חוויות קוטב עם טרנספורטר: גלישה במים קפואים ונהיגה בשלג
המכונית שהפכה לסמל דור ילדי הפרחים עדיין משווקת. היא רק גדולה, כבדה, מתוחכמת ויקרה הרבה יותר. קפצנו לחוג הקוטב כדי להתנסות בגרסה הכי ביתית שלה. קפאנו לאור הזוהר הצפוני וחזרנו הביתה כדי להפשיר
בשנת 1950 שיגרה פולקסווגן לאוויר העולם את הטרנספורטר, יצור מוזר שנולד כגרסה משפחתית מאד-מוגדלת לחיפושית המיתולוגית. עשור שנים מאוחר יותר הוא כבר הפך ללהיט עולמי בזכות עצמו. סמל ילדי הפרחים, אהבה חופשית, גלישה, מוזיקת רוק ובאופן כללי חיים חסרי דאגות בארה"ב, בעיקר עבור אלה שהעדיפו את הגלים של קליפורניה על הג'ונגלים של וייטנאם. 60 שנה מאוחר יותר והטרנספורטר הוא אחד מכלי הרכב המצליחים בהיסטוריה עם יותר מ-12 מיליון יחידות שנמכרו עד היום, ומעמד של סופר-סטאר מוטורי שאף רכב מסוגו לא זכה לו מעולם.
במהלך עשרות השנים עבר הטרנספורט "ההוא" אין ספור שינויי מראה ובעיקר טכנולוגיה, וכיום משווקת פולקסווגן כבר דור שישי לרכב המיתולוגי. זה אמנם לא מסביר מדוע אתם מוצאים עצמכם בשיעור היסטוריה, אבל בהחלט מהווה פתיחה הולמת למה שמגיע עכשיו.
שבע בערב, צפון סקנדינביה, פינת סוף העולם, עם צ'ימידן כבד עמוס בגדים ארקטיים בעיירה קטנה אי שם 1,200 ק"מ צפונית לאוסלו. התחושה היא שעוד טיפונת צפונה, ואני מרחף בחלל. אבל למרות העניין הגיאוגרפי, מעסיקה אותי כרגע השאלה איפה אני עומד לבלות לילה אחרון בין קירות של ממש. ממחר, וזו הסיבה שבגללה נדדתי אל ערבות הקוטב, אני עומד להחליף בית אמיתי בגרסה האחרונה והסופר-מאובזרת של פולקסווגן טרנספורטר - ה-T6 קליפורניה-אושן. הגרסה אחרונה והכי מתקדמת אי פעם של הטרנספורטר, שצפויה לנחות אצלנו.
בניגוד לרכב המקורי שהסתפק במנוע בנזין אחורי מקורר אוויר בנפח 1.1 ליטר עם 24 כ"ס, לבית החדש שלי יש בחרטום מנוע טורבו-דיזל בנפח 2 ליטר שמפיק 204 כ"ס. במקום הנעה אחורית יש לי גם הנעה כפולה-קבועה ששולחת כח לכל גלגל בהתאם לצורך. במקום ארבעה הילוכים ידניים יש לי תיבת שבעה הילוכים רובוטית כפולת-מצמד, ונעילת דיפרנציאל אחורי, ומערכת סיוע בזינוק בעלייה, וסיוע בבלימה בירידה, וסיוע בחניה ובהחלפת אור גבוה ועוד כמה. יש לי גם כיריים וכיור קטן להכנת הקפה של הבוקר, ומקרר, ושקע 220 וולט, יותר תאי אחסון מחדר ארונות ממוצע ואפשר לשנות את מיקום הריהוט ולסובב את המושבים. בקיצור, מסחרית שהיא בית קטן ומאובזר עם מיטה. מה שמסביר גם את תג המחיר הצפוי שלו בישראל: כחצי מיליון שקלים.
לילה אחרון במיטה שמחוברת לרצפה אמיתית הפך לבוקר בו אני פוגש לראשונה בית חדש, אדום, על גלגלים. מעבורת של כארבע שעות במים ממש קפואים הביאה אותנו - אחרי עוד נהיגת קרח זהירה - לכפר ציורי בשם אונסטאד. כפר צנוע בחוג הקוטב אבל מוכר למדי בקהילת גולשי גלים - למרבה הזוועה. אישית, לא ברור לי מה הטעם לגלוש במים בטמפרטורה של 4 מעלות כשהאוויר בחוץ נוגע במינוס 10, אבל אני בן אדם ליברלי, ולא מתיימר לדעת מה טוב. מה שמסביר למה אחרי לבטים רבים ושכנוע עצמי כבד, נכנעתי למה שאחרים היו מכנים "חובה עיתונאית" (אני סתם מתייחס לזה כטפשות רגעית), אזרתי אומץ וחליפה טרמית, ונכנסתי למים לסשן גלישה קצר. כמה קשה זה כבר יכול להיות לגלוש על ברד? מסתבר שקשה מאד.
אחרי האירוע המביך הזה שתועד היטב למרבה הצער, חזרתי הביתה כדי להפשיר. כלומר, לאוטו. ותשכחו מלהניע ולשים את בקרת האקלים הדיגיטלית על "הפשרה מירבית". הקליפורניה מצויד במערכת חימום סופר יעילה שמייצרת את החום שלה על-ידי שריפת סולר ולא בעזרת גוף חימום חשמלי. מה שמאפשר לה לעבוד ללא קושי וברציפות במשך שלושה ימים גם כשהמנוע כבוי. אגב, למרות הגג המתרומם והמרשים בתמונות, התקרה בקליפורניה קשיחה למדי, למעט מעין "צוהר-מעבר" למה שנראה כמו קומת גג. כך שעמידה באוטו לא אפשרית. מצטער. לא נורא. הפשרתי בישיבה.
יבש ולוהט יצאתי לנסיעה מרהיבה (לא מיוחד, כל הנסיעות שם מרהיבות) לעבר כפר הדייגים hennigsvaer (נראה אתכם מבטאים את זה), שם עלינו על סירת דיג קטנה ויצאנו לתפוס את ארוחת הערב שלנו כמו ויקינגים מחונכים. את זה אפשר לסכם ב"לאוכלוסיית הבקלה הסקנדינבית אין בשלב זה סיבות לדאגה". ואז עוד לילה באוטו.
ומה עם הקליפרניה אושן? כמו ילדי הפרחים שאימצו אותו לחיקם, גם הוא התבגר, גדל, התברגן והיום ועולה כמו חצי דירה בפריפריה לפני שמעמיסים עליו תוספות. בארצנו המאותגרת גיאוגרפית כנראה שלא נוכל לנצל את כל סגולותיו, אבל הוא עדיין פרנטר מוטורי מהטובים שאפשר למצוא. גם אם אין לכם מושג איך גולשים, או מנגנים על גיטרה לאור המדורה.
הכתב היה אורח חברת פולקסווגן
לפנייה לכתב/ת 
