעיניו גירושים אינם אופציה. הוא מרגיש חסר אונים כי אין לו מה לעשות עם ההבנה שלו את המצב. מנקודת מבט דומה והפוכה כתב לי גבר כבן ארבעים בפורום שאני מנהל: "הזוגיות שלי היא כבר לא. אני לא רואה עתיד עם האישה שאיתה התחתנתי, לא מכיר אותה, אבל הלב שלי נקרע. יש לי שני ילדים שמהם אני לא רוצה להתגרש. איך אנשים פשוט קמים וחותכים את המשפחה לשניים?".
לפי הבנתי בין השורות, היא כנראה בגדה בו, ואולי יותר מפעם אחת. על פי מכתבו הוא רואה לפניו רק פתרון אחד - להיפרד ממנה. אלא שנפשית הוא עוד לא מוכן לפרידה מהעולם האוטופי של נישואים ומשפחה שאותו ראה כמקום הבטוח שלו, למרות שהנישואים פסקו מלתפקד על פי התכנון המקורי. המשותף לשני הגברים האלה הוא ההצפה הרגשית שלא מאפשרת להם את קבלת המציאות. שולטות בה תחושות חזקות של עוול ושל אי צדק, שרק מועצמות כאשר הם חושבים גם על הילדים, והן מעורבות בתחושת אובדן השליטה על התנהלות החיים ובחרדה מפני העתיד הבלתי ברור.
התחושות הללו מניעות גלים שבשפל הם מגרדים את הקרקעית ובה חוסר אונים וייאוש, ובשיאם מתעורר כעס עצום. הצפה רגשית מפריעה לחשוב צלול. המחשבות מואצות בראש במהירות כל כך גבוהה, עד שקשה להיאחז באחת ולהמשיך איתה לאורך זמן. וכשאני שואל: "על מה אתה חושב?", אני פעמים רבות מקבל את התשובה: "על כלום. על הכל. על כלום". קשה להיות גמיש ופתוח לפתרונות שונים כאשר אתה נעול על אפשרות שהיא בלתי אפשרית.
שני הגברים עליהם כתבתי רוצים להיות מאושרים ולהרגיש בעלי ערך. כל עוד הדרך היחידה בעיניהם לעשות זאת היא בהמשך הנישואים, הם תקועים, בעיקר משום שהדרך הזו הפסיקה לשרת את המטרות הללו. קו המחשבה המתבקש, אם כן, הוא להתחיל בתהליך הפרדה והפרטה של מרכיבי האושר והערך העצמי, שבהם כלולים בהכרח גם הדאגה לאושרם, לביטחונם ולשלומם הנפשי של הילדים. בית בטוח ושליו, שבו חיים עם הילדים שני הורים מאושרים ושמחים אשר מהווים להם מודל לזוגיות, כבר לא יהיה. השאלה המתחייבת היא מהו הדבר הכי טוב הבא?
התשובה היא בדרך כלל שני הורים, שגם אם הם חיים בנפרד, הם ממשיכים לכבד זה את זה. אלא שזה אחד הדברים הקשים ביותר לעשות כאשר אתה מוצף רגשית, וכאשר אתה מטיל את האשמה בשבר המשפחתי על בת הזוג, ועוד יותר קשה כאשר גם היא עושה את אותו הדבר. לכן ובגלל הרגשות הסוערים, יש להעלות זאת שוב ושוב למודעות: ככל שתנהגו עם ההורה השני באופן מכבד יותר, כך תצליחו טוב יותר להגיע להחלטות נכונות בעניין הילדים, וכך הילדים ירגישו בטוחים יותר. ולו רק כי חשוב לביטחונם האישי ולבניית האישיות שלהם לדעת שיש להם הורים ראויים.
גם אם אתה לא חושב שאשתך ראויה - חשוב לילדים שתשדר להם את ההיפך באופן אמין, למרות המחיר הנדרש ממך. ממילא ככל שהם יגדלו הם יהיו שיפוטיים יותר ביחס להוריהם, אבל רצוי שיהיו עם הידיעה שההורים, בתנאים ובמגבלות שלהם, עשו את כל שאפשר למענם, או לפחות שאתה עשית הכל כדי לשמור על השקט הנפשי שלהם. אתה לא צריך להפוך לקורבן, אלא ללמוד לעמוד על שלך בשקט הראוי ולמען הילדים. לפעמים זה ידרוש ממך (וממנה) ללמוד את כל אותם הדברים שלא הצלחתם ללמוד כשהייתם ביחד, אולי כי הייתם עסוקים מדי ביחסים שביניכם. עכשיו, המטרה היא הם. מה שלא הצלחת ללמד אותה קודם,לא תצליח עכשיו, אבל אולי תצליח ללמד את עצמך.
מה עושים כאשר אין ברירה וצריך להיפרד?
א. מבינים שקשה מאד להיות גמישים ולחפש פתרונות כאשר היצרים סוערים או כאשר הייאוש משתלט. עשה ישיבה שקטה עם עצמך, ואמור לעצמך שלמרבה הצער זכות הבחירה החופשית היא ערך מקודש, גם כאשר היא פועלת נגדך.ב. העזר בחברים שאתה יודע שהם שקולים יותר. החברים התומכים והמתלהמים לא יעזרו לך לקבל החלטות שקולות.
ג. התחל לחשוב על מטרות חשובות שאינן כרוכות בהשגת כבוד או נקמה, ועל מטרות משנה, ובנה סדרי עדיפות להסדרים החדשים.
ד. בהכירך את הנפשות הפועלות ובנתון התנאים שבהם אתה פועל, בנה תוכנית עבודה למימוש המטרות החשובות האלה. חשוב איך לא ליפול למלכודות.
ה. אל תיתן לכישלונות גדולים או מקומיים לייאש אותך. התאם את דרך הפעולה לתנאים החדשים שנוצרו, ואל תשכח שהמטרה היא בניית ביטחונם האישי והעצמי של הילדים שלך, האינטלקט שלהם והאינטליגנציה הרגשית שלהם.
ו. אם תצליח לשנות את כיוון המחשבה הזה, ולתת להם מקום חשוב ושקול בחייך, אל תתפלא אם יום אחד תגלה שאתה מעריך את עצמך עוד יותר ממקודם, ואז יהיה לך גם הרבה יותר קל למצוא בת זוג חדשה כערכך.
המאמר יוצא לאור בחול המועד פסח. יתכן שחולפת במוחך המחשבה שהסדר האחרון היה הסדר האחרון שלך עם המשפחה השלמה. יתכן שליל הסדר שחלף היה הסדר הראשון שלך ללא הילדים. אלו הן מחשבות לא פשוטות, אבל חשוב להזכיר לך את המטרות: האושר והביטחון של הילדים בתנאים החדשים שנוצרו, שמירת הקשר איתם כקשר יציב וחיובי עבורך ועבורם, ובניית גמישות ופתרונות יצירתיים שיעזרו לך לשקם את עצמך רגשית וכלכלית באופן שיפגע כמה שפחות באחרים שיקרים לך, או בכאלה שיקרים לילדים שלך. יקל עליך לעשות זאת בעזרת המודעות לצורך להנמיך את המפלס הרגשי שמפריע לך לחשוב.
המאמר כתוב בלשון זכר, אבל מיועד לגברים ולנשים כאחד.
ד"ר אורן חסון הוא מטפל זוגי ופרטני
