חוגגים פסח באתרי מורשת: 3 בתי כנסת עתיקים
בית הכנסת בפקיעין, בית הכנסת העתיק בדיר עזיז ובית הכנסת העתיק בסוסיה. בפסח הזה תוכלו לבקר ולסייר באתרי מורשת ישראליים עם משמעות מיוחדת. כל הפרטים
בשיתוף משרד ירושלים ומורשת
בפסח הזה יוצאים לסייר עם הילדים - או בלי, באתרי מורשת ישראליים שיספרו לכם את ההיסטוריה שלנו כאן. הכירו שלושה בתי כנסת יהודים בני אלפי שנים - במיוחד לחופשת הפסח.
בית הכנסת בפקיעין
הכפר פקיעין הוא ישוב עתיק בן אלפי שנים השוכן בבקעת פקיעין בגבולו הצפון-מזרחי של הגליל המערבי. בכפר יש רוב דרוזי, וכן מיעוט נוצרי ומוסלמי.
בכפר פקיעין התקיימה התיישבות יהודית עתיקת יומין. לפי המסורת של יהודי הכפר היא נמשכה ברצף מאז תקופת בית שני, והתבססה על משפחות הכוהנים זינאתי, כהן-תומא ועודה. הנשיא בן-צבי, מראשוני החוקרים של הישוב היהודי בפקיעין, ראה בסיפורם של יהודי פקיעין עדות לקשר בין העם לארץ ישראל, "שלא נפסק אפילו לדור אחד".
עוד בנושא
מטיילים בפסח: 3 אתרי מורשת ישראליים
אתר בית הכנסת ואתר "בית זינאתי" מהווים מכלול ייחודי בסיפור רציפות היישוב היהודי בארץ ישראל והקהילה היהודית בפקיעין.
מידע שימושי למבקר באתר
כתובת: בית הכנסת ממוקם בגרעין הכפר העתיק של פקיעין, בקרבת הכנסייה הקתולית ובית התפילה הדרוזי
טלפון: עמותת בית זינאתי: 04-9997197
שעות פתיחה: בית זינאתי: ימים א'-ה' 9:00-16:30 יום ו' 9:00-13:00
דמי כניסה: ללא דמי כניסה (פעילויות אחרות של עמותת בית זינאתי הינן בתשלום)
אתר אינטרנט (עמותת בית זינאתי): www.pekiin.org.il
פייסבוק: בית זינאתי
שירותים באתר: שירותים, חנות מזכרות, הדרכה (בתשלום)
אתרים סמוכים: בפקיעין: מערת רבי שמעון בר יוחאי, בית הספר העברי.
בית הכנסת העתיק בדיר עזיז
בדיר עזיז נמצא בית כנסת מפואר מהמאה ה-6 לספירה. במסגרת מיזם חדש זוכה בית הכנסת, שמצבו התדרדר, לשימור ושחזור. בנוסף לזאת באתר יבוצעו פעולות פיתוח ביניהן שילוט, הסדרת שבילים ופיתוח נופי
דיר עזיז הוא כפר סורי נטוש בדרום הגולן שנבנה על חורבות ישוב יהודי מתקופת התלמוד. במקום נמצאים בית כנסת מפואר שנבנה בציר מזרח-מערב כשהבמה שלו פונה לכיוון ירושלים. האתר הקדום ממוקם בראש המדרון הצפוני לנחל כנף, כ-5-6 ק"מ מזרחית לכינרת, דרומית לישוב כנף. אל האתר מובילה דרך נוחה מהשער של מושב כנף.
על פי הממצאים בית הכנסת נבנה במאה ה-6 לספירה ונחרב כנראה ברעידת האדמה של שנת 749 לספירה. על-פי ניתוח ממצאי הסקר הקרמי, המקום היה מיושב בכל שלבי התקופה הרומית והביזנטית. סביבת בית הכנסת שזורה בעצים בודדים, טרסות, תלוליות של אבני בניין, פריטים אדריכליים ומתקנים חקלאיים.
ייחודו של בית הכנסת בכך שהוא נבנה בציר מזרח-מערב כשהקשתות בקיר הדרומי שלו פונות לכיוון ירושלים. כמו כן, הוצבו בבית הכנסת שני טורי עמודים, והתגלה בו גרם מדרגות המובילה לקומה השנייה. בכניסה לבית הכנסת רואים את העמודים שהתגלו באתר ואת ספסלי המתפללים שהשתמרו בשלמותם. בחלקו הדרום-מערבי של בית הכנסת (בשמאל בפינת המבנה) נבנתה במה ששימשה כנראה כהיכלית ארון הקודש, ועליה כתובת ביוונית שבה מופיעים השם "יהודה" והשנים295 המציינות, ככל הנראה, את מניין השנים לחורבן בית המקדש.
סמוך לבית הכנסת העתיק נמצא מעיין דיר עזיז - מעיין הזורם כל השנה. המעיין סגור במתקני תחנת שאיבה שמזרימה את המים לשני ישובים סמוכים. במורד המתקן בריכת שמתמלאת מעודפי המים. את בריכת בטון שבנו חברי המושב כנף לרווחת המטיילים.
האפסיס ובמת ארון הקודש
בחלק המערבי של הקיר הדרומי נבנה אפסיס. האפסיס ואזור החיבור לקיר ממערב לו בנויים באבנים גדולות בסיתות האופייני "הגס", המוכר מן החזית המזרחית. באפסיס הותקנה גומחה, במערב הגומחה ניכר ברצפת הטיח תשליל של עמוד עגול בקוטר 0.25 מ', ששימש כנראה להצבת כן למנורת שבעת הקנים, בדומה למתרחש בתי-הכנסת באשתמוע, סוסיה ומעון שבדרום הר חברון.
הרצפה
רצפת בית-הכנסת עשויה מלוחות אבן בזלת שהונחו בקפידה. הריצוף השתמר כמעט ללא פגע בחציו המזרחי של האולם. בחציו המערבי של האולם, מרבית לוחות הריצוף נעקרו עם חדירת קירות מאוחרים.
העמודים
שמונה עמודים בשתי שורות מקבילות תמכו את תקרת אולם התפילה. העמודים ניצבו על כנים שנשתמרו על מכונם למעט אחד בטור הדרומי. הגובה הכולל המשוער של עמודים היה כ- 3.20 מ' וגובה הקומה כולה, על-פי הזיזים לתמיכת התקרה הבולטים מן הקיר הצפוני, היה כ- 3.70 מ'.
פריטים ארכיטקטוניים
פריטים ארכיטקטוניים נמצאו במהלך החפירה ובפירוק הקירות ביניהם: חוליות עמודים, מספר כותרות דוריות, שתי אבני גזית חלקות, על האחת תבליט ועל האחרת תבליט לביאה מיניקה גור.
הכתובת היוונית
בפירוק אחד הקירות נתגלתה כתובת יוונית -AZIZIO על גבי פריט שהינו חלק מקשת מעוטרת שמיקומה המקורי במבנה בית הכנסת עדיין לא הובהר.
מטמון מטבעות הזהב
בניית במת ארון הקודש גרמה לפירוק והרכבה של הקיר הדרומי והספסלים לכל אורכם. בעוד ממערב לבסיס ארון-הקודש שוחזרו הספסלים לצורתם המקורית, ממזרח עניין זה איננו נהיר. באזור זה נחשף בחפירה רק קיר שרוחבו בדיוק כרוחב שלושת הספסלים יחד, והוא נראה כמו יסוד למתקן שלא שרד, בבנייתו שולבו פריטים בשימוש משני. בליבת היסוד הרחב, נמצאה פכית חרס קטנה שנועדה אל-נכון לבושם ובה אוצר של 14 מטבעות זהב. כל מטבעות הזהב הן מימי הקיסר יוסטיניאנוס. הקדומה שבהן משנת 527 לסה"נ והמאוחרת משנת 565 לסה"נ.
מידע שימושי למבקר באתר
כתובת: סמוך לישוב כנף ברמת הגולן (יש לפנות למושב. כ-100 מטר לפני שער המושב פונים שמאלה בדרך סלולה וממשיכים ישר כ-2 ק"מ עד לחניה)
שעות פתיחה: האתר פתוח משעות הבוקר עד שעות אחה״צ. בשעות הערב האתר נסגר.
שירותים באתר: חניה
אתרים סמוכים: גן לאומי כורסי, גן לאומי גמלא, בית יגאל אלון בקיבוץ גינוסר
בית הכנסת העתיק בסוסיה
בסוסיא העתיקה התגלה בית כנסת עתיק שהוא מהמפוארים והגדולים מבין בתי הכנסת שהתגלו בארץ. רצפתו מכוסה פסיפסים מרהיבים, המורכבים מעיטורים גיאומטריים, ציורים וכתובות בעברית וארמית.
סוסיא, הנמצאת בשוליים הדרום מזרחיים של הר חברון, הייתה עיר יהודית גדולה ומאורגנת שהתקיימה לאחר חורבן בית שני, מהמאה ה-4 ועד ראשית המאה ה-9 לספירה. הישוב היהודי הגיע לשיא פריחתו בסוף התקופה הביזאנטית ובראשית התקופה הערבית הקדומה.
צפו בווידיאו
הממצא החשוב ביותר הינו בית הכנסת ומתקני דת יהודיים שמלמדים על מנהגי ומורשת היהודים בימים ההם. שרידי היישוב היהודי העתיק בסוסיא, חושפים את המבקרים אל חיי החברה, התרבות והחקלאות והדת היהודית, של תושביו.
בשנים האחרונות, בוצעו באתר מספר פרויקטים: הקמת מרכז מבקרים לאתר הכולל את מבואת הכניסה לאתר העתיקות, אזור הסעדה וחנות לממכר תוצרת מקומית, הפקת חזיון אור קולי על סיפורה של סוסיא והקרנתו באחת המערות, ויצירת "דרך התייר": שביל מעגלי הסובב את המוקדים המרכזיים באתר ובו שלטי הסבר, אזורי הצללה ותאורה המאפשרת סיורים ליליים באתר העתיקות.
האתר סוסיא העתיקה מסמל את שימור מנהגי הדת היהודית, גם לאחר שנכבשה הארץ ונחרבו מוסדות הדת בבית שני; הביקור בסוסיא מחזק אצל המבקרים את תחושת השייכות ומשמש למינוף תכנים, מסרים, וחיזוק המשמעותיות של יישוב הארץ ושמירת המנהגים והמורשת.
שחזור בימת ארון הקודש בסוסיא הקדומה
כחלק מפיתוח אתר המורשת הלאומי סוסיא הקדומה הסתיים לאחרונה שחזור והצבת בימת ארון הקודש בבית הכנסת במקום. בחפירת סוסיא בשנת 1971 נמצאו חלקי בימת ארון הקודש פזורים על רצפת בית הכנסת, החלקים נלקחו למוזיאון ישראל לטיפול וכיום הם מוצגים באגף הארכיאולוגיה במוזיאון.
על בסיס הבימה המוצגת במוזיאון שוחזרה בימה נוספת אותה תוכלו לראות בביקור בבית הכנסת העתיק בסוסיא במהלך ימי הפעילות בחול המועד פסח.
מה באתר?
- שחקני רחוב - הממחיזים את חיי העיירה התלמודית
- מעגלי תופים - סבבים לאורך כל היום
- מיצג אור קולי - במערה הקדומה " הסוד של סוסיא"
- זחילה במנהרת המילוט - זחילה חוויתית עם תאורה.
- הדגמת יצירת כדים - הדגמה כיצד ייצרו כלים בעת הקדומה
- מרכז מבקרים - חנות לממכר תוצרת האיזור, קיוסק
- הדרכות - בכל חצי שעה יוצאת הדרכה מסוכת ההדרכה
- עוד במקום - שאיבת מים, בית כנסת עתיק , מערות מגורים קדומות.
מידע שימושי למבקר באתר
כתובת: על כביש 317, בקרבת הישוב סוסיא, צפונית מערבית לערד
טלפון: 1-599-5000-37
שעות פתיחה: בימים – רביעי חמישי, בין השעות: 10:00-18:00
דמי כניסה: כניסה: לילד- 35 ₪ , מבוגר- 29 ₪ , גמלאי 21 ₪ , כרטיס משפחתי – 175 ₪ הורים וילדים בלבד.
אתר אינטרנט: www.atarsusya.co.il
שירותים באתר: שירותים, חניה, חנות, בית קפה
אתרים סמוכים: חורבת יתיר ויער יתיר, תל ערד
בשיתוף משרד ירושלים ומורשת
לפנייה לכתב/ת 
