צ'יינה ביי: מילאן ואינטר מוכנות ל"דרבי הסיני"
פעם זה היה קרב צמרת, בשבת (13:30) המפגש בין מילאן לאינטר יהיה בעיקר על יוקרה. לא רק על זו של העיר, אלא גם בקרב בין הבעלים מהמזרח הרחוק, והשעה לא מקרית. נדב יעקבי על "דרבי דה לה מדונינה" אחר לחלוטין ממה שהורגלנו אליו
ב-20 בפברואר 1986 רכש איש העסקים סילביו ברלוסקוני את מועדון הכדורגל מילאן והציל אותו מפשיטת רגל. זה היה הרגע שבו הכדורגל האיטלקי השתנה, ובעצם גם הכדורגל העולמי.
בשנים הבאות הפכה מילאן לנושאת הדגל של הכדורגל ההתקפי והמרהיב, בניגוד גמור כל כך למסורת ההגנתית של ה"קטנאצ'יו". ברלוסקוני, אוהד שרוף של מילאן מילדותו, השקיע עשרות מיליונים כדי לרכוש את השחקנים הטובים ביותר בעולם ובראשם שלושת ההולנדים האגדיים - רוד חוליט, מרקו ואן באסטן ופרנק רייקארד.
מילאן "ההולנדית" זכתה באליפות איטליה ב-1988 ושנה לאחר מכן הביסה את סטיאווה בוקרשט 0:4 בגמר גביע אירופה לאלופות. כעבור 12 חודשים היא זכתה שוב בגביע עם האוזניים הגדולות, הפעם עם ניצחון 0:1 על בנפיקה. מאז ועד היום אף קבוצה לא הצליחה לזכות בגביע האלופות שנתיים ברציפות.
אתמול הסתיימו 31 שנות ברלוסקוני במילאן, כאשר המועדון נמכר לחברת "רוסונרי ספורט אינווסטמנט", הנמצאת בבעלותם של שני אנשי עסקים סינים, יונגהונג לי והאן לי. המשא ומתן של ברלוסקוני וחברת "פיניבסט" שלו עם הסינים נמשך כבר שנתיים וידע לא מעט עליות ומורדות. לפני 11 חודשים כבר יצאה הודעה על הרכישה, אולם היא נדחתה מאז פעמיים בשל קשיים שהתגלו בגיוס הכספים.
ברלוסקוני יקבל מהסינים 740 מיליון אירו, כסף שמחציתו הושג באמצעות הלוואה שנלקחה מקרן השקעות אמריקנית. אגב, הסכום הזה כולל גם חובות בסך 220 מיליון אירו שיש למילאן.
ברלוסקוני, שחוץ מלהיות הבעלים והנשיא של מילאן גם כיהן כראש ממשלת איטליה במספר קדנציות, כבר בן 80. בשנים האחרונות הוא כבר לא ממש ניהל את העניינים. היו ימים שבהם הוא היה מורה למאמן קרלו אנצ'לוטי באיזה מערך טקטי הוא צריך לעלות. אבל מאז עברו הרבה שנים, ומילאן רק הלכה ודעכה.
געגועים לעבר
ב-31 שנותיו של ברלוסקוני מילאן זכתה בלא פחות מ-29 תארים, כולל חמש זכיות בגביע אירופה לאלופות. אולם בשנים האחרונות הרוסונרי הפכו להיות קבוצה לא רלוונטית בכל מה שקשור למאבקי האליפות. מילאן זכתה באליפות האחרונה שלה ב-2011. עונה לאחר מכן היא סיימה במקום השני וב-2013 במקום השלישי. משם ההידרדרות הייתה תלולה. מקום 8 ב-2014, מקום 10 ב-2015 ומקום 7 בעונה שעברה.
יובנטוס השתלטה באופן מוחלט על הליגה האיטלקית והיא בדרך לאליפות שישית ברציפות. שתי הקבוצות היחידות שקרובות אליה בשנים האחרונות הן נאפולי ורומא. מילאן, הקבוצה האיטלקית המצליחה ביותר באירופה, עם שבע זכיות בגביע האלופות, לא משחקת בגביעי אירופה כבר שלוש עונות ברציפות, מה שלא קרה לה בשלושת העשורים האחרונים. ויש מצב שגם בעונה הבאה היא תיעדר מהמפעלים האירופיים.
מילאן מדורגת כעת במקום השישי בטבלה, כאשר היא מפגרת בשתי נקודות אחרי אטלאנטה שבמקום החמישי, זה שמוליך לליגה האירופית. כדי לשפר את סיכוייה מילאן תצטרך לנצח מחר (ש', 13:30) את היריבה העירונית אינטר, ב"דרבי דה לה מדונינה" - שזכה באופן טבעי לכינוי "הדרבי הסיני". שכן לא רק מילאן נמצאת בבעלות סינית אלא גם אינטר, שנרכשה בשנה שעברה ע"י הקונצרן הסיני "סונינג".
ומה מתאים יותר מכך שהדרבי הגדול ביותר של איטליה ייערך בשבת בשעה המוזרה של 12:30 בצהריים (שעון מקומי). נו טוב, מה לא עושים כדי שמיליארד סינים יוכלו לצפות בשידור הטלוויזיה של הדרבי המילאנזי בשעה שנוחה להם...
לאינטר עוד נחזור בהמשך, אבל הסיפור הגדול שייך כמובן למילאן, שעברה אתמול יום היסטורי. מיליוני האוהדים של מילאן בכל העולם שואלים את עצמם כרגע רק שאלה אחת: האם הרכישה של הסינים מבשרת על כך שהקבוצה עומדת לחזור לימי הזוהר שלה?
מוקדם לומר, אם כי זו בעצם הסיבה שהמהלך הזה קרה. ברלוסקוני עצמו כתב באתר הרשמי של המועדון: "אחרי למעלה מ-30 שנה אני עוזב את הנשיאות של מילאן. אני עושה זאת עם כאב והתרגשות אבל גם עם הידיעה שבכדורגל המודרני, כדי להתמודד עם הקבוצות הטובות באירופה ובעולם, יש צורך בהשקעות ובמשאבים שמשפחה אחת לא יכולה לספק".
הבעלים החדשים הבטיחו כי ישקיעו ממון רב כדי לחזק את הקבוצה לקראת העונה הבאה, שכן הסגל הנוכחי פשוט לא מספיק טוב כדי להתמודד מול יובנטוס, נאפולי ורומא.
מילאן הייתה בעבר הרחוק הקבוצה העשירה ביותר בעולם. כיום היא נמצאת במצב פיננסי גרוע ביותר. ההיעדרות מליגת האלופות במשך שלוש שנים פגעה קשות בתזרים, כמו גם העובדה שבמרבית משחקי הבית אצטדיון סן סירו נשאר חצי ריק. בשנים הללו מילאן צברה חובות עצומים - כ-80 מיליון אירו בשנה.
זו הסיבה שנרכשו מעט מאוד שחקנים ומרבית המצטרפים - מריו פסאליץ', מתיאס פרננדס, ג'רארד דלופאו ולוקאס אוקאמפוס הם מושאלים.
בקיץ הקרוב מילאן צפוייה לעשות מסע רכש משמעותי. היא חייבת להחתים בלם חדש שישחק לצידו של אלסיו רומאניולי, קשר יצירתי חדש וחלוץ נוסף שיצטרף לקרלוס באקה. ואלו חייבים להיות שחקנים מהרמה הגבוהה ביותר.
שאלה גדולה היא האם המאמן וינצ'נזו מונטלה ימשיך בתפקידו. מונטלה נשמע אתמול בסערת רגשות כשדיבר לאחר השלמת רכישת המועדון, שכן הוא מודע לכך שהבעלים החדשים עשויים לחפש מאמן אחר עם שם גדול.
"אני רוצה להודות למר ברלוסקוני ולמנכ"ל אדריאנו גליאני שנתנו לי את ההזדמנות לאמן את מילאן", אמר מונטלה ולא שכח להזכיר: "אני חושב שעשיתי היסטוריה קטנה יחד עם השחקנים כשזכינו בסופר-קאפ בניצחון על יובנטוס. בימים הקרובים אפגש עם הבעלים החדשים ואני בטוח שביחד נוכל למצוא פתרונות איך להפוך את מילאן לקבוצה גדולה כפי שהייתה בעבר. אני שמח כאן, אבל בנישואים יש שני צדדים. נכון שיש לי חוזה, אבל ברור לי שבתקופה הקרובה יהיו הרבה שמועות".
אבל מעבר לזהות המאמן בעונה הבאה והרכש שבוודאי יגיע, הבעלים הסינים יעשו הכל כדי להבטיח ששחקני המפתח של הקבוצה לא יעזבו, ובראשם השוער בן ה-18 ג'אנלואיג'י דונארומה, יורשו של ג'יג'י בופון בנבחרת איטליה.
לא מעט קבוצות גדולות באנגליה וספרד לוטשות עיניים לעברו של דונארומה, ואם הסינים יצליחו להשאיר אותו, זה יהיה מסר ברור לגבי רצינות כוונותיהם.
חוץ מדונארומה ייעשה מאמץ להשאיר בקבוצה גם את המגן השמאלי מתאה דה שיליו ואת הקשר הספרדי המצויין סוסו.
מעבר לטיפול המיידי בקבוצה, הבעלים החדשים ינסו לקדם את פרויקט האצטדיון. מאז שיובנטוס בנתה את האצטדיון הפרטי שלה, ההכנסות שלה הוכפלו. הכסף הגדול איפשר ליובה לפתוח פער כלכלי ומקצועי על פני כל יתר הקבוצות באיטליה.
זה כמובן לא הפתיע אף אחד כשרומא, שנרכשה ע"י אנשי עסקים אמריקנים, החלה לבנות את האצטדיון שלה, שיוכל למנף אותה על פי המודל של יובנטוס.
ב-2015 החל ברלוסקוני במגעים לגבי הקמת אצטדיון של 48 אלף מקומות בבעלות מלאה של מילאן. על פי התוכניות האצטדיון היה אמור להיות מוכן לפתיחת עונת 2018/19. אולם הבעיות הכלכליות קטעו את הפרויקט עוד לפני שהחל.
אז נכון, סן סירו הוא אצטדיון נפלא והיסטורי וכאשר הוא מלא ב-80 אלף צופים האווירה בו היא לא פחות ממדהימה. אבל זהו אצטדיון מיושן למדי, שנמצא בבעלות עיריית מילאנו, ומילאן, כמו גם אינטר, משלמת עבור השימוש בו - במקום להרוויח מהשכרת שטחי מסחר ובניית מאות תאי צפייה אקסקלוסיביים. מבחינה כלכלית מדובר בדינוזאור. והסינים, סביר להניח, יודיעו בקרוב על חידוש פרויקט האצטדיון הפרטי.
צריך לומר את האמת, לא כל אוהדי מילאן חוגגים עכשיו. העובדה שמחצית מהסכום האדיר ששילמו הסינים מגיע מהלוואה שלקחו מקרן הגידור האמריקנית "אליוט", מעוררת חשש. שכן על הלוואות צריך לשלם ריבית ומדובר בעשרות מיליונים בשנה, כסף שיילקח כמובן מהכנסות המועדון.
וסיבה נוספת לחשש: הנכסים של יונגהונג לי שווים כחצי מיליארד אירו בלבד, והוא לא נכלל בין 400 האנשים העשירים ביותר בסין. רק לשם השוואה, ברלוסקוני שווה שבעה מיליארד אירו.
סרט סיני
ובעוד שבמילאן מתחילים להתרגל לבעלים מהמזרח הרחוק, באינטר נמצאים בסרט הסיני הזה כבר כמה שנים. כבר ב-2012 מכר נשיא המועדון והבעלים מאסימו מוראטי את המניות לחברה סינית. שנה לאחר מכן רכש את אינטר המיליארדר האינדונזי אריק טוהיר. ביוני 2016 עבר המועדון לידיים של "סונינג" ששילמה 263 מיליון אירו בלבד.
אינטר, אסור לשכוח, הייתה אלופת אירופה ב-2010, כשז'וזה מוריניו אימן אותה. באותה שנה היא זכתה באליפות חמישית ברציפות. אולם דווקא כשנראה שאינטר עומדת לשלוט בכדורגל
האיטלקי עוד שנים רבות, הגיעה הנפילה.
בחמש העונות מאז 2012 סיימה אינטר במקומות 6, 9, 5, 8 ו-4 בהתאמה. בליגת האלופות היא לא שיחקה כבר חמש שנים. וכשהופיעה העונה בליגה האירופית, הפסידה פעמיים להפועל באר שבע ולא עברה אפילו את שלב הבתים.
המאמן ההולנדי הכושל רונלד דה בור פוטר ובמקומו מונה סטפנו פיולי, אולם גם הוא לא הביא את הישועה לצד השחור-כחול של מילאנו. אינטר הפסידה בשני משחקי הליגה האחרונים שלה (לסמפדוריה ולקרוטונה), הידרדרה למקום השביעי ואם תפסיד בשבת בדרבי מול מילאן, זה יהיה כנראה סוף הסיפור של פיולי.
אוהדי אינטר מפנטזים על דייגו סימאונה שיגיע ויגאל אותם מהיסורים, אולם המאמן הארגנטיני המצליח יישאר לפחות עוד שנה באתלטיקו מדריד. סימאונה, ששיחק בעבר באינטר ואוהב את המועדון, הצהיר שבעתיד יאמן את הקבוצה. אבל "צ'ולו" לא יגיע לקבוצה שנמצאת בכאוס ניהולי כמו שקורה עם אינטר בשנים האחרונות.
מילאן ואינטר היו ויישארו שתיים משלוש הגדולות של הכדורגל האיטלקי יחד עם יובנטוס, אולם הגדולה שלהן שייכת לעבר. ועם כל הצער שבדבר, זה לא יהיה הימור נועז מדי לומר שייקח לשתיהן עוד כמה שנים טובות עד שיצליחו לחזור לטופ של הכדורגל האיטלקי.
לפנייה לכתב/ת 
