"קדימה, להילחם בהם". הקשר שחילץ את פינקי משחזר
סא"ל שרון איטח, שהיה פקודו של אל"מ פינקי זוארץ שנטמן אתמול, נזכר בקרב שבו המח"ט נפצע ורגלו נקטעה. "רק בתום ההלוויה, כשבנו אמר 'קודקוד הדר - רות סוף', הבנתי שמי שחשבתי שהוא בלתי פגיע, כבר לא איתנו"
"פינקי נלכד בג'יפ הבוער, להבות יצאו מפתחי המזגן והחלו לשרוף את האפוד שלו. הרגל שלו נקטעה, ואחרי שחילצתי אותו מהרכב שעלה על מטען, החלו יריות לעברנו, והשתתקתי. הוא תפס אותי בכוח ואמר לי, כשכולו שותת דם, משפט בסגנון 'חסר לך שהמחבלים האלה מגיעים לפה - קדימה להילחם בהם!'". את העדות המצמררת הזו לוקח עמו סגן-אלוף שרון איטח כמעט לכל שיחה עם פקודיו, ובטח לכול תקרית מבצעית, מאז אותו יום ביולי 2004, כשהציל את חייו של מפקדו, אל"מ במיל' פנחס (פינקי) זוארץ, שנפטר השבוע במפתיע והובא אתמול (ג') למנוחות בבנימינה.
סגן-אלוף איטח, כיום ראש ענף אימון יחידות בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף, היה באותה התקופה הקשר של זוארץ, שפיקד על החטיבה הדרומית ברצועת עזה בתקופה שקדמה להתנתקות. באחד מסיורי ההכנה השגרתיים לפני הפינוי שערכו באזור מורג, פינקי נהג, ואיטח, שהחל אז את שירות הקבע שלו כלוחם-קשר מח"ט, ישב מאחור. "המחבלים ירו טיל נ"ט שפספס את הג'יפ שלנו, ואז הופעל לעברנו מטען חבלה", משחזר סגן-אלוף איטח בשיחה עם ynet, את התקרית ההיא. "הרכב בער בצורה מטורפת, ראיתי איך הלהבות יוצאות מפתחי המזגן ושורפות את האפוד של פינקי, שנלכד במושב הקדמי.
"יצאתי לחלצו", ממשיך איטח. "הוא צעק לי שהוא לא מצליח לצאת, ואז החל קרב יריות ששיתק אותי כלוחם צעיר. פינקי שמר על קור רוח, הנחה אותי להוציאו, וכשהוא שותת דם ובלי רגל נתן לי הוראות מדויקות כיצד לפעול, הוא ניהל את הקרב. הוא תפס לי את הצוואר וקירב אותי אליו תוך שהוא אומר לי משפט בסגנון – חסר לך שהמחבלים האלה מגיעים הנה, קדימה להילחם בהם!". איטח התעשת במהירות בעקבות דבריו של מפקדו, חרף 20 השנים והניסיון הרב שהפרידו ביניהם.
איטח גרר את פינקי תחת אש למקום מסתור, ויחד עם שני הלוחמים הנוספים בחפ"ק, ג'וני טגה ויניב שיינאורר, ביצע בגפו התחתונה חסימת עורקים כדי שלא יאבד דף נוסף, מה שהיה גורם ככל הנראה למות המח"ט. השלושה, יחד עם אל"מ במיל' יוסי תורג'מן שהיה בג'יפ, ניהלו את הלחימה במחבלים תחת פקודותיו של המח"ט הפצוע קשה. "תוך כדי, מפקד האוגדה התקשר אלינו, וגם תמי, אשתו של פינקי התקשרה. ניסיתי להרגיע אותה אבל היא שמעה את חילופי האש", נזכר איטח.
מבחינת איטח, שבחודשים הקרובים יחל לכהן כמפקד גדוד בחטיבת החילוץ וההצלה בפיקוד העורף, התקרית במורג היא רק אחת משורת אירועים שבהם נחשף לאומץ ליבו של אל"מ במיל' פינקי זוארץ. "באירוע אחר, יצאנו עם כוח מיחידה מיוחדת לעצור מחבל שתכנן לבצע פיגוע ברצועה. פינקי כמובן לא נשאר בחפ"ק, ובזמן שהכוח סרק את בית המחבל וחיפש אחריו, היינו בקרבת מקום. פינקי זיהה רכב חשוד עם אורות כבויים שהגיע לכיווננו. הוא זינק לעברו, פתח את הדלת וראה מחבל עם קלצ'ניקוב במחסנית בהכנס על הרגליים. פינקי לא ידע שהמבוקש שחיפשנו נמצא ברכב הזה. פינקי קפץ עליו, הוציא את הנשק מידיו ואז הבחין בפאוץ' עבה שמוסתר בגבו - שבהמשך התברר כמטען חבלה. הוא כיוון את הנשק לעבר המחבל וצעק לנו להתרחק כדי להגן עלינו. סירבתי, אמרתי לו 'אני איתך'.
"לימים, סיפרתי על המקרה הזה ללוחמים ולקצינים שלי. כשהייתי מפקד פלוגה בגזרת קלקיליה יצאנו לסריקות אחר מחבל שביצע פיגוע ירי. פתאום המחבל צץ לכיווננו מתוך מטע זיתים, וירה לכל עבר מטווח של שני מטר מאיתנו, בצעקות 'אללה אכבר'. ירינו לעברו והוא נפל, ואז זיהיתי חשד לחגורת נפץ עליו. צעקתי לקשר שלי לסגת מהר תוך שכיוונתי את הנשק על המחבל, אבל הקשר שלי נעמד במקום וסירב לסגת. בהמשך אמר לי שהושפע מהסיפור ההוא בעזה על פינקי".
בחלוף השנים סגן-אלוף איטח שמר על קשר חם עם זוארץ, גם לאחר סיומה של הקריירה הצבאית של המח"ט. לפני כשלושה שבועות חזר איטח ממשלחת של פיקוד העורף בווייטנאם, רגע לפני שמפקדו לשעבר יצא לשם גם, בטיול פרטי - שממנו לא שב בחיים. "החלפנו תמונות וחוויות גם בחודש האחרון", מספר איטח. "הוא תמיד נתן לי עצות חכמות, ליווה אותי בכישלונות ובהצלחות, וחיכה לטקס כניסתי לתפקיד מג"ד, כי זה עבורו היה סגירת מעגל. הוא היה מורה, מדריך ואבא עבורי, ורק בתום ההלוויה, שבנו אמר בהספד 'קודקוד הדר (השם של פינקי ברשת הקשר) – רות סוף', ירד לי האסימון שמי שחשבתי שהוא בלתי פגיע, כבר לא איתנו".
לפנייה לכתב/ת 
