ארדואן עד 2029 ומצב חירום של חודשים. החוקה החדשה של טורקיה
לפי הרשויות בטורקיה, אזרחי המדינה החליטו אתמול לעבור למשטר נשיאותי - שעשוי לבצר את שלטונו את הנשיא המכהן למשך 12 שנים נוספות. 18 השינויים בחוקה כוללים הרחבת מצב החירום, מינוי גורמים בכירים על ידי הנשיא, הרחבת הפיקוח על שופטים ופירוק מערכת המשפט הצבאית
בפער זעום מאוד, לפי תוצאות ראשוניות, קבעו אתמול (יום א') אזרחי טורקיה במשאל עם היסטורי על שינוי החוקי במדינה – ומתוך כך מעבר לשלטון נשיאותי והרחבה גדולה של סמכויותיו של רג'פ טאיפ ארדואן. הנשיא הטורקי, שהסעיר את אירופה כולה לקראת משאל העם, השיג ניצחון בפער של פחות משלושה אחוזים – 51.4% תמכו בהצעתו לשנות את החוקה ולעבור למשטר נשיאותי ו-48.6% התנגדו לה, כך עולה מספירת 99.4% מהקולות.
מבקריו של ארדואן בטורקיה ובעולם טענו בחודשים ובשבועות האחרונים כי מדובר במהלך שנועד לבצר שלטון יחיד במדינה, וכי החוקה החדשה למעשה תנטרל לגמרי את הפרלמנט ותביא לכך שגם הרשות השופטת תהיה תחת סמכותו הפוליטית והמוחלטת של ארדואן. תומכיו של הנשיא והחוקה החדשה טענו עם זאת כי דווקא מדובר בצעד שיציב את טורקיה לצד מעצמות כמו צרפת וארצות הברית, וכי מדובר בשינוי הכרחי עבור ממשל יעיל.
החוקה הנוכחית בטורקיה אומצה בשנת 1982 לאחר הפיכה צבאית במדינה שנתיים לפני כן. החוקה החדשה, שאושרה כאמור בפער זעום במיוחד אתמול על ידי העם הטורקי, כוללת 18 שינויים שישפיעו על חייהם של 79 מיליון אזרחי המדינה.
הנשיא ימנה שופטים ושרים, בתי דין צבאיים יפורקו
תחת החוקה החדשה, לנשיא יהיו בין היתר סמכויות נרחבות יותר לבחירה ישירה של מינויים בכירים בממשל, לרבות שרים. כמו כן יוכל הנשיא למנות לעצמו כמה סגנים, ותפקיד ראש הממשלה, שכיום מחזיק בו בינאלי יילדירים יבוטל לחלוטין.
השינויים החוקתיים יביאו גם לטלטלה של ממש במערכת המשפט במדינה – שאותה האשים ארדואן כי היא מושפעת על ידי תומכיו של יריבו, איש הדת הגולה פתחוללה גולן. הנשיא הטורקי טוען כי גולן הוא שעומד מאחורי ניסיון ההפיכה הכושל בקיץ האחרון, אך גולן מכחיש זאת מכל וכל.
מעתה יבחר הנשיא ארבעה חברים במועצה העליונה של שופטים ותובעים (HSYK) – המועצה שממנה שופטים במדינה וגם אחראית להסיר שופטים מתפקידם בעת הצורך. הפרלמנט ידאג לבחירת שבעה חברי מועצה נוספים. בתי משפט צבאיים, שהביאו עד כה להרשעתם של קצינים רבים ואף גזרו עונש מוות על ראש הממשלה לשעבר אדנאן מנדרס לאחר ההפיכה בשנת 1960, ייסגרו ויפורקו.
מצב חירום למשך חודשים בתגובה ל"התקוממות"
במקרה של "התקוממות נגד המולדת" או "מעשי אלימות שמאיימים על פילוג העם", כך לפי החוקה החדשה, יכול הנשיא בעצמו להטיל מצב חירום ממושך על המדינה כולה. ההחלטה על מצב החירום נתונה להחלטתו של הנשיא בלבד, והוא יציג את החלטתו לפרלמנט רק לאחר מכן. תחילה יימשך מצב החירום שישה חודשים – בניגוד לשלושה חודשים לפי החוקה הקיימת – ואז יכול הפרלמנט להמשיך ולהאריך את מצב החירום בארבעה חודשים בכל פעם בהתאם לבקשתו של הנשיא.
טורקיה כבר הרחיבה פעמיים את מצב החירום שהוכרז במדינה לאחר ניסיון ההפיכה ב-15 ביולי.
בנאום הניצחון שלו אמש אמר ארדואן גם כי בכוונתו לקדם מיד חוק שיחזיר לתוקף את עונש המוות כפי שהבטיח לעשות בעקבות ניסיון ההפיכה. עונש המוות בטורקיה בוטל ב-2004 כדי לאפשר את צירופה לאיחוד האירופי – אבל צירופה מעולם לא הושלם. ארדואן אמר כי אם לא יצליח להעביר את החוק בפרלמנט – יביא גם אותו למשאל עם.
ארדואן יכול לשוב למפלגת AKP
מספר החברים בפרלמנט הטורקי יורחב מ-550 ל-600, ובמקביל ישונה גיל המינימום של מחוקקים מ-25 ל-18. הבחירות לפרלמנט יתקיימו מדי חמש שנים – במקום ארבע – ובאותו היום של הבחירות הנשיאותיות. לפרלמנט עדיין תהיה הסמכות ליזום, לשנות ולהסיר חקיקה. אם הנשיא יואשם או ייחשד בפשע, לפרלמנט תהיה הסמכות לבקש לפתוח בחקירה.
הנשיא חייב להיות אזרח טורקי מעל גיל 40, ויכול להיות חבר במפלגה פוליטית. לפי החוקה הנוכחית, הנשיא חייב להיות "חסר פניות" וללא כל שיוך מפלגתי, אך כמובן שמתנגדיו של ארדואן מאשימים אותו בזלזול מוחלט של סעיף זה. לפי השינוי בחוקה בנושא זה, ארדואן יוכל לשוב ולעמוד בראש מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) שאותה ייסד.
עוד 12 שנות ארדואן בשלטון
ארדואן נבחר לנשיא באוגוסט 2014 לאחר יותר מעשור בתפקיד ראש הממשלה בבחירות הישירות הראשונות אי פעם לנשיאות במדינה. השינוי בחוקה קובע כי הבחירות הבאות לנשיאות ולפרלמנט ייערכו בו-זמנית ב-3 בנובמבר, 2019. לנשיא המנצח בבחירות תינתן כהונה בת חמש שנים, ושתי קדנציות אפשריות.
בשל כך אפשרי כי ארדואן יישאר בשלטון לשתי קדנציות נוספות מעבר לשנים שכיהן עד כה – וכך יישאר בראשות המדינה עד 2029.
"בלי ויכוחים – העם אמר 'כן'"
ארדואן, נשא הלילה נאום ניצחון בעקבות הרוב הדחוק שבו זכה המחנה שלו במשאל העם, ובנאומו הצהיר כי העם הטורקי קיבל החלטה היסטורית וכי מדובר ברפורמה החשובה ביותר בתולדות טורקיה. בפנייה מרומזת לאופוזיציה, שטענה לאי סדרים והודיעה כי תערער על התוצאה, אמר ארדואן: "ממחר העם שלנו צריך להתמקד במטרותינו במקום להתעסק בוויכוחים לא נחוצים".
במערב חוששים כי תוצאות המשאל ירחיקו את טורקיה מהדמוקרטיה ויקרבו אותה למשטר דיקטטורי. בפנייה למדינות העולם אמר ארדואן בנאום הניצחון: "כולם צריכים לכבד את החלטת העם שלנו, בייחוד בעלות בריתנו". עדי ראייה דיווחו הלילה כי בכמה שכונות באיסטנבול יצאו תושבים למרפסות ולרחובות והיכו בסירים ובמחבתות לאות מחאה על תוצאת המשאל.
הקמפיין של ארדואן בעד שינוי החוקה במשאל העם הסעיר לא רק את טורקיה אלא גם את אירופה. בשבועות האחרונים מנעו גרמניה והולנד משרים טורקים להשתתף בעצרות בשטחן ולשכנע מהגרים טורקים החיים בהן להצביע בעד שינוי החוקה. הולנד אף סילקה שרה טורקית שהסתננה לתחומה. טורקיה גירשה בתגובה את שגריר הולנד, הטילה סנקציות על ההולנדים ושבה וכינתה את הגרמנים וההולנדים "נאצים" ו"פשיסטים". פרשנים העריכו שארדואן השתמש בעימות עם אירופה כדי לחזק את הרגש הפטריוטי בטורקיה - וכך להגדיל את סיכוייו לנצח.
במפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בטורקיה, מפלגת CHP, מיהרו לערער על הלגיטימיות של התוצאות, משום שוועדת הבחירות הסכימה לספור קולות במעטפות שלא נחתמו בחותמתה. לדברי המפלגה ההחלטה הזו "תפגע מאוד בלגיטימיות של התוצאות".
מפלגת האופוזיציה הפרו-כורדית HDP הדגישה גם היא כי תוצאות המשאל יישארו בלתי ברורות עד שהיא תערער לוועדת הבחירות המרכזית על האי סדרים לכאורה ועד שתלונתה תיבדק. "תוצאת הממשל היא סימן ברור לכך שלא ניתן להשיג הסכמה חברתית. העובדה שחברינו לאופוזיציה יושבים בכלא, העובדה שמשאל העם נערך בתנאים של מצב חירום והעובדה שננקטו צעדי דיכוי (נגד האופוזיציה) מעיבות על המשאל ופוגעות בלגיטימיות שלו", נמסר מהמפלגה.
מחנה ה"לא" הצליח לנצח בשלוש הערים הגדולות ביותר בטורקיה - איסטנבול, אנקרה ואיזמיר - וגם בעיר הנופש אנטליה היתרון הוא של המתנגדים. סגן ראש ממשלת טורקיה וייסי קיינאק הודה זמן קצר לפני סיום ספירת הקולות שמחנה ה"כן" לא זכה במספר הקולות שציפה לו, גם אם הוא מוביל בהצבעה. לפי ערוץ הטלוויזיה HABERTURK שיעור ההצבעה ברחבי טורקיה היה גבוה מאוד - 86% מבעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם.
לפנייה לכתב/ת 
