בכיר פלסטיני: "שביתת הרעב עלולה להוביל לאלימות"
אשרף אל עג'רמי, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות, הזהיר באולפן ynet כי שביתת האסירים הביטחוניים עלולה להוביל להתלקחות. הוא ציין עוד כי רשימת הדרישות לגיטימית: "צריך לשאת ולתת עם האסירים". נציבת שב"ס לשעבר: "היו כבר שביתות רעב, לשים את הדברים בפרופורציה"
שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים הביטחוניים נכנסה הבוקר (יום ג') ליומה השני. כ-1,200 אסירים מתוך 6,500 נוטלים חלק במהלך במחאה על אי קבלת הדרישות שהועברו לשירות בתי הסוהר. אשרף אל עג'רמי, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, הזהיר בראיון לאולפן ynet כי השביתה עלולה להוביל לאלימות בשטח: "זה יכול לקרות, כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על תנועת פתח שהיא הגדולה ביותר בגדה המערבית. כשאנשים מזדהים עם האסירים זה יגרום אולי ליותר אהדה בציבור ואולי להפגנות ועימותים".
בשירות בתי הסוהר נערכו מבעוד מועד לאיומי שביתת הרעב, ובשל כך פועל הארגון למנוע התלקחות מהמחאה שאותה מוביל מרואן ברגותי. עשרות אסירים שובתים שמוגדרים דומיננטיים, בהם גם ברגותי עצמו, מועברים בין בתי הכלא. המנהיג הפלסטיני שמרצה את עונשו בכלא הדרים הועבר לבית המעצר קישון.
לדברי השר לשעבר אל עג'רמי, "השביתה הזאת נועדה לשפר את תנאי החיים של האסירים הביטחוניים, אם זה בביקור משפחות, אם זה בטיפול רפואי, אם זה בקבלת טלפון ציבורי או אפילו לימודים באוניברסיטה, לקבל אוכל כנדרש, להחזיק במטבחים שם ולהכין את האוכל בעצמם. יש הרבה דברים בעצם שהם רוצים לשפר בתנאים שלהם".
על השאלה האם מדובר במהלך פוליטי שאותו מוביל ברגותי השיב הבכיר הפלסטיני כי "בסופו של דבר ברגותי לא סובל מאי אהדה בציבור. הוא מספר אחת בכל סקרי דעת הקהל בחברה הפלסטינית. כל ארגוני האסירים בתוך בתי הסוהר כבר הסכימו על המהלך עוד לפני הבחירות בתוך תנועת פתח. זה היה מוסכם כבר בחודש אוגוסט בשנה שעברה, ואני לא חושב שזה קשור לזה. הם מרגישים שהתנאים שלהם נהיו גרועים, והם רוצים לשפר אותם ולחיות בתנאים טובים יותר".
אל עג'רמי סבור כאמור כי שביתת הרעב עלולה לגלוש לפסים אלימים בציבור הפלסטיני. הוא הוסיף בהקשר זה כי "כשיהיו הפגנות זה יגלוש להתנגשויות עם צה"ל, ואני חושב שבסופו של דבר מנגנוני הביטחון של ישראל לא מעוניינים להיקלע למצב הזה. עכשיו יישבו עם האסירים ויישאו וייתנו על הדרישות שלהם. אף אחד לא יכול לשלול התפתחויות, גם הכי קשות בשטח. זו אחריות של השלטונות בישראל לשאת ולתת עכשיו עם האסירים ולשפר את התנאים שלהם".
לפי המדיניות של השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, אין לנהל משא ומתן עם האסירים. לפני כשנתיים אושר החוק להזנה בכפיה שאותו יזם הזר ארדן, ובמידת הצורך – אם השביתה תימשך, בשירות בתי הסוהר נערכו גם לאפשרות הזאת.
"ברגותי מנסה לחזור לקדמת הבמה"
רב-גונדר בדימוס אורית אדטו, לשעבר נציבת שירות בתי הסוהר, התייחסה אף לשביתת הרעב של האסירים הביטחוניים. "אני חושבת שאנחנו מלבים את האש מעבר למה שהיא צריכה להיות", אמרה אדטו בראיון לאולפן ynet. "שביתות רעב היו במשך שנים רבות, רובן המוחלט הסתיים ללא שום בעיה ולכן צריך לשים את הדברים בפרופורציה ולהתמודד עם השביתה כמו שהיא".
אדטו אמרה עוד כי "מדובר כרגע בסדר גודל של כ-1,200 אסירים, הרקע ברור לכולנו שהוא הרבה יותר פוליטי מאשר מקצועי פרופר, זה היבט פוליטי של ניסיון של ברגותי לחזור לקדמת הבמה והפעלה של חלק מהאסירים שנחשבים במחנה כביכול שלו, אבל בואו נראה את הדברים כמות שהם. בשלב הזה הם החזירו ארוחות. שב"ס נוקט צעדים שהם צעדי משמעת ונערך כמובן בהיבט הרפואי אם וכאשר יהיה צורך".
ירון בלום, לשעבר בכיר בשירות הביטחון הכללי, ציין גם הוא כי מדובר במהלך שמפעיל ברגותי. "הוא מנסה לחזור לקדמת הבמה או מנסה להשיג הון פוליטי כזה ואחר. הבן אדם שפוט ל-40 שנות מאסר. בדצמבר 2016 הוא זכה במקום הראשון בוועד המרכזי של פתח, הוא מגיל 15 בפתח והוא ממנהיגי האינתיפאדה הראשונה. הוא השלים בכלא תואר דוקטור מאוניברסיטת קהיר ונחשב לאחד מחשובי המנהיגים של העולם החילוני הפלסטיני".
בלום הוסיף כי "יש מי שמנסים לקדם את ברגותי ולהשוות אותו לנלסון מנדלה הפלסטיני, כולל פוליטיקאים ישראלים ממחנה המרכז, שלא נחשוב שרק פעילי שמאל כאלו ואחרים מנסים להכתיר אותו כנלסון מנדלה וקוראים לשחרר אותו. כמובן שברגותי מנסה להדליק את השטח, בימים האלה הוא מסוכסך עם אבו מאזן וקורא לנתק כל קשר מודיעיני או אחר עם ישראל. הוא הרבה יותר קיצוני מאבו מאזן ומנסה להשיג הון פוליטי שיגרום אולי, בחלומות שלו, לשחרורו".
בנוגע לרשימת הדרישות שהעלו האסירים הביטחוניים אמרה אדטו כי "אלה לא דרישות. שירות בתי הסוהר, בשם המדינה, דורש מהם כללי התנהגות. הם יכולים כאסירים רק לבקש הטבת תנאים. מעבר לזה, ברור לכל בר דעת ששימוש בטלפון עלול להוביל גם להפעלת פעילות פח"עית מתוך בית הסוהר. בתנאים הרפואיים, כל הטענות סביבם הן ממש לא נכונות. נזכיר בהקשר זה שיחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, נותח והצילו את חייו בכלא. הם מקבלים טיפול רפואי טוב כמו אזרחי מדינת ישראל".
ההבהרה של הטיימס
בתוך כך, העיתון "ניו יורק טיימס" פרסם הלילה הודעת הבהרה בעקבות הטור שכתב לעיתון ברגותי. בטור המדובר לא צוינו כלל העבירות שבגינן ברגותי מרצה חמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנות מאסר על מעשי טרור שבהם נרצחו ונפצעו ישראלים רבים.
בסוף המאמר צוין כי ברגותי הוא מנהיג פלסטיני וחבר פרלמנט. ביקורות רבות בישראל ובעולם הושמעו נגד אי אזכור העיתון על מעשיו של ברגותי, שמרצה חמישה מאסרי עולם בגין רצח ישראלים רבים.
בהודעת ההבהרה של ה"ניו יורק טיימס" נכתבו הדברים הבאים: "במאמר מוסבר כי הכותב (ברגותי) מרצה עונש מאסר, אך לא צוינו פרטים נרחבים על המעשים שבגינם הוא הורשע. היו חמישה סעיפי רצח וחברות בארגון טרור. ברגותי סירב למסור את הגנתו במהלך משפטו וסירב להכיר במערכת המשפט הישראלית".
אתמול התקיימו עצרות בערים הפלסטיניות לרגל יום האסיר שבהן השתתפו אלפים. למרות החשש במערכת הביטחונית מפני השילוב בין יום האסיר ושביתת האסירים, לא נרשמו עימותים חריגים בין פלסטינים לכוחות הביטחון, מלבד עימותים מוגבלים בכניסה הצפונית של בית לחם ליד מחסום 300, שם נפצעו שני פלסטינים.
לפנייה לכתב/ת 
