החג של בוזגלו / טור
באר-שבע, כמנהג המימונה שהורגשה בכל פינה, פתחה את דלת ביתה וסיפקה לבית"ר ירושלים קבלת פנים מחבקת, אבל הכניסה של בוזגלו שינתה את המשחק. אורי קופר על עוד ניצחון שמקרב את באר-שבע לאליפות ומשחק שני ברציפות בטרנר בו היריבה מרגישה מקופחת בגלל פנדל
גם מי שרצה לא היה יכול לברוח מהחיבור הדביק בין החג למגרש. ברמקולים שירים במרוקאית, ביציעים מדברים על סבב ביקורי הנימוסים והמתוקים שצריך לעשות אחרי המשחק. כל ניסיון להימנע מקלישאות מימונה שחוקות נתקל בקשיים, בטח כשבמדרגות עולים אוהדים עם מופלטה take-away בשקית, ברצינות. והאמת, דקות ארוכות הפועל באר-שבע סיפקה את ההקבלה המושלמת כשהציגה לאורחת קבלת פנים מחבקת לפי הספר. עד שהגיע מאור בוזגלו.
"עם כל הכבוד למימונה הערב יש בית"ר בטרנר", צייץ בוזגלו בצהריים והוא הפנים את זה יותר טוב מאחרים. הכניסה שלו, גם בזכות היכולת האישית (ההרמה בשער הראשון, הבישול בשני) וגם השיפור הקבוצתי כתוצאה מכך (המשחק נפתח לצדדים), ניצחה לבאר-שבע משחק שבמשך יותר משני-שליש ממנו לא ממש הגיע לה לנצח.
באר-שבע, שאתמול הפכה לקבוצה עם מאזן הבית השלישי בטיבו באירופה (דה ניו סיינטס, אלופת וויילס, ויובנטוס, לפניה) השאירה פתוחה, לפי המנהג, את דלת הבית הכי סגור בכדורגל הישראלי. מיחאי קורהוט הופקר לבד מול שני שחקנים, גיא חיימוב הדף ללא סיבה, מאור מליקסון היה רחוק מלהיות מדויק ובן שהר התמודד לבד מול שני בלמים (וכשהשתחרר החמיץ נגיחות).
באר-שבע, כמו הרבה אנשים בצאת החג, נראתה כבדה, עם בטן מלאה מדי. יותר מזה, אם ארז פפיר שורק לפנדל על חן עזרא זה היה נראה אחרת. אי-השריקה הזו השפיעה מאוד על המשחק. אחרי הסיפור הגדול מול מכבי ת"א זה משחק שני ברציפות בטרנר שהקבוצה האורחת מרגישה מקופחת.
הכניסה של בוזגלו, כאמור, שחררה את העסק. עם שחקן שנשאר על קו ימין, מה שלא היה קודם לכן, גם בן ביטון, שהיה מעולה במחצית השנייה, נראה הרבה יותר טוב. מהראן ראדי הוא השחקן הנוסף במשולש המצטיינים ולא רק בזכות השער. אלה סידרו ניצחון שמיני ברציפות על בית"ר ירושלים, מספר מדהים כשמתחשבים בשם הגדול של היריבה.
בית"ר, נאמר לזכותה, דווקא שיחקה נכון בשעה הראשונה. ההגנה עמדה יפה, דוד קלטינס ודן מורי עשו עבודה טובה בצד שלהם מול טוני ווקאמה, וחן עזרא לאט-לאט השתחרר
ודירבל. אבל אותו עזרא גם איבד כדור ליד הרחבה שלו והאיבוד הזה הוביל בסופו של דבר לשער של ראדי. בית"ר, בלא מעט משחקים העונה, עושה שטויות דווקא בדקות טובות שלה.
זה עולה לה ביוקר. בית"ר הפסידה, שימו לב, ב-6 מ-8 המשחקים האחרונים שלה בכל המסגרות. היא הודחה מהגביע ונשאר מאבק על אירופה עם מכבי פ"ת וסכנין. היו לבית"ר רגעים יפים העונה, אבל איכשהו זה מרגיש כמו עוד שנה קצת חסרת מטרות אמיתיות. אולי יותר נכון לומר חסרת שאיפות גדולות, שאמורות להיות לה.
לבאר-שבע, כמובן, יש את המטרה שלה. 6 משחקים נותרו, 18 נקודות, ובהתחשב בהפרש השערים המוליכה זקוקה ל-12 מתוכן. עכשיו, אחרי שניצחה למרות האירוח הנאה שהגישה לבית"ר בהתחלה, היא יוצאת למסע של שלושה משחקים רצופים מחוץ לבית שלה. אם תשרוד אותו גם תשמור אצלה את הצלחת.
לפנייה לכתב/ת 
