המבקר: כך ממשיכה המדינה להזניח את ניצולי השואה
כ-214 אלף ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות חיים בישראל ובכל חודש 1,000 מהם הולכים לעולמם. המבקר מתריע שהזמן אוזל, ובינתיים עשרות מיליונים שהוקצו לטובת הניצולים לא מומשו, קריטריונים להנחה בארנונה אבסורדיים והבירוקרטיה מעכבת זכויות. "הם זכאים לחיות את שארית חייהם בכבוד"
כמה ימים לפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מפרסם אחר הצהריים (יום ד') מבקר המדינה דו"ח מיוחד ובו פירוט הליקויים הקשים בטיפול המדינה בניצולי השואה. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, קורא לרשויות המדינה לפעול במהירות: "הזמן הולך ואוזל, ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים ועל כן על הממשלה להוסיף לחתור לפתרון מצוקותיהם הקיומיות של כלל הקשישים הנזקקים במדינה ובהם ניצולי השואה. הניצולים, אשר חוו את מאורעות השואה, זכאים לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה".
לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
כיום חיים בישראל כ-158 אלף ניצולי שואה וכ-56 אלף בני-אדם שהממשלה הכירה בהם כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנים האחרונות, כתב המבקר כי מדי שנה נפטרים כ-12 אלף ניצולים. גילם הממוצע של ניצולי השואה החיים כיום הוא 85.
המבקר פתח את הדו"ח בנושא סיוע המדינה לניצולי שואה, בציטוט משירו של מוטי המר "רקמה אנושית". לדבריו, משרד מבקר המדינה שם בשנים האחרונות דגש מיוחד על נושא הטיפול בניצולי השואה, ודו"ח זה הוא המשך ישיר לדוחות הקודמים שפורסמו ולדוחות של ועדות שמונו לעסוק בנושא.
היעדר תעדוף, חוסר יעילות
בדו"ח נמצא כי אין גורם מתכלל בין הגופים המטפלים בניצולי השואה. המבקר כתב כי "אף שהארגונים החוץ-ממשלתיים הפועלים לטובת ניצולי השואה משתדלים לסייע להם מתוך כוונות טובות, פעילותם המוערכת בהיקף כספי של עשרות מיליוני שקלים לשנה מתבצעת לרוב על פי צרכים שהם מזהים, ללא יד מכוונת, ללא תיעדוף בין הצרכים וללא תיאום בינם לבין עצמם ובינם לבין הגורמים הממשלתיים".
המבקר הוסיף כי "בהיעדר תיאום בין כל הגורמים נוצר חלל במענה לצרכים של ניצולים בחלק מתחומי חייהם. לעומת זאת, לעתים יש כפילות במתן שירותים, היעדר תיעדוף וחוסר יעילות בהקצאת משאבים".
למעשה, ארגונים התנדבותיים מסייעים רבות לניצולי השואה, בהיעדר סיוע ממסדי. המבקר כתב כי עמותות שונות זיהו את הצורך הבסיסי של ניצולי שואה נזקקים בסיוע בתחום זה והקימו מפעלי תמיכה ייעודיים עבורם. למשל, הקרן לידידות מסייעת לניצולי שואה ומאפשרת להם לבחור בין שלוש אפשרויות הזנה: כרטיס לקנייה עצמאית של מוצרי מזון, חבילת מזון, או משלוח של מזון מבושל לבית ניצול השואה. בשנים 2016-2014 סיפקה העמותה מזון בעלות כוללת של כ-60 מיליון שקלים ליותר מ-12,500 ניצולי שואה.
ארגון "לתת" סייע אף הוא בשנים 2016-2014 ליותר מ-1,000 ניצולים באמצעות חבילות מזון שהביא לבתיהם מדי חודש בעלות כוללת של למעלה מ-5 מיליון שקלים. גם רשויות מקומיות אחדות פועלות למציאת פתרון נקודתי לבעיות בתחום זה. לדוגמה, עיריית חיפה מספקת מדי יום, מכספי תרומות ייעודיות, 110 ארוחות צהריים חמות לאזרחים ותיקים, שמחציתם מיועדות לניצולי שואה.
למרות גילם המתקדם של הניצולים הם נאלצים לעמוד מול מערכת בירוקרטית, ולפעמים בשל חוסר ידע הם מפסידים זכויות. המבקר כתב כי "ההסדרים החוקיים החלים על אוכלוסיית ניצולי השואה סבוכים ונקודתיים ודורשים היכרות מעמיקה עם החקיקה, שמשתנה מפעם לפעם ועשויה טלאי על טלאי. לנוכח גילם המתקדם של ניצולי השואה, והעובדה שחלקם אינו בקיא באפשרויות חיפוש המידע באינטרנט ואף לא שולט בשפה העברית, הם מתקשים בהבנת זכויותיהם".
המבקר מותח ביקורת על שרת המשפטים, איילת שקד. "במועד סיום הביקורת שרת המשפטים עדיין לא קבעה כללים להמשך הסיוע לניצולי שואה הנזקקים לכך, הממומן באמצעות נכסים שלא נמצא להם יורש, אף שבסוף שנת 2017 צפויה להסתיים פעילותה של החברה להשבת רכוש", כתב המבקר שפירא.
ההחלטות נשארו על הנייר
בדו"ח נמצא גם אבסורד, ולפיו קשישים שאינם ניצולי שואה זכאים להנחה גדולה יותר בארנונה מאשר ניצולי שואה. המבקר כתב: "ניצולי שואה המקבלים תגמול לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי הכנסה שהרשות הכירה בהם כנזקקים - זכאים להנחה בשיעור של עד 66% בלבד בארנונה על 70 מ"ר מהנכס. אזרחים ותיקים המקבלים קצבה מהביטוח הלאומי וגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה מקבלים הנחה בשיעור של עד 100% בארנונה, על 100 מ"ר מהנכס". המבקר הוסיף: "יוצא אפוא כי ההנחה בארנונה הניתנת לניצולי שואה על פי מבחן ההכנסה נמוכה מזו הניתנת לכלל הקשישים מקבלי הבטחת הכנסה".
בשנים האחרונות היו לא מעט החלטות, שמטרתן הייתה לסייע לניצולים. אבל על פי דו"ח המבקר החלטות לחוד ומעשים לחוד. המבקר מצא כי "אף שהממשלה החליטה להרחיב את היקף שירותי הרווחה והחברה לניצולי השואה והקציבה לכך תקציב ייעודי, משרד הרווחה לא השלים במשך כשנתיים את גיבושה של התכנית ולא הביאה לאישור האוצר, ולכן לא ניצל סכום כולל של 60 מיליון שקלים שהממשלה החליטה להקצות לשנים 2014 ו-2015".
חוסר המעש למען הניצולים נמשך גם בשנה שעברה. המבקר כתב: "בשנת 2016 ניצל המשרד רק כ-4.3 מיליון שקלים מתקציב של 40 מיליון שקלים שהממשלה החליטה להקצות למטרה זו. בשל אי-ניצול התקציב הניכר נבצרו מהניצולים שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות ארוחות חמות, טיפולי בריאות, לחצני מצוקה, ובעיקר פעילות חברתית שהייתה יכולה להפיג - ולו במעט - את תחושת הבדידות", כתב המבקר.
ליקויים בסיעוד
גם בתחום הסיוע הבריאותי לניצולי שואה התגלו ליקויים קשים מאוד. המבקר מצא כי "על אף המלצת רופאת הרשות לזכויות ניצולי השואה מספטמבר 2016 להרחיב את מגוון הטיפולים הנפשיים המוכרים על ידי הרשות, במועד סיום הביקורת הרשות הכירה רק בטיפולים פסיכיאטריים ופסיכותרפיים. מעורבותם של ארגונים חוץ-ממשלתיים במימון טיפולי שיניים של ניצולי שואה מעידה כי בפועל מורגש צורך בסיוע בתחום זה. אולם סיוע זה, מטבע הדברים, מותנה בקבלת תרומות ייעודיות ומוגבל בתקציבו ובהיקפו", כתב המבקר.
וזה לא המחדל האחרון. המבקר מצא כי עד שנת 2016 לא היה שיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי, הרשות לזכויות ניצולי שואה והקרן לרווחת הניצולים בתחום הסיעוד, ועל כן לא מוצו זכויותיהם של חלק מניצולי השואה ונפגעי ההתנכלויות בתחום זה. רק באותה שנה בוצע פרויקט חד פעמי של משרד הרווחה והביטוח הלאומי למיצוי זכויות הניצולים ונפגעי התנכלויות אנטישמיות.
בסיכום הדו"ח כתב המבקר כי "יחסה של המדינה לניצולי השואה בערוב ימיהם עשוי להשפיע על זיכרון השואה לדורות הבאים ולשמש כמקרה בוחן ליחסה אל כלל אוכלוסיית הקשישים בישראל. הזמן הולך ואוזל ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים. על כן על הממשלה להוסיף לחתור לפתרון מצוקותיהם הקיומיות של כלל הקשישים הנזקקים במדינה ובהם ניצולי השואה. הניצולים, אשר חוו את מאורעות השואה, זכאים לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה".
לפנייה לכתב/ת 
