כשיענקל'ה פוגש את הסופרנוס / בעיטה חופשית
כבר כמה שנים ששום דבר במכבי חיפה לא עובד. הבעלים יענקל'ה שחר אמנם ניסה כמעט הכל, אבל האנשים שהביא למועדון, מהמנהל המקצועי ועד אחרון השחקנים, נהנים להישען על הליטופים מעוררי הרחמים
אין לי מושג עם מי יעקב שחר עורך שיחות נפש, אבל הוא מוזמן להתחיל לתרגל את המשפט הזה - הוא תופס מצוין כבר שש עונות (הגביע היה כמו אתנחתא של יציאה לפרסומות). לפעמים נדמה שהבעלים של מכבי חיפה כבר ניסה הכל, והתוצאות עדיין מחורבנות. הבוס החליף מאמנים, שחקנים, מנכ"ל, הביא מנהל ספורטיבי מאירופה, נתן גיבוי, הפסיק עם הגיבוי, זרק, חתך, קצץ, רטן ונזף – ואחרי כל זה, מגיעה בני סכנין הצנועה עם מאמן שנמצא בדרך החוצה, מנצחת את מכבי חיפה אצלה בבית ותוקעת אותה במקום השישי.
וזה כמובן לא רק ההפסד האחרון, אלא איך שהקבוצה נראית בשנים האחרונות - עם מחזור חיים עונתי קלישאתי ומביך להחריד: פותחים רע, יוצאים ממאבק האליפות, אוספים נקודות בגארבג'-טיים, משתחלים לפלייאוף העליון כדי "להיאבק" על הכרטיס לאירופה ומספרים לעצמם שהעסק בעצם לא כל כך נורא. ואז, כשכתם הכישלון מתעמעם, אפשר להתחיל בכישלון חדש.
לעיתים אפשר לזהות בהתייחסויות לכישלון החיפאי נימה של כמעט רחמים כלפי המועדון החבול. אמפתיה ויכולת הזדהות עם כאב זה יפה, אבל מכבי חיפה זקוקה לניעור, לא לליטוף על הראש. מדובר במועדון פאר עשיר עם הרבה כוח, תקציב מהגבוהים בליגת העל ואנשי מקצוע ושחקנים שמתפרנסים ממנו ברמות שכר מהגבוהות במשק עבור שכירים.
והכישלון הזה הוא שלהם. של המנהל המקצועי טור קרלסן, שבנה את הסגל כבר מתום העונה שעברה, של המאמן גיא לוזון, שידע בדיוק לאן הוא נכנס (הרי הוא העדיף לוותר על ההצעה מבית"ר ירושלים כשהריח את הזעזוע המתקרב בכרמל), וכמובן של השחקנים המפונקים, שלעד יצליחו להסתתר מאחורי הגב של האוטוריטה המקצועית. הם לא ראויים לשום הנחות ולשום רחמים. אפילו הפסיכולוגית של טוני סופרנו לא תגלה כלפיהם אמפתיה.
קברניטי ההתאחדות, תתעוררו
משחק העונה בליגה א' צפון בין הפועל חדרה ורובי שפירא חיפה סיפק יופי של אווירה וצבע, אבל גם שפך אור על הצד המכוער של הכדורגל הישראלי. תגרה המונית בין אנשי חדרה ואנשי רובי שפירא, אוהדים שפורצים אל כר הדשא ומתעמתים עם שחקנים, מקורבים שבוחשים וחברת אבטחה שלא ערוכה להתמודדות עם קהל רב – כל אלה היו יכולים להימנע אם קברניטי ההתאחדות לכדורגל היו מתייחסים ברצינות יתרה לליגות הנמוכות.
לעיתים אנו שבויים בפולקלור וברומנטיזציה השכונתית של הליגות הללו, אבל זו פריבילגיה של חובבי הספורט, לא של אלה שמנהלים אותו. שכונתיות זה אומר חיבור לקהילתיות של קבוצה קטנה שחולמת בגדול, לא התרת רסן ומכות על הדשא. אנשי המקצוע שמנהלים את ההצגה חייבים לדאוג שהיא תתנהל בצורה ראויה, הוגנת ומקצועית.
פייק ניוז נוסח נימני
בטח שמתם לב ש:
1. אבי נימני, להלן פרשן, לא מיצמץ לרגע כשהדף בטלוויזיה את הביקורות נגד אלירן עטר, להלן שחקן שמיוצג על ידו, אחרי תצוגת הנפל מול בני סכנין. כל אחד והפייק ניוז שלו.
2. פליקס נעים חזר להפועל כפר סבא. זה הרגע להתחבר מחדש לפייסבוק של סתיו שחם.
3. לא האמנו שזה יכול לקרות לקובי רפואה, אבל חייבים להודות: מכבי פ"ת הפכה לגרסה העדכנית של הפועל רעננה.
לפנייה לכתב/ת 
