ליאל קולט: "לא נשכחתי, הדברים שעשיתי מספיקים לארבעה גלגולי חיים"

ברגע אחד היא הוכתרה ליורשת הבלתי מעורערת של עופרה חזה. ילדה בת 11, שעלתה לבמה ושרה בפריים טיים מול אלפי צופים את "לאורך הים" של הזמרת המנוחה. המבקרים התאהבו, הקהל הצביע וליאל קולט נבחרה לייצג את ישראל בתחרות הכישרונות הצעירים העולמית "בראבו" לשנת 2000.

"ביום בו המוזיקה שלי תתנגן ברדיו בישראל - אהיה מאושרת". ליאל קולט(צילום: אברהם ג'וזף פל)

בשנים הבאות הספיקה להופיע ברחבי העולם, להקליט אלבום במקסיקו, להופיע לצד הטנור האיטלקי אנדראה בוצ'לי, להקת הסקורפיונס והדלאי למה, לשיר עם הנשיא קלינטון ואפילו לייצג את שוויץ בתחרות האירוויזיון. אבל מאז קולט נשכחה בנוף המקומי, ורבים כבר לא זוכרים את הילדה בעלת הקול המופלא שגרם להם להתאהב בה.

היום היא כבר בת 27, מתגוררת זה חמש שנים בלוס אנג'לס עם בן זוגה הישראלי. בימים אלה, בפעם הראשונה בחייה, היא מנסה לעשות את המוזיקה שהיא אוהבת - בלי לנסות למצוא חן בעיני אף אחד, בלי להיות סמל בטקסים ממלכתיים. נמאס לה. "האלבום שלי ייצא בעוד שנה", היא אומרת בראיון ל-ynet ממקום מושבה שבארצות הברית, "זה יהיה עולם אחר מאיך שהכירו אותי עד היום. מי שחשב שאני אחת ששרה רק באופן קלאסי ובלדות - יתבדה. זה הולך להיות משהו שונה לגמרי".

האירוע שפתח את הדלת. עם ביל קלינטון בחגיגות ה-80 לשמעון פרס ז"ל 

מאיפה הגיע הרצון הזה לשנות כיוון ב-180 מעלות?

"עד עכשיו הקריירה שלי התקיימה בזכות דברים גדולים שעשיתי, אבל אף פעם לא בגלל המוזיקה שלי. מעולם לא היה לי להיט הגדול משלי וזה משהו שתמיד שאפתי אליו. זה המקום שאני רוצה להגיע אליו".

כשקולט אומרת "דברים גדולים", היא מתכוונת בין היתר להופעה המשותפת עם ביל קלינטון בחגיגות יום הולדתו ה-80 של נשיא המדינה המנוח, שמעון פרס. "זה היה טקס נורא מסודר ופדנטי, אני זוכרת שאסרו עלי לעלות לבמה עד שקלינטון ירד ממנה, ובאמת שכך תכננתי לעשות. לפתע היה שינוי בתוכנית והזמנתי אותו לשיר איתי את 'Imagine' של ג'ון לנון. כשהוא זרם זה פתח לי דלת מאוד גדולה - מסתבר שהקטע הזה זכה לחשיפה ענקית. מפיק גדול בגרמניה החליט שהוא רוצה לעבוד איתי על אלבום, ועשינו את זה. המדיה שם מאוד חיבקה אותי והופעתי בתוכניות הכי גדולות ובעיתונים, בעקבות זאת גם ייצגתי את שוויץ באירוויזיון".

הוכתרה לממשיכת דרכה של עופרה חזה. קולט בתחרות הכישרונות "בראבו"

עם קלאוס מיינה, סולן להקת הסקורפיונס

ואחרי כל הפסגות ההן, היא כבר מרגישה שהגיע הזמן להמשיך הלאה. "נתפסתי כשגרירה של שלום, והאמת שזה משהו שמאוד דיבר אלי. לא ממקום של פוליטיקה, אלא מהמקום הכי נקי שיש. היום אני כבר במקום אחר". במקביל לעבודה על אלבום, קולט יצרה לעצמה שגרה יומיומית בעיר המלאכים. היא מופיעה במסגרות שונות, בין היתר לקהילות היהודיות בארצות הברית, ומתמידה להגיע לארץ אחת לכמה חודשים. לפעמים גם השגרה הזאת נשברת. ביקורה האחרון פה היה לפני שנה וחצי, הזמן הכי ממושך שלה מעבר לים. לשמחתה, את חג הפסח הנוכחי היא חוגגת עם משפחתה בקיבוץ ליד הכינרת. "זו החלטה שלקחתי על עצמי כשבחרתי לפתח קריירה בינלאומית", היא אומרת, "המחיר הוא להיות רחוקה מהמשפחה, וזה לא קל".    

את יכולה לקחת אותי לרגע אחד בו נשברת ורצית לחזור הביתה?

"לפני כמה חודשים נסעתי לפגישה. רכב אחד לא עצר ברמזור והתנגש בי טוטאל לוס, ממש מחץ את הרכב. עד לאותו רגע מעולם לא הייתי מעורבת בתאונת דרכים. חינכו אותי לנהוג כמו שצריך, ובסוף קרה משהו שלא הייתה לי שליטה עליו. זה היה מאוד מפחיד - הייתי לבד באוטו ופשוט רציתי שאבא שלי יבוא וייקח אותי. בכלל לא ידעתי איך להתמודד עם זה, אתה נמצא בארץ זרה, והבירוקרטיה שונה. התחלתי לבכות ונכנסתי להיסטריה. הרגשתי בודדה. מצד אחד אתה רוצה להתקשר להורים שלך, מצד שני אתה לא רוצה להחליץ אותם. זה קונפליקט פנימי, אבל רציתי לדעת שהם איתי ולהרגיש אותם".

מה את זוכרת מאותם רגעים?

"באותו רגע הרגשתי שעולמי חרב. עכשיו אני מרגישה שניצלתי בנס. הייתה לי פציעה ברגל ובכתף אבל ברוך השם מדובר בדברים שאפשר היה לטפל בהם. מזל גדול שזה נגמר ככה - התאונה הזאת בקלות הייתה יכולה להיגמר אחרת".

"לא קל להיות רחוקה מהמשפחה, אבל זה המסלול שבחרתי"(צילום: אדווה ריקלין)

"אחרי שנרגעתי ובאו לאסוף אותי, התחלתי להתמודד עם זה. אתה לוקח נשימה ואומר לעצמך 'אני צריכה לשאוב מזה כוחות, אני בסדר, מה עוד יכול לשבור אותי?'. מכאן צריך להתקדם הלאה, הרי זה המסלול שבחרתי בחיים שלי. לאט לאט אתה יוצר לעצמך את המשפחה שלך וממלא את החסר - יש לי בן זוג ואנחנו עושים ארוחות שישי, כמובן שזה לא אותו דבר כמו להיות בקיבוץ מתחת לפרגולה אבל גם פה יש מרפסת. אני לא חושבת לחזור לארץ כרגע".

ומה עם קריירה בישראל? אני מניח שזה כן מעניין אותך.

"ביום בו המוזיקה שלי תתנגן ברדיו בישראל אני אהיה מאושרת, אבל קודם כל אני רוצה לדחוף את עצמי למקום שבו אהיה שלמה ושאני אוהב את מה אני עושה. הפסגה הישראלית תמיד בלב שלי ואשמח לכבוש אותה. ניסיתי לפנות לקהל הישראלי, הופעתי בארץ אבל איכשהו תמיד חזרתי לדברים הממלכתיים יותר בגלל ההיסטוריה שלי, ככה מיתגו אותי פה. אגב, הרבה פעמים פונים אליי ומזמינים אותי להופעות מיוחדות, לרוב הייתי שמחה לעשות אותן אבל בגלל שאני כאן, ומגיל קטן חלמתי לפנות לכל העולם ולשיר באנגלית, אני עושה ויתור מסוים". 

"לא חושבת לחזור כרגע לישראל". קולט בהופעה עם אנדראה בוצ'לי

את עדיין חשה חוסר פרגון מהישראלים?

"תראה את דודו טסה והכוויתים, הרי לפני שהוא הוזמן לחמם את רדיוהד הבנתי שלא ממש השמיעו אותם. אין לזה הרבה חוקים. אני לא חושבת שזה ספציפי אליי, פשוט ברגע שהקריירה שלי פנתה לחו"ל והתרכזה שם אז פחות דברים קרו דברים בארץ וגם פחות הייתי מעורבת בתעשייה הישראלית".

את מדברת המון על הקריירה בחו"ל, אבל תני לי לקחת אותך אחורה, לתקופה שאחרי הזכייה ב"בראבו" - יכול להיות שאת מרגישה קצת פספוס מהקריירה בישראל?

"יכול להיות שאם הייתי נשארת בארץ והייתי מתמקדת בקריירה שלי אז הייתי מגיעה לכיוונים אחרים - אבל אני לא חושבת שמדובר בפספוס, הדברים שעשיתי מספיקים לארבעה גלגולי חיים של ארבעה אנשים שונים. אני לא חושבת שעשיתי משהו אחר ונשכחתי, אמנם לא הכל קרה בישראל, אבל עשיתי מספיק דברים בשביל לבנות קריירה מכובדת. לא פרגנו לי על דברים שעשיתי".

אז איפה בכל זאת טעית בכל מה שקשור לקריירה בארץ?

"לא הייתי כל שני וחמישי בארץ ולא התראיינתי בתדירות גבוהה, וגם כשכבר הייתי פה פחות נמשכתי לעולם של הברנז'ה. לא ניסיתי להיות בעולם הזה של הסלבס, מה שתמיד עניין אותי זו המוזיקה, הרגשתי שכל מה שמסביב לא חשוב. בסופו של דבר העדפתי לשבת בקיבוץ ואולי זאת הייתה הטעות שלי".