"לא חשבתי אי פעם שכך אסיים את הקריירה"
בגיל 30, אחרי שלא הצליחה להתאושש מקרע ברצועה, כוכבת הנבחרת לשעבר, מירב דורי, מודיעה על פרישה בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. היא נזכרת ברגעים הגדולים, מודה למאמן שהיא חייבת לו את הקריירה ומבכה את מצבו של כדורסל הנשים בארץ
לפני כמה חודשים זה שוב קרה. מירב דורי כידררה, אפילו ניסתה לזרוק לסל, אבל הכאב החד בברך, זה שמנע ממנה לשחק כדורסל, היה בלתי נסבל. כבר חצי שנה שהיא מתחבטת עם עצמה, אולי בניסיון לתת לזמן לעשות את שלו, אבל רק בשבוע האחרון התגבשה אצלה ההחלטה הקשה בחייה - לתלות את הנעליים.
היא רק בת 30, אבל לא הצליחה להתאושש מפציעה ברצועה הצולבת שהיא סוחבת כבר שתי עונות. את התאריך הארור ההוא, היא מתקשה לשכוח. "18 בפברואר 2015, ככשיחקתי במדי רמת חן מול בנות הרצליה. הרגשתי כאב חזק בברך והבנתי שזה משהו חמור", סיפרה דורי בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, "עברתי ניתוח ושיקום של למעלה משנה, אבל הברך לא השתקמה. ניסיתי כמה פעמים לחזור, אבל זה לא היה זה. הבנתי שעם כל הכאב שבדבר - כדורסל כבר לא אוכל לשחק".
דורי (1.78) היא מהכדורסלניות המוכרות ביותר בליגת העל לנשים בעשור האחרון. ברזומה שלה יש ארבע אליפויות (שתיים עם רמה"ש, אחת עם הפועל ת"א ואחת עם מכבי אשדוד), שלושה גביעים (שניים עם אשדוד ואחד עם רמה"ש) והופעה בשלוש אליפויות אירופה עם נבחרת הנשים.
"המשחק חסר לי", היא מספרת בכאב, "אחרי הפציעה היה קשה לי אפילו להיכנס לאולם כדורסל. זו ממש טראומה. לא חשבתי אי פעם שכך אסיים קריירה, שאכנס לסטטיסטיקה של כאלה שקרעו את הרצועה הצולבת. ההתפרקות האמיתית הייתה אחרי שיצאתי מהאורתופד. הוא אמר לי שקרעתי את הרצועה. ידעתי מה זה אומר, אבל לא ויתרתי".
באמת חשבת שתוכלי לחזור?
"דיברתי עם קבוצות בעונה שעברה, ואפילו השנה. לכולן אמרתי שאני מחכה לראות איך ארגיש, אבל הברך לא חזרה לעצמה".
מה תזכרי מהקריירה שלך?
"זכיתי בהרבה רגעי שיא בקריירה. חלקם היו עם נבחרת ישראל - אין יותר מרגש משמיעת התקווה כשאת לובשת את המדים הכחולים-לבנים. לא אשכח את האליפות עם רמת השרון ב-2010. ניצחנו אז בנקודה מסל של אמברוסיה אנדרסון עם הבאזר. היינו בטוחות שנלך למשחק חמישי, אבל לא ויתרנו עד לשנייה האחרונה (1:3 על מכבי אשדוד בסדרת הגמר). זו הייתה גם השנה הראשונה שלי כקפטנית. הרגע הזה שאתה עולה להניף את הצלחת, פשוט עושה לך משהו בלב. גם הזכייה בדאבל ההיסטורי עם אשדוד הייתה מדהימה, וכמובן הניצחון על בריטניה ב-2008, כשקלעתי שלשה קריטית לקראת הסיום".
והייתה החמצה כלשהי?
"שתיים. כששיחקתי ברמת השרון, ההפסד לרמת חן בגמר הגביע מסל עם הבאזר של אייבורי לאטה, והאליפות שרמלה לקחה לנו באשדוד ב-2013".
המאמן שהכי השפיע עלייך?
"אלי רבי. הוא ולורי אבידר ראו אותי בנבחרת הקדטיות והביאו אותי לרמת חן. אלי הוא אחת הדמויות המשפיעות בקריירה שלי".
דורי גדלה בכפר גלעדי, ובגיל 15 העתיקה את מגוריה למרכז כדי להתמקד בכדורסל. אביה הוא גיורא דורי, ששיחק בנבחרת ישראל בשנות ה-70. "אבא דחף אותי לענף", משחזרת הבת הגאה, "הוא וכל המשפחה המדהימה שלי ליוו אותי לאורך כל הדרך".
מלבד רמת חן, שיחקה דורי בבני יהודה, בהפועל תל אביב, ברמת השרון ובאשדוד. "תמיד כיוונתי הכי גבוה. היו לי שאיפות גדולות ורציתי לשחק בקבוצות הכי טובות, עם השחקניות הכי מוכשרות. האמנתי שאפשר להגיע להישגים בכל קבוצה שהייתי בהן".
נראה שכדורסל הנשים בישראל בירידה.
"עצוב לי שזה ככה, לטעמי הוא צריך להיות ענף מוביל. היום אין פה אפשרות להרבה שחקניות צעירות שיפתחו קריירה. הסיבה היא שבישראל לא מתייחסים לכדורסל הנשים ברצינות".
אם היו נותנים לך את האפשרות לשנות סדרי עולם, מה היית עושה?
"יש שני אופנים שצריך להתייחס אליהם. אחד הוא ברמה המיידית: לתת עוד תקציבים, להרבות בפרסום, לקדם שחקניות צעירות ובמקביל להתחיל לפתח את הכל שוב מהיסוד. הדבר השני הוא לחבר את הבנות לענף ולהראות להן שזה מקום ששווה לשאוף אליו ואפשר להתפרנס בו בכבוד".
כיום הענף הזה לא משדר הרבה יוקרה.
"אני חושבת שכל ספורט הנשים בישראל. כרגע אין מספיק מודעות, אבל יש הרבה מאוד סטיגמות. אין תרבות ספורט בארץ, מישהו צריך לשנות את זה".
ביום חמישי שעבר ראתה דורי בטלוויזיה את המשחק הראשון בגמר הפלייאוף בין רמת חן לאשדוד (1:1), כשרק מאות בודדות של צופים הגיעו לאולם.
"פעם היה יותר טוב", היא בטוחה, "היה קהל, הייתה יריבות, היה כסף, היו סגלים מעובים וקבוצות ששיחקו בגביעי אירופה השונים. כבר כמה שנים שפשוט נעלמנו מהמפה. גם בעיתונות הורידו הילוך. אני בטוחה שאם ההשקעה והכספים יחזרו, הכל ייראה אחרת".
דורי לא עזבה לגמרי את הענף. כיום היא משמשת כמנהלת השיווק בחברת "שחקן אמיתי", שפועלת לקידום הכדורסל הישראלי. "מטרת החברה היא קידום ופיתוח שחקנים ושחקניות כבר בגיל צעיר. אנחנו מנסים לתת להם ולהוריהם את הכלים, את המעטפת המקצועית, הידע וההכוונה הנכונה", היא מסכמת.
לפנייה לכתב/ת 
