כך ישראל יכולה להרוויח מתקיפה אמריקנית בצפון קוריאה
ברקע להתעצמות הנשק הגרעיני של צפון קוריאה ונסיונות האיום של הנשיא טראמפ, הולך וגובר החשש לתקיפה אמריקנית ממשית בחצי האי הצפוני. במידה והאיומים יהפכו למציאות, מדובר בהתרסקות כלכלת העולם בכלל והאזור בפרט. אך לצד כל החסרונות, האם נחבאים להם כמה יתרונות לתעשיה הישראלית? התשובות בפנים
נכון להיום ניצבים יחסי המערב וצפון קוריאה על צומת דרכים, שאחריו יתכן והדברים לא ישובו להיות כפי שהיו. שמה הרשמי של המדינה הוא הרפובליקה של העם של קוריאה, והיא השריד האחרון של ימי המלחמה הקרה והגוש הקומוניסטי.
כתבות נוספות מאת טל רשף
המדינה הוקמה בשנות ה-50' לאחר חלוקת קוריאה בין הדרום בחסות ארה"ב והצפון בחסות סין וברה"מ, נלחמה במשך 3 שנים בשכנתה מדרום במה שקרוי מלחמת קוריאה, הייתה לחלק מהגוש הסובייטי, ונשארה מרקסיסטית גם לאחר התפרקותו.
האם היא באמת קומוניסטית? היום זאת מדינה דיקטטוריאלית שהעיקרון המנחה אותה הוא שימור שלטונה של שושלת קים והאנשים התלויים בה. חיים בה כ-22 מיליון איש, ומתוכם כ-2 מיליון בכוחות הצבאיים.
זה הצבא הגדול ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה ותפקידו הוא שימור השלטון יותר מאשר הגנה מפני אויבים מן החוץ, לכך גם מוקדשת הכלכלה - התושבים מקבלים מעט מאוד וחיים בעוני וברעב, ועיקר התקציב מיועד לחזק את כוחות הבטחון ולתגמל את אנשיהם על מנת שירצו להמשיך במצב הקיים. נתח משמעותי אחר מעוגת התקציב מוקדש לאורח החיים הנהנתני של השליט, קים ג'ון און. לא על כך חלם קרל מרקס כאשר הוא כתב את "המניפסט הקומוניסטי".
הקושי של המערב הוא בהתעצמות צפון קוריאה בנשק להשמדה המונית שעלול לפגוע בשכנותיה, דרום קוריאה ויפן, ואולי אף בארה"ב הרחוקה.
פורשת את יכולותיה עד לקצה
כאמור, המטרה העליונה היא שימור משטרו של קים הצעיר. על מנת להתמודד עם התקוממות עממית, הפיכה בתוך צמרת השלטון או תקיפה צבאית חיצונית - המדינה צריכה יכולות השמדה המונית כדי ליצור גאוה לאומית, לדבוק בהישגי השליט ולהרתיע כל תוקף פוטנציאלי. היענות לדרישות המערביות לבטל את אותן היכולות היא בבחינת התאבדות לשלטונו של קים, ולפיכך זה לא קרה וכנראה גם לא יקרה.
עד כה צפון קוריאה לא עשתה שימוש באותן יכולות, אך היא עורכת רפורמות בפעילותה הכלכלית ועלולה לערוך גם שינויים אחרים - ומכך מנהיגי המערב חוששים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הודיע כי כל האופציות פתוחות, ומה שנותר לעשות הוא לבחון את אותן אופציות והמשמעות האפשרית שלהן.
סנקציות. האמצעי בו נעשה שימוש עד כה - נכון להיום אסור לייבא למדינה כמעט כל דבר שיש לו משמעות מלחמתית או אסטרטגית אחרת, כמו גם הוטלו הגבלות על ראשי המדינה כולל המנהיג שלה. לא נראה שיש סנקציות משמעותיות נוספות שניתן לשלוף מהארגז, וגם אם יהיו - הן לא ישפיע במקום בו כל הסנקציות נכשלו עד כה.
לחץ סיני. הפתרון האלגנטי ביותר עבור המערב: סין - היעד המרכזי של יצוא הפחם מצפון קוריאה ונותנת המטריה הדיפלומטית - תבהיר לקים כי נגמרו המשחקים והוא מצידו יבין ויתקפל. האם זה יקרה? ובכן, לא בטוח שהדיקטטור הצפון קוריאני יבחר לוותר על רשת בטחון הכרחית לקיום השלטון שלו, גם על מנת לשמור על יחסיו המיוחדים עם בייג'ינג.
למעשה, לא בטוח שסין תהיה מוכנה לעשות דבר שכזה. הילד הרע מפיונגיאנג הוא כלי שבעזרתו היא מפעילה לחץ על מהערב ומקבלת ממנו טובות הנאה ויתרונות בעיתות משבר. אל למה לוותר על קלף כל כך חזק?!
מערכת הגנה מפני טילים. בתחילת החודש הקודם ארה"ב הציבה מערכת THAAD ליירוט טילים בגבול שבין הקוריאות, וזכתה בעקבות כך לגינוי מצד רוסיה וסין. הרעיון הוא פשוט: לצפון קוריאה אין חיל אויר שיכול לאיים על שכנותיה. לפיכך היכולת היחידה לתקוף היא בעזרת טילים, ולכן יש ליירט אותם.
כמתבקש, ישראל מנסה לקדם מכירת מערכות של כיפת ברזל, מה שיקדם את הייצוא הישראלי לדרום קוריאה, למרות שגם היא יודעת מנסיונה כי מערכות ירוט טילים יכולות ליירט מספר מסוים של טילים בזמן נתון. מה יקרה אם ישוגרו בדקה אחת עשרות או אף מאות טילים? האם יופל הטיל ההוא שנושא את ראש הנפץ הגרעיני או הכימי? וגם אם הוא יופל, היכן יפול? נפילת ראש נפץ שכזה הוא כידוע קטסטרופה לשלטונות סיאול שבימים אלה נמצאים במצב של חוסר ודאות לאחר הדחת הנשיאה פארק.
תקיפה צבאית. המקום בו האקטיביסטים הצבאיים הרפובליקאים שבפנטגון מחככים ידיים בהנאה ומשמיעים מילות מפתח כמו מפציצים אסטרטגיים ונושאות מטוסים, טילי שיוט ופצצת יום הדין. אמריקה תתקוף, היכולות האסטרטגיות תושמדנה וצפון קוריאה תרד על ברכיה. סוף משחק.
הנסיון מלמד כי זה משחק שקשה לנצח והסוף בלתי צפוי. בתום המערכה נגד סדאם חוסיין בעיראק, התברר כי מרבית המטרות שהותקפו היו מטרות דמה, וכי לא היה קשר בין הדיווחים על נשק להשמדה המונית לבין הקיים במציאות.
צפון קוריאה, לעומת זאת, מדינה הנשלטת במסרק צפוף מאוד, היא יעד מודיעיני קשה עוד יותר. ברור שהיא נערכת למתקפה כזאת מזה עשרות שנים, אך לא ברור כמה מההתקפות הללו ישיגו את מטרותיהן.
ניתן להניח שבמקרה של התקפה צבאית יושמדו רק מעטות מהמטרות, ואחריה צפון קוריאה תישאר עם יכולת התקפית. ברור גם שתהיה לה מוטיבציה עצומה לגבות מחיר כבד ככל האפשר מאלה שניצבים מולה. ומה תהיינה המשמעויות הכלכליות של דבר שכזה?
לא סביר שהמדינה הזאת תצליח לתקוף את החוף המערבי של ארה"ב כפי שהיא מתיימרת, גם תקיפה של יפן לא תהיה דבר פשוט, כך שכנראה שעיקר הפגיעה יהיה בבירת המדינה שמדרום. סיאול, מרכז הכלכלה והממשל של דרום קוריאה - 80 ק"מ בלבד מהגבול.
גם אם הצפון עדיין לא הצליח להציב ראשי חץ גרעיניים על הטילים שלו, הוא עדיין יוכל לשגר את הארסנל שקיים במטחים כבדים שיקשו על היירוט ולהפיל על בירת דרום קוריאהץ ראשי קרב ביולוגיים, כימיים וגם קונבנציונליים, יפלו על אוכלוסייה בת יותר מ-10 מיליון איש, פסי יצור ומשרדים של החברות הקוריאניות המובילות, שדות תעופה, בנייני ממשל, אוטוסטרדות, מאגרי דלק ומים ותחנות כוח.
כבר לא מכה קטנה בכנף
בשונה ממגיפת ה-MERS, מבחינתם של קוריאה הדרומית ועולם הכלכלה הבינלאומי מדובר בתרחיש יום הדין. מתקפה אמריקנית שתאפשר לשלטונו של קים לתת את המכה השניה תגרום לקריסת הבורסה הדרום קוריאנית, לנפילת ענקי תעשיה ומסחר דוגמת סמסונג, יונדאי, חברת החשמל הקוריאנית, Posco ו-LG.
מבחינת הכלכלה הדרום קוריאנית מדובר במהלך שיביא לנפילה במימדים הסטוריים, ויגרור גלי הדף לעבר כלל הבורסות בעולם שיסבלו מנפילות קשות. הוא יפגע בשורה ארוכה של חברות המתקיימות בזכות הסכמי סחר עם חברות דרום קוריאניות.
כמו כן, הייצוא הדרום קוריאני, וכמוהו, גם הביקוש העולמי לו יפלו. נכון להיום, דרום קוריאה היא היבואנית מספר 9 בעולם, עם היקף של מעל 400 מיליארד דולר לשנה. כאשר היקף כזה נפגע זה פוגע קודם כל בספקים שלה, אבל גם באלה המספקים לספקים שלה, וכאן נוצרת תגובת שרשרת כלל עולמית קשה, שאחת החוליות שלה היא ישראל עם היקף סחר של קרוב למיליארד דולר בשנה.
לסיכום, הנשיא טראמפ הודיע כי הוא משתף את ראשי יפן ודרום קוריאה באשר לבחירת הכלים כיצד להתמודד עם המצב בצפון קוריאה. גם העובדה שישראל מנסה לקדם מכירת מערכות הגנה לדרום קוריאה היא דבר טוב. אך בסופו של דבר צריך לזכור שהנשיאים שלפני טראמפ החליטו להימנע מלהפעיל כוח צבאי מול פיונגיאנג, והם ידעו טוב מאוד מדוע.
הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי מזרח אסיה, מכשיר עובדים ומאמן מנהלים לפעילות בדרום קוריאה , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.
לפנייה לכתב/ת 
