תוך שנתיים: 150 ק"מ של נתיבי אופניים בינעירוניים בגוש דן
בעלות של 620 מיליון שקלים, פרויקט סלילת נתיבי האופניים הבינעירוניים בגוש דן צפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ולכלול 10 דרכים שיחברו בין ערי המטרופולין. במקביל, סלילת שבילי האופניים העירוניים מתקדמת לאטה: "גם כשיהיו שבילי אופניים בינעירוניים לא ברור איך יגיע אליהם הרוכב מביתו"
האם גוש דן עולה על שבילי אופניים? תוכניות להקמתם של שבילי אופניים בגוש דן נמצאות על השולחן כבר שנים. שתי התוכניות המרכזיות, "מהיר לעיר" ו"אופנידן", יחד עם יוזמות של רשויות מקומיות, צפויות לכלול תוספת של מאות קילומטרים של שבילי אופניים במטרופולין העמוס בשנים הקרובות. יחד עם זאת, הפתרונות שבהם בחרו במשרדי הממשלה הם ארוכי טווח, וספק אם יצליחו ליצור רשת שבילים משמעותית שתוביל לבחירה ברכיבה על אופניים.
פרויקט "אופנידן" של משרד התחבורה ונתיבי איילון צפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים. במסגרת הפרויקט ייסללו 150 ק"מ של נתיבי אופניים בינעירוניים בהשקעה של 620 מליון שקלים. הסטנדרט התכנוני של הפרויקט מוגדר כסטנדרט גבוה גם על ידי מומחים שאיתם שוחחנו, והוא כולל שביל אופניים דו מסלולי ברוחב 3.5 מטרים. לאורך השבילים יהיו עמדות מתקני שתייה, עמדות ניפוח, טעינה חשמלית ועמדות הצללה. 10 הדרכים יחברו את ערי גוש דן: רעננה, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, גבעת שמואל, יהוד, אור יהודה, ראשון לציון, יהוד, חולון ובת ים.
שבילי אופניים עירוניים: התוכניות קיימות, הביצועים איטיים
בגוש דן קיימים כיום כ-170 ק"מ של שבילי אופניים עירוניים. מלבד תל אביב שבה קיימים כ-130 ק"מ, יש שבילי אופניים בבת ים, הוד השרון, קריית אונו, ראשון לציון, חולון, כפר סבא, רמת גן, רעננה, פתח תקווה, הרצליה ורמת השרון. במסגרת תוכנית "מהיר לעיר" לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית, משרד התחבורה העמיד לרשות הרשויות המקומיות גם תקציב לסלילת שבילי אופניים עירוניים, אולם הביצועים יחסית לא גבוהים.
על פי התכנון, עד שנת 2021 ייסללו בסך הכול 37 ק"מ של שבילי אופניים עירוניים בערי גוש דן. ברעננה ובכפר סבא ייסללו 8 ק"מ שיעברו מרחוב אחוזה שברעננה מזרחה אל רחוב ויצמן שבכפר סבא. בהרצליה יוכשרו 400 מטר בלבד ברחוב מיכאלי וסמוך לקניון שבעת הכוכבים. בהוד השרון יסללו 2.5 ק"מ ברחוב רמתיים. בתל אביב, שבה קיימים שבילי אופניים רבים יחסית, יסללו 10 ק"מ בשדרות קק"ל, שאול המלך והר ציון. בבת ים ייסללו 4 ק"מ ברחוב אלי כהן, ובחולון 3 ק"מ ברחובות הלוחמים, סוקולוב ומשה דיין. בפתח תקווה ייסלל קילומטר וחצי בלבד ברחוב רבין וספיר, בקריית אונו כמעט 6 ק"מ ברחובות לוי אשכול ודורי, וברמלה מעט יותר מקילומטר וחצי ברחוב הרצל.
בינתיים בתל אביב ממשיכה העירייה לסלול שבילי אופניים. בחודשים הקרובים יסיימו בעיר לסלול שבילים ברחובות קלצ'קין, מטלון, שלבים, שמחה הולצברג, הבעל שם טוב, הלל הזקן ואחרים. בתוכנית החומש של העירייה לסלילת שבילי אופניים מתוכננת הכפלה של כמות השבילים הקיימים היום. בשנת 2017 הקצו בעירייה 32 מליון שקלים לסלילה של 25 ק"מ של שבילי אופניים מעבר לפרויקטים שבהובלת משרד התחבורה. בתל אביב גם אימצו מודל שנוסה במדינות אירופאיות, והוא שילוב של תנועת אופניים וכלי רכב בכבישים ממותני תנועה, שבהם מותרת מהירות מקסימאלית של 30 קמ"ש. בימים אלו מבצעים בעירייה סימון של כבישים אלו.
"בהתחשב בהיקף כלי הרכב הנעים בעיר אל מול הגידול באוכלוסייה, אנו נדרשים לצעדים משמעותיים שיגבילו את המהירות בכ-100 רחובות במרכז העיר עד סוף 2017, כדי שבמקביל להחלת אכיפה על איסור רכיבה במדרכות תיווצר אלטרנטיבה בטוחה לרוכבים בכביש", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב לענייני תחבורה. "עיר היא לתושביה, ורחובות העיר מיועדים קודם כל לאנשים שהם הדם שזורם בעורקים. לכן, יש לתכנן רחובות כך שיאפשרו לבני האדם שהולכים, קונים וחיים הליכה נעימה ובטוחה. משום שהמרחב הציבורי מוגבל עלינו לפעול לחלוקה של זכויות הדרך באופן שיבטיח את מקומו של האדם במרכז ולפני הרכב".
ברמת גן עד סוף השנה ייסלל באמצעות החברה הכלכלית "שביל יהונתן" ממועדון המרגנית ועד לצומת האצטדיון. שבילים ברחוב עוזיאל ורזיאל ייסללו לפי העירייה עד סוף שנת 2018. בגבעתיים ייסלל עד סוף השנה שביל על רחוב בורוכוב. רשויות מקומיות נוספות בגוש דן מבצעות עבודות תכנון לסלילת כבישי אופניים נוספים, אך לא התקבלו לוחות זמנים לסלילתם.
יעיל יותר להגיע לעבודה באופניים
על רקע העבודות לסלילת שבילי אופניים מתעצמת בעיית אי-ההסדרה של האופניים החשמליים, ומניין הפצועים מתאונות עם אופניים הולך וגדל. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בין 2016-2013 נהרגו 13 רוכבי אופניים חשמליים, 10 מהם בשנת 2016. באותה שנה 618 נפצעו מתוכם 149 באופן קשה. עוד הדגישו כי מדובר בנתונים חלקיים כיוון שלא כל מי שמעורבבתאונה עם אופניים חשמליים מדווח עליה.
בשנת 2013, יובאו לישראל כ-33 אלף זוגות אופניים חשמליים, ובשנת 2014, הוכפל מספרם והגיע לכ-73 אלף זוגות אופניים חשמליים. משרד התחבורה מעריך כי עם יישום הרשת המטרופולינית, כ-10% מכלל הנסיעות היומיות בגוש דן צפויות להתבצע באמצעות האופניים.
המשרד לביטחון פנים הסמיך את הרשויות המקומיות לאכוף באמצעות פקחים עירוניים נסיעה בשבילי אופניים או בצד הכביש. הראשונה להרים את הכפפה הייתה תל אביב יפו, שבה האכיפה תחל בחודש אוגוסט, ורמת גן תחל באכיפה בחודש ספטמבר. "לצד אתגרים תכנוניים ובטיחותיים, הזינוק בשימוש באופניים החשמליים מהווה פוטנציאל אדיר למעבר נוסעים לאמצעי בר-קיימא, וזאת לאור הגדלת טווח הנסיעה, מהירות ונוחות הנסיעה וכן אטרקטיביות עבור קהלים נוספים", נכתב במצגת של חברת נתיבי איילון.
לפי הנתונים, נסיעות לצורך עבודה מתבצעות מעט יחסית בגוש דן, ביחס למדינות המובילות בסלילת כבישי אופניים באירופה. בעוד באמסטרדם 30% מנסיעות האופניים הן למטרות עבודה, בקופנהגן הן 33%, בברלין 15% ובגוש דן בין 5 ל-7 אחוזים. הנתונים מראים שעם העלייה בסלילת הכבישים, כך עולה גם השימוש באופניים – נתון שמוכיח שהגעה לעבודה באופניים תוכל להוריד את עומס כלי הרכב בכביש במטרופולין העמוס ביותר בין המדינות החברות ב-OECD.
"באופניים הרוכב חשוף, מה שיכול להביא להחמרה בתאונות"
ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים, מסביר שבשנים הקרובות נראה אפילו יותר רוכבי אופניים, בשל הצפיפות בכבישים. "לכן ברור שצריך לפתח תשתיות כדי לאפשר לכלי רכב דו-גלגליים לנוע בצורה בטוחה", לדבריו. "אופניים הם כלי שבו הרוכב לא יציב ונמצא חשוף לפגיעה ישירה ללא הגנה, וזה יכול להוביל להחמרה בתאונות. אבל ניתן למנוע זאת באמצעות תשתית נכונה".
ד"ר בקר מסביר כי בניו יורק, למשל, הוקמה רשת של שבילי אופניים, ובלט שם גידול של 56% ברוכבי האופניים יחד עם ירידה של 34% בתאונות האופניים. "במציאות הישראלית המעבר בצמתים מסוכן כי רוכבי האופניים נוסעים בכביש, ובצומת חותכים בפינה ועולים על מעבר החצייה של הולכי הרגל – מה שמהווה מצב סיכון מרכזי לתאונות דרכים בין רוכבי אופניים להולכי רגל. לצד פיתוח התשתית יש לבצע פעולות חינוכיות בבתי הספר כבר מגיל 10", לדבריו.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, תולה תקוות בתוכנית שבילי האופניים הבינעירוניים: "יישום התוכנית ייתן מענה לשימוש הגובר באופניים וישפר את הבטיחות של כל משתמשי הדרך, לרבות הולכי רגל". לדבריו, התכנית תקל, בין היתר, גם על הגודש בכבישים הצפוי בשנים הקרובות בכמה אזורים בגוש דן, בעקבות עבודות הרכבת הקלה.
"לא מתייחסים אל שבילי האופניים כמו שמתייחסים לכבישים"
אך יחד עם הפרויקט הבינעירוני, נמתחת ביקורת רבה על שבילי האופניים העירוניים בגוש דן. ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת " Planet", מסביר ששבילי האופניים חייבים לבוא על חשבון הרכב הפרטי כדי להיות יעילים. "כל מה שעושים היום לא גוזל שטח ממרחב הזכויות של הרכב הפרטי, אבל הציבור הרחב רוצה לרכוב על אופניים, זה יותר יעיל מלהגיע ברכב פרטי ברוב גוש דן. בגלל שלא מוותרים על שום סנטימטר כמעט של רכב, אז לא מוצאים מקום לאופניים והם עולים על המדרכות", אומר לרמן.
"את זכות הדרך צריך לתת בהתאם לכמות האנשים ולא לכמות השטח שכלי הרכב שבהם הם נוסעים מבזבזים. הבעיה עם שבילי האופניים היא שסופרים את כמות הקילומטרים שלהם ולא את איכותם, רציפותם והמהירות המתאפשרת בהם – וזה שונה לגמרי מאיך שאנחנו מתייחסים לכבישים", הוא מוסיף. "כך, למשל, שבילי האופניים מסתיימים בצומת, וזה קוטע את הרציפות ויוצר סיכון. לא צריך לחכות שנים קדימה, אלא אפשר לסמן חלק ממרחב הדרך כפיילוט לאופניים באופן מיידי ולייצר שבילים זמניים. אם הם יוכחו כיעילים, יש לתת להם קביעות ולעבוד על תוכניות תכנוניות וקביעת תקנות".
"רוכבי האופניים צריכים לבחור אם להידרס בכביש או לדרוס על המדרכה"
"תוכנית האוטוסטראדות קיימת כבר שנים, אבל זו פעם ראשונה שמנסים להקים כבישי אופניים על צירים בינעירוניים, ויש בתוכנית גם פתרונות שמתהווים בנוגע לסכנה בצמתים", אומר יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת "ישראל בשביל אופניים". לדבריו, כמעט לפני עשור התחילו לסלול כבישי אופניים, אבל כשהשביל מגיע לצומת, ששם הרוכב הכי פגוע - השביל נפסק והרוכב נאלץ לבחור בין להידרס בכביש ללדרוס הולכי רגל במדרכה.
לדבריו, גם העלאת הקנסות והפיקוח העירוני הם בעייתיים. "את הקנסות צריכים לתת למקבלי ההחלטות, שעשו שום דבר כדי למנוע את התאונה הבאה, ומגלגלים את זה על רוכב האופניים שאין לו אלטרנטיבה. משסים שתי אוכלוסיות שהן במצב לא טוב: גם הולכי הרגל שבקושי נשארה להם מדרכה, ומולם את רוכבי האופניים שצריכים לבחור אם להידרס בכביש או לדרוס על המדרכה".
בעמותה מציינים שהם עמלים על שתי הצעות חוק בנושא – האחת מחייבת רשויות מקומיות לייצר פתרונות לרכיבה על אופניים בשטחן, מחייבת התקנת מקלחות במקומות העבודה הגדולים, הקמת מתקני חניה בטוחים לאופניים, מתן תמריצים כלכליים לאלו שבוחרים לרכוב למקומות העבודה וקיום פעולה הסברתית בתחום.
הצעת חוק נוספת מחייבת נהגים בעיר לשמור מרחק של לפחות מטר מרוכבי אופניים, ובכבישים בינעירוניים לשמור מרחק של מטר וחצי. בעמותה מציינים שבמדינות באירופה ובארה"ב כבר קיים חוק דומה.
לפנייה לכתב/ת 
