האלוף שלא נתן לנאצים להרוס לו את הקריירה
ב-1933 זכה אריק סיליג באליפות גרמניה באיגרוף, אבל התואר נלקח ממנו בגלל יהדותו. הנאצים איימו עליו: "אם תתחרה ולא תעזוב את המדינה נהרוג אותך". הוא נמלט לארה"ב, שם הצליח בספורט האהוב עליו ועד יום מותו לא השיבו לו הגרמנים את הפרס
ב-28 בפברואר 1933, קצת פחות מחודש אחרי עלייתו של אדוף היטלר לשלטון, זכה אריק סיליג באליפות גרמניה באיגרוף במשקל חצי כבד בהיותו בן 23. לעיני 2,000 צופים נלהבים הוא ניצח את הלמוט הארטקוף, שהיה כבד ממנו בשישה קילוגרמים, בקרב שנערך בהמבורג ונמשך 12 סיבובים.
ראשי התאחדות האיגרוף והעיתונות העריפו עליו שבחים וטענו: "הקרב היה נהדר, אריק היה מהיר יותר מיריבו ואגרסיבי ממנו. מעולם לא נראה בגרמניה מתאגרף מהיר עם קלאסה שכזו".
כעבור שבוע, ב-6 במארס, נקבעה המשימה הבאה שלו: קרב הגנה על התואר נגד האנס זיפריד ב-31 במרץ. העיתונות בגרמניה דיווחה על הקרב הצפוי למתאגרף שנולד ב-15 ביולי 1909 בעיר הפולנית בידגושץ, ואשר עבר עם משפחתו להתגורר בברלין ב-1920. יחד עם אחיו הנריך החל להתעסק באיגרוף בגיל צעיר והכל צפו לו קריירה מרשימה. בנובמבר 1931 הוא זכה באליפות גרמניה במשקל בינוני ועבר להתחרות במשקל הגבוה יותר.
סיליג חלם על זכייה בתואר העולמי והתכונן לקרב נגד זיפריד. בסופו של דבר, כל התכניות שלו השתבשו. בזמן שהתכונן לקרב הגיע לביתו נציג של המפלה הנאצית ואמר לו: "אתן לך עצה טובה, אל תתייצב בזירה ואל תתחרה יותר. אם לא תעשה את מה שאני אומר לך אתה ובני משפחתך תמותו. עליך לעזוב את גרמניה בתוך שעה". אנשי המפלגה הנאצית החליטו לאסור את קיום הקרב בשל העובדה שסיליג היה יהודי.
האירוע לא נערך בסופו של דבר וב-6 באפריל פרסמה התאחדות האיגרוף של גרמניה הודעה שתאמה את עקרונות האידיאולוגיה הנאצית: "כל היהודים, גם אלו שהוטבלו לנצרות, חייבים להימחק מרשימת החברים בהתאחדות. כל החברים חייבים להיות ממוצא ארי. כל היהודים שנבחרו כחברי כבוד בהתאחדות האיגרוף מוזמנים להגיע בהקדם על מנת לוותר על חברותם. כל חבר התאחדות אשר קשור בחוזה עבודה עם יהודי חייב להשתחרר ממנו בהקדם".
על היהודים נאסר להיכנס למשרדי התאחדות האיגרוף ונאסר עליהם לשמש כמתאגרפים, מאמנים או חברי התאחדות. כמו כן נאסר על כל המתאגרפים והמאמנים להשתמש בשירותים של רופאים ועורכי דין יהודים. התואר נלקח מסיליג וגם על אחיו נאסר להתעסק באימון. אלפרד קאטר הכריז שהוא רכש משני האחים את אולם האיגרוף שהיה שייך להם וההתאחדות הודיעה שתואר האליפות במשקל חצי כבד אינו מאויש.
שני האחים סיליג עזבו בשל כך את ברלין ועברו להתגורר בפריז, שם ניסה אריק להגשים את שאיפותיו. הוא נאלץ לעזוב את גרמניה ללא הכספים בהם זכה בזירה. בקרב הראשון שלו בצרפת, ביוני 1933, הוא הפסיד בנקודות ב-12 סיבובים לאלוף העולם, הבלגי מרסל תיל, שהיה אז בשיא הקריירה. הוא המשיך להתחרות ורשם ניצחון בנוק אאוט על אלוף צרפת, ז'ק אטיין.
בינואר 1934 התמודד סיליג שוב נגד תיל, הציג יכולת מצוינת אבל נוצח שוב בנקודות. הקרב שהציג מול אלוף העולם זיכה אותו בהתמודדות מול אלוף אירופה, הבלגי גוסטב רוט. סיליג שוב נלחם, שוב הציג יכולת נפלאה, אבל נוצח בנקודות בקרב שהתקיים בבריסל ונמשך 15 סיבובים. לא עבר זמן רב עד שהוא נאלץ שוב לברוח מפני הנאצים.
ב-1935, ארבע שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלטו האחים סיליג מצרפת לקובה ומשם לארצות הברית. לא רק שביטחונם האישי השתפר בצורה ניכרת הרחק מאירופה, אריק גם החל להרוויח סכומים גבוהים יותר מהקרבות בהם השתתף. הוא הדהים את האמריקנים כשניצח בדצמבר 1935 את אלוף העולם לשעבר, מיקי ווקר בקרב שנערך בניו יורק.
סיליג המשיך את הקריירה המרשימה בארה"ב, שם לא נאלץ לסבול בגלל יהדותו ונהג להופיע בזירה במכנסים עליהם התנוסס סמל בצורת מגן דוד. בסך הכל הוא התמודד ב-57 קרבות, ניצח ב-40 מתוכם (9 בנוק אאוט), סיים שבעה קרבות בתיקו ונוצח בעשרה. ב-1936 הוא היה בין הספורטאים שקראו לארה"ב להחרים את המשחקים האולימפיים אותם אירחו הנאצים בגרמניה.
בשיאו הגיע סיליג למקום השישי בעולם בשנת 1938. בסוף 1939, כאשר באירופה כבר החלה מלחמת העולם השנייה, הוא הפסיד לאל הוסטק בקרב על התואר העולמי. לאחר מכן עבר להתגורר באטלנטיק סיטי והתחתן עם גרטה מיישטיין, אתלטית שנמלטה מגרמניה. בארצות הברית הוא ניהל חווה והקים מועדון איגרוף.
עד יום מותו ב-19 בינואר 1984, התארים בהם זכה בגרמניה מעולם לא הוחזרו לסיליג. בספר הרשמי שפירסמה התאחדות האיגרוף הגרמנית ב-1956 נכתב שהוא איבד את התואר בו זכה ב-1933 בגלל שנפסל בעקבות משקל עודף ולא התחרה כלל. אלמנתו גרטה סיפרה: "עשינו מאמץ לבקש שישיבו לו את התארים בהם זכה, אבל הגרמנים שיקרו כל הזמן. הוא נעשה חולה ואני החלטתי שאין טעם להתעצבן בגלל זה".
לפנייה לכתב/ת 
